יום ראשון, 27 במאי 2018, י"ג סיון ה' תשע"ח
לפרסום חייגו: 054-430-0186

מיומנו של חוקר פרטי במבשרת ציון

חדר ארונות

היא ראתה בכל אחד ואחת מהם בן בית ובן משפחה. אבל כל הסימנים הראו כי מי מהם הפר את האמון...

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

דותן גל

חוקר פרטי ובעל משרד חקירות פרטיות. ליצירת קשר:050-5924411.

galhoker@gmail.com

היום אספר על מקרה מורכב שהתרחש כולו בתוך בית אחד. למרות שלא מדובר בחקירה שדרשה מעקב מסובך, נסיעה ארוכה או אנשי צוות נוספים, החקירה המורכבת הזו התנהלה כולה בתוך בית אחד בירושלים.
שולמית יצרה איתי קשר בבוקר יום ראשון בשעה 8:00. "דותן, אני מקווה שזה בסדר לצלצל כל כך מוקדם, חיכיתי בקוצר רוח מערב שבת כדי להתקשר...". שולמית נשמעה נסערת מאוד. היא סיפרה שסכום כסף גדול נעלם מביתה ויחד איתו צמיד כסף בעל ערך סנטימנטלי רב.
"זה צמיד שקיבלתי מאימי ז"ל, אני לא בטוחה שהוא שווה הרבה, אבל היא נתנה לי אותו בערב החתונה שלי והוא יקר לי מאוד. את הכסף והצמיד החבאתי בארון הבגדים שלי בתוך קופסא שבה יש מכתבים אישיים ומסמכים. היחיד שיודע על הכסף הזה הוא בעלי. הוא הציע שאפנה אליך. אני ממש מזועזעת מהמחשבה שמישהו חיטט שם ואינני יודעת מי מבני הבית מסוגל לעשות דבר כזה".
מספר שעות לאחר מכן הגעתי לביתה של שולמית בשכונה ירושלמית גדולה. שולמית קיבלה את פניי וערכה לי סיור. "ראיתי את הצמיד והכסף בפעם האחרונה ביום רביעי. אלו כספי החיסכון שלי, מידי פעם אני מוסיפה כסף וסופרת כמה הצטבר. היו שם 5000 שקלים וכרגע יש רק 4000. ביום חמישי בערב ערכנו לבן הצעיר שלי מסיבת גיוס. היו כאן בערך עשרה חברים, את כולם אני מכירה מאז שהיו ילדים".
שוחחתי עם שולמית ויחד ערכנו רשימה של כל מי שהיה בבית מאז יום רביעי. הרשימה הארוכה כללה בתוכה את בני הבית, חמישה במספר, את חבריו של הבן שהתארחו במסיבה ואת המנקה. "דותן, כל האנשים האלה הם בני בית כאן. אפילו המנקה שלנו, אילנה, איתנו כבר עשר שנים והיא כמו משפחה בשבילנו. מה אעשה אם יתגלה שאחד מהם גנב ממני?".
הסברתי לשולמית שהדרך הטובה ביותר לבדוק את הנושא היא להציב מצלמה בחדר השינה ולקוות שהגנב יחזור לזירת הפשע. אך מכיוון שהמנקה מועסקת אצל שולמית כעובדת לכל דבר החוק אוסר עלינו לצלם אותה ללא ידיעתה. הסברתי לשולמית שעליה לדווח למנקה על הצבת המצלמה אך יש לעשות זאת בצורה עדינה וזהירה.
"כשהיא תבוא את תספרי לה שיש גל פריצות בשכונה ושבעלך התקין מצלמות בבית. אנחנו נתקין מצלמה גלויה בסלון שתצלם את הכניסה לבית ועוד מצלמה סמויה שתצלם את חדר הארונות ממנו נגנב הכסף. אסור שאף אחד יידע שיש מצלמה בחדר הארונות או ששמת לב לכך שמשהו נגנב משם. בנוסף, נשים באותו המקום שטרות כסף נוספים אבל הפעם נצלם אותם ונתעד את המספר הסידורי שלהם בכדי שתהיה לנו הוכחה".
כבר באותו היום ביצענו את התקנת המצלמות הסמויות והגלויות בביתה של שולמית.
מספר ימים אחר כך, כאשר הגיעה אילנה אל הבית, שולמית הכינה לה קפה וסיפרה בדרך אגב על התקנת המצלמות. היא הצביעה בידה על המצלמה הגלויה ואילנה התעניינה ושאלה שאלות שונות כמו מה נגנב מבתי השכנים ומה טווח הצילום של המצלמה. שולמית ענתה בקצרה ולאחר מכן יצאה מביתה.
בשלושת השבועות שחלפו למעקב ביקרו בבית מספר אנשים, כמה מהם הופיעו ברשימה שלנו. כפי שחשבתי, לקח זמן לפושע לשוב לזירת הפשע. אך בשבוע הרביעי למעקב זה קרה.
כחצי שעה לאחר שעזבה שולמית את ביתה נצפתה אילנה בחדר הארונות. היא סידרה את הכביסה המקופלת במקום וניקתה אבק. לאחר מכן טיפסה והורידה מהמדף את אותה הקופסא ממנה נגנב הכסף. היא חיטטה בה, ספרה את השטרות והשיבה חלק מהם למקום. לאחר מכן המשיכה בניקיונות כרגיל.
שוחחתי עם שולמית בטלפון וביקשתי ממנה להמתין בכניסה לבית לקראת סוף המשמרת של אילנה. הגעתי כשאיתי מחשב נייד וצילום של השטרות. ביקשנו מאילנה לשבת בסלון וסיפרנו לה על סכום הכסף שנגנב בתקוה שתתנצל ותתוודה. אילנה אמרה שאין לה שום קשר לדבר והיא לא מבינה מדוע אנחנו משוחחים איתה. הצגנו בפניה את צילום הווידאו ואת התמונות של השטרות.
"התנהגתי אלייך כמו אל בת משפחה. את גנבת ממני! השטרות שיש אצלך בכיס מצולמים כאן, אין לך דרך לברוח! לקחת ממני את הצמיד שהיה כל כך יקר לי! את לא מתביישת?".
אילנה שתקה והוציאה את הכסף מכיסה. היא התקשרה לבנה וביקשה ממנו להגיע ולהביא איתו את הצמיד ואת סכום הכסף שהחביאה בביתה. היא ביקשה את סליחתה של שולמית והתחננה שלא תגיש נגדה תלונה במשטרה.
"תודה רבה לך דותן. אני כל כך שמחה שהצמיד חזר אליי אבל כל כך עצובה ופגועה. היא הייתה חברה שלי, בת בית. מי יודע מה עוד לקחה ממני במהלך השנים?".

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: