יום שני, 19 בנובמבר 2018, י"א כסלו ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

מיומנו של חוקר פרטי במבשרת ציון

תאונת עבודה

היה לי ברור שלילי לא נפגעה באורח חמור, לפחות לא כמו שדיווחה. במספר ימי המעקב הנוספים הצלחתי לתפוס אותה על חם

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

דותן גל

חוקר פרטי ובעל משרד חקירות פרטיות. ליצירת קשר:050-5924411.

galhoker@gmail.com

dotan-inv.co.il

אילנית התקשרה אלי ונשמעה נסערת מאוד. "דותן, אני ממש צריכה את העזרה שלך. אני מקווה שתוכל לעזור לי." נפגשנו למחרת בבית הוריה של אילנית בחולון. נכנסתי אל הדירה והסתכלתי סביב.

"דותן, אנחנו צריכים את עזרתך ומאוד מקווים שתוכל לסייע לנו הוריי משתמשים כבר שנים בשירותיה של לילי, עוזרת הבית שלהם. היא עובדת אצלנו כמעט שני עשורים וכבר הפכה לחלק מהמשפחה. לפני מספר שבועות, כאשר לילי ניקתה את חדר השירותים, אימא שלי שמעה חבטה חזקה וצעקה. היא רצה אליה מיד ומצאה את לילי שכובה על הרצפה. היא סיפרה שהחליקה ונפלה ואימא שלי מיד הציעה לה עזרה. כמה ימים לאחר מכן לילי התקשרה וסיפרה שהיא בימי מחלה, שהמכה שקיבלה בגב מונעת ממנה לעבוד ושהיא תהיה בקשר".

אילנית סיפרה שלילי הגישה תביעה בביטוח לאומי לאחר שדיווחה על תאונת עבודה. "כשקראתי את תיאור הפציעה שלה זה לא הסתדר לי עם מה שאימא שלי סיפרה לי. משהו שם לא מסתדר. כשהתקשרתי לברר מה שלומה ואם יש דרך לסייע לה היא אמרה שהיא לא יודעת אם תוכל לעבוד שוב אי פעם ושהיא מקווה שתקבל פיצוי כספי הולם. למען האמת, היא דיברה רק על הכסף שתקבל ולא על הכאב או המגבלה הרפואית שאיתה היא מתמודדת. אני יודעת שהיא אישה קשת יום ועדיין, זה נראה לי מוזר מאוד. כמובן שהתביעה הכספית נגד הוריי לא אחרה להגיע וכעת היא תובעת מהם סכום כסף שאין להם שום יכולת לשלם".

לאחר ששוחחתי עם אילנית ואספתי את כל הפרטים, החלטנו להתחיל במעקב אחר לילי ובמקביל ליצור ניסיון לבצע חקירה סמויה. למעשה, לתחקר את לילי לגבי התאונה מבלי שתדע שהיא נחקרת.

המעקב אחרי לילי החל באופן מיידי. קיבלתי את כתובתה מאילנית והתחלתי במעקב שמטרתו להשיג ראיות לכך שתפקודה של לילי לא נפגע כפי שהיא מציגה זאת.

התמקמתי מול ביתה של לילי. בבניין שבו התגוררה היו ארבע קומות, לפי הפרטים שמסרה לי אילנית היא התגוררה בקומה השנייה. בימי המעקב הראשונים לילי לא יצאה מביתה וביום השלישי יצאה למספר דקות בודדות. ביום הרביעי למעקב לאחר המתנה זיהיתי את לילי יוצאת מפתח הבניין כשהיא מלווה באישה צעירה, ככל הנראה מדובר בבת שלה. הן צעדו יחד אל עבר הרכב של ביתה והחלו בנסיעה.

לאחר נסיעה של כחצי שעה, הגיעו השתיים לשוק בשכונת התקווה. לילי יצאה בכוחות עצמה מהרכב והתנהלה ללא עזרה כלל, תוך כדי שהיא מחזירה בידה שקיות עם ירקות ופירות. בשלב מסוים אף תיעדתי אותה מתכופפת להרים מטבע שנפלה לה כששילמה. כשהשתיים חזרו אל ביתה של לילי, הבת סייעה לאימה לצאת מהרכב, ליוותה אותה אל הבית ותמכה בה כשעלתה במדרגות.

בשלב זה כבר היה לי ברור שלילי לא נפגעה באורח חמור, לפחות לא כמו שדיווחה. במספר ימי המעקב הנוספים הצלחתי "לתפוס על חם" את לילי ברגעים בהם שכחה לצלוע או להימנע מתנועות חדות וכך לאחר שבוע וחצי שלך מעקב התיישבתי לפגישה נוספת עם אילנית והצגתי בפניה ראיות חותכות לכך שלילי אינה מוגבלת או פצועה כפי שדיווחה.

אילנית בחרה לפנות ללילי ולעמת אותה עם הממצאים. כפי שצפינו, לילי הייתה נסערת מאוד. היא קיללה ואיימה אך לאחר כמה דקות התעשתה והסכימה לבטל את התביעה שלה בתמורה לכך שאילנית לא תחלוק את המידע עם אף אחד אחר.

"דותן, אני כל כך מודה לך. ההורים שלי חששו כל כך מההשלכות של התביעה הזו וגם דאגו לשלומה של לילי. אני שמחה שזה נגמר כאן ועכשיו. תודה לך!".

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: