יום שני, 18 בנובמבר 2019, כ' חשון ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 054-430-0186

מגזין במבשרת ציון

המתיישב הראשון של מבשרת ציון

על הימים הראשונים ביישוב, מנקודת מבט של בן מייסדים

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

בצלאל זמורה

צילומים: באדיבות בצלאל זמורה

בשנת 1952 התאגדו 52 אנשים מישובים שונים בארץ לאגודה חקלאית. אגודה זו דאגה לנטיעת עצים נשירים בהרי יהודה תוך תקווה לבנות בהמשך את ביתם בצמוד. האגודה כונתה 'גני ירושלים' והמקום בו בחרו לפעול היה מבשרת ירושלים. אבי, זמורה אריה, שהיה אחד מתוך 52 חברי האגודה, וניהל בפועל את האגודה, היה המתיישב הראשון באדמות מבשרת.

על מנת לציין את גבולות הקרקע שהוקצו לטובת התיישבות חקלאית זו איעזר בנקודות ציון המוכרות לתושבי האזור כיום: בצד הצפוני - מגדל המים (קו שביתת הנשק עם ירדן); בצד המזרחי - מרחוב השלום בקו ישר דרומה עד קניון 'הראל'; בצד הדרומי - קניון 'הראל' לכיוון מרכז הפיס; בצד המערבי - למרגלות מבשרת לכיוון בית נקופה.

רעיון ההתיישבות היה 'לירה נגד לירה', כאשר אנשי האגודה מפקידים סכום קבוע לקופת האגודה והסוכנות מפקידה סכום זהה לאותה קופה. מקופה זו מומנו הנטיעות, התחזוקה ופרנסת העובדים.

השטח היה שטח בור, קק"ל הכשירה את הקרקע לנטיעת העצים בעזרת מתיישבי הקסטל, שהתיישבו שנתיים קודם לכן במבשרת ציון. היו אלה עולי כורדיסטן, שהיו חרוצים ומנוסים בחקלאות מעברם. ביניהם אברהם אבוקסיס, שמחה יחיא, אליהו ועוד. פרט לעבודות אלו, גידלו התושבים בחצרותיהם פרחים, ירקות, עופות וביצים והעמיסו את יבולם למכירה בירושלים על קו 19 ואת מרכולתם מכרו בשוק מחנה יהודה.

לצידם פעלו באגודה תושבי מבשרת, שעלו ממרוקו בשנת 1954 והתיישבו בחלק המזרחי עד למרגלות קולוניה (יישוב למרגלות מבשרת עד מוצא שנהרס על יד חיל הנדסה בשנת 1957 על מנת למנוע פולשים). כוח עזר נוסף הגיע מאבו גוש. ביניהם מוחמד עלי שהגיע בכל בוקר עם פרדתו יחד עם חיסן ופטמה נשות אבו גוש שהתייחסו אליי כבנן. הפרדה והעגלה הרתומה לה היו כלי ההובלה בשטח החקלאי.

בתקופה זו הושקו השטחים באמצעות ממטרות שכינויים היה 'מתחת לנוף' (באותה תקופה לא היו טפטפות). הציפיה ליבולים נמשכה ארבע שנים (מחשש ערלה). בזמן זה גידלו בין שורות העצים ירקות ופרחים שהתחלפו בהתאם לעונה.

לאורך התקופה התמודדו העובדים בצד הצפוני בו שוכן מגדל המים כיום, באיומים מצד צלפים חיילי הלגיון הירדני שניסו לשבש את העבודה הרציפה בשטח.  עובדי 'גני ירושלים' נשאו נשק מסוג נשק ארוך, 'רובה אנגלי', כפי שנקרא.

במקביל לאגודה זו הוקמה אגודה נוספת בעמק הארזים שכללה מטעים דומים 'מטעי עמק הארזים' על ידי זאב טור-סיני. אגודה זו נתמכה על ידי תורמים מחו"ל. גם כאן עבדו תושבי מבשרת, הקסטל , אבו גוש וקומץ קיבוצניקים שאסף טור-סיני לניהול הפרויקט. שני מפעלים שקידמו את רעיון החלוציות, כיבוש השממה, הגשמת הציונות והעסקת עולים, קרסו בשל קשיים כלכליים וחלקם הועברו למושבי האזור.

משפחתנו גרה בבית נטוש במוצא, משם עלה אבי ברגל בכל יום לעבודתו במטעים במבשרת. בביתנו היה משק של עופות. זכור לי שבתקופות בהן לא הצליחה האגודה לשלם לעובדיה, אבי דאג לתשלום משכר הביצים של משקו.

כשהתפרקה האגודה בשנת 1970, הוחלט לפצות את אבי ולהקצות לו 15 דונם במבשרת עליהם יושב היום קניון 'הראל'. בשנת  1978 אבי פונה בעל כורחו גם משטח זה.

זמורה אריה, אבי, המתיישב הראשון באדמות מבשרת, קיבל, אירח ודאג בכל נפשו ויכולתו לסייע בראשית ההתיישבות במבשרת ובקסטל.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: