יום חמישי, 14 בנובמבר 2019, ט"ז חשון ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 054-430-0186

מגזין במבשרת ציון

קצין וג'נטלמן

נחום זקן, תת אלוף במילואים נמנה על מייסדי הר אדר * בשיחה איתו הוא מספר על מלחמות ישראל בהן השתתף ועל מה שחשוב לו שבני הנוער ייקחו מההרצאות שהוא מעביר

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

לירן פוקס

נחום זקן, מתגורר בהר אדר, עם רעייתו שרי, ארבעת ילדיו ו-12 נכדיו, המתגוררים כולם ביישוב.

זקן, נולד בחבל הרי כורדיסטאן וכשהיה בן עשר, בשנת 1951, עלה לארץ יחד עם כל יהדות עיראק. משפחתו השתקעה במעברת הקסטל (מעוז ציון היום) לשנה ומשם למעברת מקור חיים המורכבת מאוהלים עד לשנת 1956. אז עבר לשיכון בשכונת הקטמונים שנבנתה לפינוי המעברה. כשהוא רק בן 13 וחצי התחיל נחום לעבוד במפעל לניפוח זכוכית בשעות הבוקר ובשעות הערב למד בתיכון ערב  אשר היה בכיכר ציון. יומו התחיל בחמש וחצי בבוקר ועד לעשר בערב, אז חזר למעברה.

ב-1959 התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון כלוחם וכקצין, ב-1962 שוחרר בדרגת סגן. במהלך לימודי הכלכלה באוניברסיטה העברית פנה אליו האלוף ישראל טל (טליק) מפקד חיל השריון, וקרא לו לחזור לשירות על מנת ללמוד על הטנק באנגליה ולהעביר את הידע לשאר החיל. "הייתי נשוי וילדי הבכור בדיוק נולד, לכן לא יכולתי להסכים מיד, סיפרתי לאשתי ושהיא הנהנה בראשה להסכמה, חזרתי למדים", נזכר נחום.

לאחר שחזר מאנגליה, פרצה מלחמת ששת הימים אז פיקד על פלוגת טנקים בחטיבה 7 בגזרת סיני. במלחמת ההתשה פיקד על פלוגת טנקים ושימש כסגן מפקד גדוד טנקים. כשנגמרה המלחמה, השלים את תאריו.

במלחמת יום הכיפורים פיקד נחום זקן על גדוד טנקים (בדרגת סגן אלוף) בגזרת תעלת סואץ. במשך ימי הלחימה הראשונים, פיקד נחום על הגדוד בתנאי קרב קשים ביותר וחלקו האישי רב בהשמדת כוחות אויב רבים, גדודו נלחם ברציפות במשך 18 ימי לחימה עד ליום האחרון שבמלחמה. ב-24 לאוקטובר הגדוד שלו תקף את העיר סואץ בקרב שהוגדר כאחד הקרבות הקשים ביותר של מלחמת יום הכיפורים. בקרב זה נפגעו לו רוב הלוחמים וכל המפקדים. הגדוד עמד בפני השמדה. תחת אש קטלנית, מטווחים קצרים ביותר, פיקד זקן על לחימת הגדוד ופעולת חילוץ הנפגעים הרבים וריכוז הכלים הפגועים, כל זאת תחת אש תופת ותוך לחימה אישית. במשך הלחימה היו לגדוד 125 נפגעים: הרוגים ופצועים.

מבחינת הפיקוד והנחישות שלו " בקרב זה נעשו כל הטעויות האפשרויות, הייתי בדילמה קשה. הגדוד היה משותק לגמרי ואיש לא עונה בקשר, הגדוד היה פרוס על שניים וחצי קילומטרים רשת הקשר התמלאה בצעקות של הפצועים", סיפר נחום ולקח נשימה ארוכה "האם להמשיך עוד פנימה בסיוט הזה או לעשות אחורה פנה? לאחר שניות של מחשבה, המשכתי לתוך הגיהינום וביצעתי את המשימה".

במעשיו אלה גילה נחום זקן כושר מנהיגות, אומץ-לב, עוז רוח וחירוף נפש. על מעשה זה הוענק לו עיטור העוז על ידי רב אלוף מרדכי (מוטה) גור, לשעבר ראש המטה הכללי של צה"ל. בהמשך מילא תפקידי פיקוד שונים וב-1982, מלחמת לבנון הראשונה, כיהן כסגן מפקד גייס של 479 (בדרגת תת-אלוף), שפעל מהגזרה הסורית ועד למרחבי ביירות. את שירותו הצבאי סיים ב-1988 כראש מטה פיקוד מרכז, בדרגת תת אלוף.

נחום אינו מושיב את נכדיו ומספר להם על מעשי הגבורה והחיים במעברה "זה להשוויץ", הוא אומר, ומוסיף: "אני אושיב אותם ואגיד להם בזמננו? זה לא מתאים, גם אז היו קרימינלים, אבל הכול תלוי בך. אני לא רוצה להקטין את הילדים, אני רוצה שהם יבינו שהם יכולים לעשות הכול".

נחום, מעביר הרצאות ומספר את סיפורו לכל מי שמזמין אותו, אך לא חשוב לו הסיפור עצמו, אלא הלקחים ממנו.

"חשוב לי שאנשים יבינו, שגם אם בלתי נתפס מבחינת קושי, אין שום מצב שצריך להרים ידיים. בתור אחד שהיה בגיהינום, אין מצב להגיד נואש. אנחנו, עם ישראל, נקלע בעבר, נקלע היום וייקלע בעתיד למצבים שהם בלתי נתפסים וצריך לדבוק במשימה ולהאמין שאפשר לעשות את הבלתי אפשרי".

"דבר שני שחשוב לי, הוא שכל אחד יידע שהוא לא יודע מה גבול יכולותיו. אין אדם יודע את גבול יכולתו אלא בעת מצוקה. המסר השלישי הוא: למפקדים אין טאבו על יכולות. מה זה אומר? יהיו מפקדים כל הזמן וצריך להקשיב להם, אך שלא יקטינו אתכם, ומפקד זה לא בן אדם, זה אופי, המפקד יהיה זה שיעז כשהאחרים משתתקים, יהיה זה שלוקח פיקוד במקום מפקדים שנפגעו".

ממדים לחלוציות

תת אלוף במיל' נחום זקן, נמנה על מייסדי הר אדר ומי שחתום על הקמתו ופינוי שדות המוקשים שהיו בו. בהמשך שימש נחום כסגן ראש הועד לצדו של אלוף (מיל') דורון רובין, וכסגן ראש המועצה הראשון לצדו של איציק בלק וכיו"ר ועדת התכנון.

"הר אדר התחיל שהייתי בפיקוד מרכז. הגיעו שני קצינים למשרדי עם הרעיון של הקמת היישוב, ודרשו מהם 300 איש שירצו להקים איתם".

"הרבה אנשים טובים נרשמו, והגענו לקבוצה של 300. אני אישית לא פנטזתי על היישוב, הייתה לי דירה בבית הכרם, אבל זה היה נראה לי רעיון חיובי".

לאחר שאושר שלב א', גילו על שדות המוקשים, אז נחום פקד על גדודי ההנדסה ופינה את המוקשים: "לקחתי את גדודי ההנדסה של הפיקוד ואמרתי להם לתרגל פינוי מוקשים בהר אדר".

לאחר שחרורו מצה"ל המשיך לתרום לחיזוק היישוב והרחבתו. "הגעתי לאחר שחרורי להר אדר וראיתי שהם התחילו בבנייה. התרשמתי מאוד ולכן גם אני החלטתי לבנות שם, בהמשך כבר מכרתי את הדירה בבית הכרם".

נחום, פעל אצל יצחק רבין ז"ל, אז ראש הממשלה ושר הפנים, להכיר ביישוב כמועצה מקומית.

"הכרתי את רבין לאחר מלחמת ששת הימים. גורודיש רצה להעניק לי דרגת רב-סרן, אבל זה רק לאחר החלטת הרמטכ"ל. רבין קרא לי לריאיון ושאל אותי הכי ישיר: למה מגיע לך? עניתי לו שלא ביקשתי את זה והכי טוב שישאל את המג"ד ולא אותי – הוא אישר את הדרגה".

רבין שזכר אותו לטובה, היה באותה עת שהוקם היישוב הר אדר, ראש הממשלה ושר הפנים. נחום התקשר ללשכתו וביקש להיפגש עם רבין. "הייתה פגישה חמה, אמרתי לו: יש לי בקשה קטנה: אישור מועצה מקומית. הוא צחק ואחרי שעה אמר למנכ"ל לטפל בזה".

והשאר היסטוריה...

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: