יום שישי, 15 בנובמבר 2019, י"ז חשון ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 054-430-0186

זמן אוכל במבשרת ציון

המוטיבציה (חלק ג')

אחרי הרשימה הארוכה של הסיבות ודירוגן, הפעם נחלק אותן בין סיבות המכוונות כלפי חוץ ובין כאלו המכוונות כלפי התחושה הפנימית

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

דוד רזניק

דוד רזניק, תזונאי קליני, מרצה ומחנך לאורך חיים בריא יותר. לתגובות ופניות 0525-419181 dietadavid@gmail.com דף פייסבוק havitashelashirim

נושא המוטיבציה הוא נושא גדול, מאוד גדול. ספרים, תיאוריות ומחקרים רבים נכתבו בניסיון להבין מה גורם לנו לעשות את מה שאנחנו עושים ובמקביל מה גורם לנו להיכשל. כיאה למדור זה, אכילה נכונה יותר או ירידה במשקל הם האתגרים דרכם נבחן את הנושא.

לפני שבועיים, הוקדש המדור לרשימה ארוכה של סיבות אפשריות לרצון לרדת במשקל. הסיבות שנימנו נרשמו ללא סדר או שיטה, אבל עיון בהם מראה שהסיבות מגוונות ומגיעות ממישורים שונים של ההוויה. חלקן אסתטיות, חלקן מעשיות; חלקן רגשיות  וחלקן חברתיות; האגו משחק בהן תפקיד בצורך לרַצות ולהרשים אחרים, אך גם שיקולים בריאותיים;  וישנו גם הצורך להיות דוגמה ומופת.

מקובל למיין מוטיבציות למוטיבציות אקסטרינסיות ואינטרינסיות. במוטיבציות אקסטרינסיות הכוונה היא לגורמים המכוונים החוצה – רצון להרשים, למצוא חן, לרַצות, לגבור, לנצח. כך, לדוגמה, אני יכול לרצות להתאמן כדי להיראות שרירי ומרשים. העיניים שלי פוזלות החוצה, הפעולות שלי מונעות מהתגובה האמתית או המדומיינת של מישהו אחר, אמיתי או מדומיין.

ההיפוך של המוטיבציה האקסטרינסית הוא המוטיבציה האינטרינסית – אני פועל אך ורק למען תחושה פנימית, למען צורך שהוא לחלוטין עבור עצמי. במקרה זה אני מתאמן כדי להרגיש יותר טוב, להרגיש בעל יכולת, בכושר, למען התחושה הנעימה של להיות חזק, להתגבר על אתגר. בחלוקה זו המוטיבציה האינטרינסית היא ה'טובה', זו שמשקפת את הפנימיות שלי, והיא גם בעלת עוצמה, שיכולה להניע אותי בצורה אותנטית ועמוקה וכך להשיג תוצאות שהן יותר עוצמתיות וארוכות טווח.

מוטיבציה מסוג נוסף, פחות ידוע, היא המוטיבציה הנקראת 'פרו-סוציאלית', היא המוטיבציה לעשות דברים עבור הזולת, עבור החברה באופן כללי או עבור מישהו מסוים, ולא עבורי. במילים אחרות, זוהי מוטיבציה אלטרואיסטית. זוהי המוטיבציה העוצמתית ביותר. כמה כוח אפשר לקבל אם אתה יודע שאתה עושה משהו למען מישהו אהוב.  

אבא שאני מכיר, שבנו מצץ אצבע עד לגיל ש"זה היה כבר מוגזם", עשה אתו הסכם – אני מפסיק לעשן ואתה מפסיק למצוץ אצבע. הסיפור הזה הוא מלפני כשלושים שנה – ככל הידוע לי שניהם עומדים בהסכם עד היום. כמה כוח יש כאשר אתה יודע שאתה עושה מעשה כל כך קשה כמו להפסיק לעשן למען רווחתו של הבן שלך וכמה כוח מקבל הבן כאשר הוא מבין איזה קורבן עושה אביו למענו. הסיפור הזה היווה עבורי השראה להסכם דומה שעשיתי עם הבן שלי.

מוטיבציה מסוג נוסף, דומה באופן מסוים למוטיבציה פרו-סוציאלית, היא המוטיבציה לעשות דברים למען משהו שאתה מאמין בו – רעיון, אידיאל או אמונה. אני לא חדל מלהשתאות מכך שאנשים דתיים, שהם מעשנים כבדים, מסוגלים לא לעשן במשך יממה שלמה מכוח מצוות הדת. יש ציטוט ידוע שבזכותו מגיעים אליי אנשים דתיים רבים - "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", שהפרשנות המקובלת לגביו היא, שאדם מצווה לשמור על בריאותו.

הדברים האלה חושפים אותנו בפניי אמת מאוד משמעותית – מוטיבציה אינה חזות פני הכול. אותו אדם דתי שאינו מעשן בשבת כחלק משמירת הלכות השבת, למעשה מצווה גם להימנע מלעשן בכל יום מסיבה דתית אחרת – שמירת בריאות הגוף, אבל לזה הוא אינו מסוגל, זה גדול עליו, קשה מידיי. אולי כי מצוות שמירת השבת יותר חשובה לו, אולי כי הכללים לגביה מאוד מוגדרים ואולי כי יש לו תמיכה מן הסביבה שלו שכולה שומרת שבת.

מוטיבציה חזקה לרזות או פשוט לאכול בריא יותר, יכולה להיות מורכבת מסכום של מוטיבציות רבות מכל הקטגוריות שנמנו לעיל, ועדיין היישום בפועל עלול להיות קשה. כאשר ניגשים למשימה קשה מוטיבציה חזקה, עם היותה תנאי חיוני, אינה תנאי מספיק (אחרת, מן הסתם, לא הייתה לי עבודה...).

נושא המוטיבציה ימשיך להעסיק את המדור גם בשבוע הבא.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: