יום ראשון, 15 בספטמבר 2019, ט"ו אלול ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

זמן אוכל במבשרת ציון

אקנה ותזונה (חלק ג')

בפעם האחרונה הזכרתי שני כיוונים של מחקרים מהשנים האחרונות על הקשר בין תזונה לאקנה | אחד מהם היה קשור לאינדקס הגליקמי ועליו ארחיב היום

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

דוד רזניק

דוד רזניק, תזונאי קליני, מרצה ומחנך לאורך חיים בריא יותר. לתגובות ופניות 0525-419181 dietadavid@gmail.com דף פייסבוק havitashelashirim

במחקרים שנעשו באוסטרליה בדקו את הקשר שבין האינדקס הגליקמי לאקנה וקיבלו ממצאים המאששים קשר זה. איכות המחקרים האלה שנויה במחלוקת, ובכל זאת החוקרים לקחו את הממצאים החיוביים והפכו אותם ל'דיאטת אנטי אקנה לנוער', בגיבוי של מכללה אוסטרלית לדרמטולוגיה. הדיאטה מסתמכת על האינדקס הגליקמי ובנוסף גורסת שיש להרבות בחלבונים מהחי וכן להרבות בפעילות גופנית. לדברי החוקר הראשי, ניל מאן, איתו התכתבתי, יש להם הצלחות יפות והוא אף עודד אותי להשתמש בשיטה והבטיח תוצאות. אני לא מטיל ספק ביושרו ובכוונותיו הטובות ואף בכך שיש לשיטה הצלחות, אבל להערכתי אפשר להשיג תוצאות יותר טובות בין השאר, כי השימוש באינדקס הגליקמי הוא בעייתי וכדי להבין מדוע כדאי להבין מהו האינדקס הגליקמי.
בכל רגע נתון יש לנו כמות מסוימת של גלוקוז (הסוכר הנפוץ בגופנו) במערכת הדם. הרמה שלו במצב של צום היא מצב בסיסי והוא אישי. זהו הערך הנמדד בבדיקות הדם. כאשר אנחנו אוכלים אוכל המכיל פחמימות, רמת הגלוקוז בדם עולה באופן משמעותי, מגיעה לרמת שיא ואז יורדת בחזרה למצב הבסיסי. רמת השיא כמו גם קצב הירידה הם אישיים, אבל גם תלויים בסוג האוכל שאכלנו. ופה מגיע האינדקס הגליקמי. האינדקס הגליקמי מנסה לעשות סולם שעליו מסודרים כל סוגי האוכל לפי ההשפעה הממוצעת שלהם על מדידת הסוכר בדם. כך, לדוגמה, לחם לבן (או לפי גרסה אחרת גלוקוז) יקבל את הציון 100 וכל שאר המאכלים יושוו אליו, לפי שיטה מסוימת.
כמה דוגמאות: יוגורט – 14, אגוזי קשיו – 22, חומוס גרגרים - 35, עגבנייה - 38, ספגטי – 48, גלידה 50,  בננה – 54, אורז מלא – 55, גזר – 65, קרואסון - 67, תפוח אדמה מבושל – 70, אבטיח – 72, צ'יפס – 75, אורז לבן - 80 וכו'. אגב – בשרים למיניהם לא נבדקים כי הם מחוסרי פחמימות.
הכוונה באינדקס הגליקמי היא לסווג את המאכלים השונים לפי הקריטריון של השפעתם על רמת הסוכר בדם, מה שמעיד על כמה הם בריאים. ההנחה היא שמאכל בעל אינדקס הגליקמי נמוך יותר הוא בריא יותר כי הוא כנראה מכיל הרבה סיבים, הוא מלא (כמו קמח מלא), הוא מכיל פחמימות מורכבות לא פשוטות והוא לא היפר מעובד ומזוקק. 
לאינדקס הגליקמי יש בעיות שאמנה רק את חלקן ומי שעיין בדוגמאות לעיל ייתכן וכבר עלה על חלק מהן. הראשונה היא שיש בו אנומליות שנובעות משיטת המדידה. כך לגזר יש אינדקס גליקמי גבוה, אבל איש לא טוען שהוא לא בריא ולגלידה אינדקס גליקמי נמוך משל גזר ואיש לא טוען שהוא בריא. קושי נוסף הוא שאנחנו לרוב לא אוכלים מאכל בודד כמו תפוחי אדמה אלא ארוחה של תפוחי אדמה עם עוף וירקות ואז מה זה אומר על האינדקס הגליקמי של הארוחה כולה? הסתבכנו. בנוסף, לגידולים שונים יש זנים שונים, משך הבישול משתנה. ובכלל, התגובה הגליקמית היא משהו אינדיבידואלי. כדי להתגבר על חלק מהבעיות האלה יצרו החוקרים מדד נוסף שנקרא 'העומס הגליקמי'. 
אפשר להבין מדוע החוקרים האוסטרליים בחרו להשתמש באינדקס הגליקמי על בעיותיו – הוא נותן ערכים מספריים, שנוח למדען להשתמש בהם בייעוץ תזונתי במקום להגיד משהו די מעורפל כמו 'איכלו ירקות ופירות חיים או מבושלים בשיטות מסורתיות, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים, מוצרי חלב. הימנעו מאוכל היפר מעובד, תעשייתי ומזוקק'.
כאשר החוקרים האוסטרליים מנחים להשתמש באינדקס הגליקמי, הם מכוונים למקום הנכון ולכן יש להם הצלחות, אבל לדעתי אפשר היה לכוון הרבה יותר מדויק ועל כך בהמשך. בכל אופן, אם מישהו מעוניין בהדרכתי בנושא הוא מוזמן לפנות אליי על פי הפרטים הרשומים להלן.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: