יום שני, 15 באוקטובר 2018, ו' חשון ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

זמן אוכל במבשרת ציון

נקודת מבט שונה על מתוקים, בחירות ו"סקלת מתוקים"

לא כולם נמשכים לטעם המתוק באופן מיוחד ואף יכולים לוותר עליו לחלוטין, אבל עבור רובנו המתוק הוא בעל כוח משיכה אדיר

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

דוד רזניק

דוד רזניק, תזונאי קליני, מרצה ומחנך לאורך חיים בריא יותר. לתגובות ופניות 0525-419181 dietadavid@gmail.com דף פייסבוק havitashelashirim

"המצוין הוא האויב הגדול ביותר של הטוב". פתגם עתיק שזכה להתפרסם בזכות וולטר, איש הרוח הצרפתי. וזו הגישה שלי בתזונה בכלל – יש מעולה ויש גרוע ויש את כל הטווח ביניהם. כך גם ספציפית לגבי המתוקים, אותה משפחה של מאכלים, שכיום ברור לכולם שהיא נוכחת בחיינו יותר מידיי. אלא שלדעתי ניתן לעשות כעין "סקלת מתוקים", המסווגת את המתוקים לכאלה שהם ממש גרועים וכאלה שפחות. אז בצד האחד של "סקלת המתוקים" ישנן הסוכריות (שהן סוכר טהור) ובצד השני – מאכלים מתוקים, אבל די בריאים בסך הכול. ביניהם יש את כל המגוון של המוצרים המתוקים שחלקם בעלי איכות וערך תזונתי וחלקם ללא. למה הכוונה?

ראשית נלך צעד אחורה. אחד מהפיתויים הגדולים – המתוק. סוכר, שהיה פעם מצרך מאוד מבוקש, אבל יקר המציאות וגם מאוד יקר כספית ולמעשה היה תרופה, הפך להיות מצרך בסיסי – זול ונפוץ. אולי יפתיע חלק מכם – לא כולם נמשכים לטעם המתוק באופן מיוחד ואף יכולים לוותר עליו לחלוטין, אבל עבור רובנו המתוק הוא בעל כוח משיכה אדיר. האם כל דבר מתוק הוא בהכרח טעים? זכורה לי דיירת במחלקה סיעודית שעבדתי בה, שהייתה מתחננת בפני אם הבית לתת לה כמה כפיות סוכר וישנם ילדים שאוהבים למצוץ קוביית סוכר, אבל בדרך כלל לא מספיק שיהיה מתוק - המתוק צריך לבוא עם משהו נוסף – טעם, מרקם, ארומה.

אני חושב שעולמנו היה טוב יותר מבחינה תזונתית ומבחינת היגיינת הפה בלי סוכר – אחרי הכול אין מאכלים טבעיים עשירים בסוכר (עם יוצא הדופן הבולט – דבש). אבל בואו – הסוכר מוסיף טעם לחיים, פינוק, הנאה וחוץ מזה הוא עובדה קיימת שלא הולכת ללכת לשום מקום בעתיד הנראה לעין. אז ביודענו את נזקיו של הסוכר -  מה עושים עם הנטייה/חשק/צורך/התמכרות למתוק?

אפשר להגיד שהכול עניין של פרופורציות – תשובה סבירה, אבל חלקית ומתחמקת. מאידך חלק חשוב מהתשובה נראה לי באותו הקשר שהסוכר בא איתו ושהופך אותו לחוויה מענגת. ככל שהמצע או ההקשר שהסוכר מגיע בו יהיה בריא יותר כך השימוש בסוכר יהיה נסבל יותר (מבחינה תזונתית, כמובן). סוכריה היא פשוט סוכר עם טעמים, אבל סוכר יכול לבוא עם שומן בריא ובעל טעם כמו בשוקולד, או עם משהו בצקי – ואז זו עוגה ועוד ועוד אפשרויות.

כך, לדוגמה, שומשומיות מכילות סוכר, אבל בצד זה גם את הערכים התזונתיים הנפלאים המצויים בשומשום. באותו אופן חטיף בוטנים מכיל בוטנים, חטיף קוקוס מכיל קוקוס ומרציפן מכיל שקדים. אז הם יימצאו בצד הטוב יותר של "סקלת המתוקים". בצד הנגדי – כל הסוכריות למיניהן.

את הסקלה המדוייקת דלעיל לא עשיתי מעולם, אבל אפשר להגדיר כמה עקרונות:

  1. חומרי בסיס טובים – עדיפים: אגוזים, גרעינים, בוטנים וגם חמאת קקאו.
  2. שימוש בפירות – עוגות פירותיים, פאי, פרי אפוי, לפתן.
  3. כמה שיותר חומרים טבעיים – כמו קמח, ביצים, חלב.
  4. כמה שפחות מוצרים עם חומרי עזר מלאכותיים, קרי כל החטיפים למיניהם שחלקם, מה לעשות, טעימים וממכרים בטירוף.
  5. הרבה שמן בכלל וטיגון בפרט פחות רצויים.
  6. ללא שומני טראנס. ושוב – ללא   שומני   טראנס!
  7. תוצרת בית תמיד עדיפה. לא רק מאפים, גם יוגורט ממותק עם ריבה או תרכיז טבעי במקום מעדן תעשייתי וכדו'.
  8. אם פרי יכול למלא את הצורך במתוק – עדיף. עצה שאני נותן הרבה – אם יש חשק למתוק קודם לקחת פרי ואם החשק נשאר רק אז לקחת את המתוק.
  9. ואם יש לכם כללים נוספים אשמח לשמוע.

לסיכום: כל אחד מוזמן לעשות לעצמו את "סקלת המתוקים" שלו ולהחליט איפה הוא שם לאורכה מוצרים כמו לחם עם ריבה, ופלים, גלידה, מעדן פרי, או כל מאכל מתוק שהוא ובבואנו להחליט על הפינוק המתוק בשבילנו או בשביל יקירינו, ננסה לבחור בחירה יותר טובה ולא את הבחירה המושלמת.

 

 

 

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: