יום שישי, 20 באפריל 2018, ה' אייר ה' תשע"ח
לפרסום חייגו: 054-430-0186

מיומנו של חוקר פרטי במבשרת ציון

חברת ניקיון

למרות שמיטל הייתה בטוחה שחיים, בעלה, בוגד בה היא בכל זאת בחרה לשכור את שירותיי | "אני רוצה הוכחות", היא אמרה, "אני רוצה שלעו"ד המהולל הזה לא יהיה מה לענות לי כשאתעמת מולו" | יצאנו לדרך, ולמרות שזה לקח קצת זמן, לבסוף הצלחנו לגלות בדיוק מה הם מעלליו של הבעל הסורר | אגב, את המושג 'קל"ב' אתם מכירים?

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

דותן גל

חוקר פרטי ובעל משרד חקירות פרטיות. ליצירת קשר:050-5924411.

galhoker@gmail.com

מיטל הגיעה לפגישה במשרד, התיישבה והוציאה מהתיק מחברת. "דותן, אני חושבת שבעלי בוגד בי. ליתר דיוק אני בטוחה. אני מנהלת אחריו מעקב כבר תקופה. הוא משקר לי, הוא מתעסק כל היום בטלפון הנייד שלו ושומר עליו נעול בסיסמה, הוא נעלם לשעות ארוכות במהלך יום העבודה. לי הוא מספר כמה קשה הוא עובד, אבל למזכירה שלו הוא מספר שהוא חולה, אוסף את הילדה מהגן או שהוא צובע את הבית לקראת פסח". 
מיטל הוסיפה וסיפרה שההתנהגות של חיים, בעלה, בחודשים האחרונים עוררה את חשדה. לדבריה, החשודה העיקרית הייתה יפעת, המזכירה שלו, אך לאחר שהגיעה אל המשרד והתעמתה איתה היא משוכנעת שמדובר באישה אחרת. באותו היום כשהגיעה אל המשרד בכוונה לתפוס את חיים ויפעת "על חם", היא גילתה שחיים איננו ושיפעת מתמודדת בעצמה עם הליך גירושין מול בעל סורר. השתיים החלו לשתף פעולה, ומאותו היום היא מדווחת לה באופן שוטף היכן נמצא חיים, או לפחות היכן הוא אומר שהוא נמצא.
"דותן, חיים הוא בחור מתוחכם. הוא עורך דין מצליח, איש עסקים ממולח וכמעט שהוא הצליח לעבוד גם עלי. אבל אני לא מתכוונת לוותר לו. אני רוצה הוכחות. אני רוצה שלעורך הדין המהולל לא יהיה מה לענות. אני אראה לו מה זה". ניסיתי להרגיע את מיטל, למרות שנראה שזה אבוד. "אנחנו נתחיל במעקב. את צריכה להירגע ולהתנהג כרגיל. אם הוא יחשוד שאת עוקבת אחריו לא נתפוס אותו לעולם".
צעד ראשון
סיכמנו על תחילת מעקב ביום שלמחרת. בשעות הערב מיטל שלחה לי הודעת טקסט ובה כתבה שחיים מתלבש ומתכונן לצאת לאימון. המתנתי מול החנייה של בניין המגורים הגבוה במיוחד בו מתגורר הזוג, ליד רכבו של חיים. החוקר הנוסף שאיתי המתין על ספסל עץ בצדו השני של הבניין. לאחר דקות ארוכות בהן חיים לא נצפה יוצא מהבניין ולא הגיע אל רכבו, שלחתי הודעה אל מיטל ממכשיר טלפון נוסף שאני מחזיק ברשותי. שקלתי את האפשרות שחיים לא עזב את הדירה ובכדי לא להסתכן בכך שיראה את ההודעה בעצמו, שלחתי את ההודעה הבאה: "שלום, לגבי התור שקבעתם במרפאת שיניים של ד"ר דותן, אנא חזרו אלינו".
מיטל התקשרה מיד. "דותן? מה קורה? הוא יצא מהבית לפני עשרים דקות". הסברתי למיטל שאני נמצא מול רכבו של חיים. "יכול להיות שהוא מתאמן בפארק? אולי הלך ברגל"? אך מיטל התעקשה שחדר הכושר שבו חיים מתאמן נמצא במרחק נסיעה של רבע שעה, וכי הדבר לא ייתכן. החלטתי להמשיך במעקב לעת עתה. כשעתיים לאחר מכן קיבלתי הודעה נוספת ממיטל. "הוא בבית . חזר עכשיו ואמר שהיה בחדר הכושר".
למרות שלא ראיתי את חיים עוזב את הבניין ברגל או ברכב, הוא נעדר לכמה שעות וגם שיקר לגבי אימון הכושר. למחרת הגעתי אל אותו הבניין בשעות הבוקר המוקדמות מצויד בשתי מצלמות וידאו זעירות. התקנתי את המצלמה הראשונה בקומה 15 מול פתח ביתם של מיטל וחיים, בזווית אשר מכסה גם את פתח המעלית. את המצלמה השנייה התקנתי בלובי של הבניין. בשעה 12:00 קיבלתי הודעה: "יפעת אומרת שהוא יצא עכשיו, הוא אומר שהוא נוסע הביתה". זיהיתי את חיים מגיע אל הבית, מחנה את רכבו ועולה במעלית. כשעה לאחר מכן זיהיתי אותו יוצא מהבניין, נכנס אל הרכב ונוסע. 
ניגשתי לבדוק את הצילומים ממצלמות האבטחה שהתקנתי. חיים אכן הגיע לביתו אך בילה שם דקות בודדות בלבד. למעשה, מהרגע שיצא מהבית ועד שנכנס שוב אל הרכב חלפו 55 דקות. בחנתי שוב את צילומי האבטחה מהמצלמה בקומה 15. חיים נכנס למעלית אבל הוא לא יורד, הוא עולה.
מתחת לאף
ביום המעקב הבא הגעתי יחד עם צוות עוקבים. כולנו הגענו לבושים בסרבלים כחולים וברשותנו ציוד ניקיון. אני ועוקב נוסף התמקמנו ליד המעלית בקומה 15, אחד בלובי הבניין ואחד ברכב. ההודעה מיפעת למיטל, לא אחרה לבוא. "הוא בדרך הביתה". 
כמה דקות לאחר מכן הגיע חיים אל הבניין ועלה אל ביתו. הוא חייך אלינו ושאל אם נרצה לשתות. הודיתי לו והמשכתי לנקות את המראה הגדולה שניצבה באותה הקומה. הוא יצא משם לאחר מספר דקות וניגש אל המעלית. אני רצתי אחריו ונכנסתי אליה יחד איתו. 
"מנקים לכבוד פסח?", הוא שאל. חייכתי אליו ועניתי "מנקים איפה שיש לכלוך". חיים יצא מהמעלית בקומה 9 ואיחל לי חג שמח. המשכתי עם המעלית בחזרה אל קומה 15. אספתי את העוקב הנוסף ואת ציוד הניקיון והתמקמנו מחדש בקומה 9 מול המעלית. לאחר כשעה זיהינו את חיים יוצא מאחת הדירות באותה הקומה. הוא הנהן בנימוס ונעלם. העוקב שהמתין בחנייה דיווח שחיים הגיע אל רכבו ונסע. לאחר רבע שעה, דיווחה יפעת שחיים במשרד.
עכשיו כבר היה לי ברור, האובייקט שלי כלל לא עוזב את הבניין. בכדי להשלים את המשימה שלי ולהציג בפני מיטל הוכחות נותר רק לתעד אותו נכנס ויוצא מאותה הדירה וכמובן, את חברתו לבילוי. ביצעתי תחקיר קצר בכדי לגלות מי הדיירת בדירה 18. גיליתי שמדובר בדירה שכורה והדיירת בה היא סטודנטית צעירה המתגוררת לבדה.
ביום המעקב הבא התמקמתי עם צוות הניקיון שלי בקומה התשיעית מול ביתה של הסטודנטית הצעירה. כשחיים יצא מהמעלית הוא חייך אלי בנימוס. אחד מהעוקבים תיעד אותו מגיע אל הדירה, ופותח את הדלת באמצעות מפתח שהיה ברשותו.  שעה קלה לפני כן תיעדנו את הסטודנטית הצעירה נכנסת אל הבית בעצמה. בכדי להיות בטוחים שהמשימה בוצעה בהצלחה תיעדנו את חיים מבקר בדירה פעם נוספת, בשעות הערב באותו השבוע. 
סוף דבר
מיטל הביטה בתמונות ובסרטון וסיננה קללה. "ידעתי שהוא בוגד. שקרן. איזו חוצפה יש לו, לבגוד עם השכנה מלמטה".
כשבועיים לאחר מכן מיטל התקשרה וסיפרה שהסכם הגירושין שלה מוכן לחתימה.
"הוא ניסה להכחיש ולשחק משחקים. כשנתתי לו לראות את הסרטון הוא החוויר. ההסכם שלנו כבר מוכן לחתימה, ואני מאוד מרוצה ממנו. לא הייתי מצליחה להתגרש ממנו כל כך מהר וללא מלחמות אם לא הייתי פונה אליך. בליל הסדר הקרוב כבר נהיה גרושים. שילך לחגוג עם החברה שלו", היא סיכמה.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: