יום ראשון, 15 בספטמבר 2019, ט"ו אלול ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

מגזין במבשרת ציון

סוד ההצלחה

הוא פיתח את הסטארט-אפ הראשון כשהיה בן 25, אחרי שכבר סיים שני תארים ובדיוק כשהחל את עבודת הדוקטורט שלו | את האקזיט הראשון השיג שנה לאחר מכן כש'גוגל' רכשה את הפיתוח, ובמקום לפרוש הוא המשיך לשעוט קדימה | אחר-כך הגיעו הסטארט-אפ השני שנמכר בעשרות מיליוני דולרים ל'טוויטר', הקמתה של חברת הענק הנוכחית ששוויה נאמד ביותר משני מיליארד דולר ודירוגו ברשימת הישראליים העשירים ביותר | בין לבין הוא גם רכש את 'הפועל ירושלים' בכדורסל, הציל אותה מקריסה והוביל אותה לאליפות, פעמיים | ואיך כל זה קשור אלינו? הוא גדל ולמד ממש כאן במבשרת ציון, וזוכר בערגה את אותם הימים | נא להכיר: ד"ר אורי אלון

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

טל דה-לנגה גולן

עורכת עיתון 'זמן מבשרת'

delange.tal@gmail.com

לפני כמה חודשים, עת היו עסוקים במשק הישראלי ובכלי התקשורת בסיכום שנת 2017 שעמדה להסתיים, פרסם כמדי שנה מגזין' פורבס ישראל' את רשימת '100 הישראליים העשירים ביותר'. מטבע הדברים מדורגים ברשימה הנכספת כמה מהשמות המוכרים ביותר בעולם העסקים, גם אלו שלא בהכרח מתגוררים כיום בארץ וביניהם; בני משפחה עופר, ארנון מילצ'ן, יצחק תשובה, טדי שגיא, בני משפחת שטראוס, אלפרד אקירוב, רמי לוי, דוד פתאל, פרופ' אמנון שעשוע וזיו אבירם (תושבי מבשרת, היזמים והבעלים של  'מובילאיי') ועוד רבים וטובים. אלא שהשנה, בפעם הראשונה, בלטה  כניסתו לדירוג המנצנץ של בן מבשרת נוסף, אשר בעשור האחרון עשה כותרות בין לאומיות עם הצלחתו האישית, הן בתחום העסקי והן בענף הספורט הישראלי -  ד"ר אורי אלון. 
אלון, בן 37 בלבד, יזם, הגה ובנה במו ידי שלוש חברות היי-טק מצליחות, שתיים מהן נמכרו לחברות ענק, והשלישית שהוקמה בשנת 2013, שווה היום 2.2 מיליארד דולרים. וכן, עבור רבים הוא מוכר גם כבעלים של קבוצת הכדורסל 'הפועל ירושלים', אשר תחת חסותו הוכתרה כאלופת המדינה, פעמיים בתוך ארבע שנים. 
אגב, דירוג 'פורבס' לא היה הראשון וסביר מאוד להניח, שגם לא יהיה האחרון. הוא דורג ברשימת 500 העשירים של 'דה מרקר', דורג באוקטובר האחרון במקום השביעי ברשימת העשירים הצעירים של האתר האוסטרלי, 'פייננשל ריוויו', לאחר שאת דרכו האקדמית, העסקית וההיי-טקיסטית הוא החל ביבשת הרחוקה, ונמנה בגברדיה המכובדת של אלו שהוכתרו כאנשי השנה של 'גלובס' לשנת 2017.
בהתחשב במידע שפירטנו עד כה, הרי זה ברור שכאשר מדברים על ההון האנושי שגדל, התפתח ויצא ממבשרת ציון אל העולם אי אפשר שלא לכלול אותו ברשימה המפוארת. אך בדיוק כפי שמרבים התושבים להתגאות בו, בהצלחתו ובהישגיו האישיים, ממהר אלון להדגיש את חלקו של היישוב בכלל ומערכת החינוך המקומית בפרט, במסכת חייו מעוררי ההשתאות. 
"למדתי בחטיבת 'היובל' ובתיכון 'הראל' ולאורך כל שנות הלימודים קיבלתי, כמו יתר חבריי לספסל הלימודים, כלים מגוונים, מקצועיים ואיכותיים", הוא מספר השבוע ל'זמן מבשרת' במסגרת ראיון חגיגי לכבוד הפסח. "כנראה שלא סתם 'הראל' הוגדר במשך שנים כאחד מבתי הספר התיכוניים הטובים בישראל. המורים שלי היו אנושיים, קשובים, חמים ובעצם אנשי חינוך מהמעלה הראשונה, שראו אותנו כדור העתיד ובהתאם, לימדו אותנו והעניקו לנו כל מה שאנחנו צריכים כדי לצאת אל העולם הגדול. נכון, מאותו שלב שאדם מסיים את דרכו במערכת החינוך ההצלחה האישית שלו, ההתקדמות במעלה הדרך שיבחר לעצמו, תלויות אך ורק בו, אבל הבסיס שמקנים לו בבית הספר, חשוב לא פחות. מבשרת ציון זכורה לי לטובה בין היתר בזכות החוויות המצוינות מבית הספר ומבלי לדעת מה קורה כיום ביישוב, אני בטוח שכל תלמידי מבשרת זוכים ללא פחות ממה שאנחנו ספגנו".

אֵאוּרֵקָה

למרות מה שנהוג לחשוב, האהבה והתשוקה של אורי אלון להיי-טק לא החלה עוד בילדות. אז, רשת האינטרנט טרם תפסה תאוצה, עולם המחשבים וההיי-טק לא היה הכי פופולארי ומתקדם ובעצם, להביא אל העולם את הסטארט-אפ הבא, לא היה מושא חלומם של בני הנוער. במהלך לימודיו בתיכון התמקד אלון במקצועות הריאליים דוגמת פיזיקה, כימיה ומתמטיקה וחשב על זה שבעתיד אולי ירצה ללמוד את מקצועות הביוטכנולוגיה או מנהל העסקים, אבל כשסיים את שירותו המשמעותי בצבא, כלוחם קרבי, משהו השתנה. 
"בשנת 2001 קיבל האינטרנט תנופה משמעותית ולאט לאט הפך למרכז השיח הציבורי ברחבי הגלובוס", נזכר אלון. "במקביל עליתי על מטוס לאוסטרליה לטייל, ולהשכיל. התחום משך אותי, התחלתי ללמוד מדעי המחשב והשלמתי תואר ראשון ושני. ואז בשנת 2005, החלו פני הדברים לקבל תפנית". 
אלון מתייחס בדבריו אל אותם ימים בהם החל לכתוב את עבודת הדוקטורט שלו, הוא היה אז רק בן 25. במסגרת הלימודים הוא החל "לשחק" בדרכי התכנות השונות ונגע בכל מיני אלגוריתים של חיפוש באינטרנט. בשלב מסוים הוא הצליח לטוות ולפענח שיטה שמעצימה את יכולות החיפוש ולמעשה, גם יכולה לתרום לשיפור העבודה שביצעו כל מנועי החיפוש הקיימים שהיו ועדיין מאוד פופולריים דוגמת 'יאהו' ו'גוגל'. אלון קידם את השיטה, זאת שהייתה לסטארט-אפ הראשון שלו, והקים חברה שתפתח את הרעיון עד לרמת גימור מושלמת. הוא קרא לה 'אוריון'. 
"הרבה אנשים באוניברסיטה התחילו לעשות שימוש ב'אוריון' במקום ב'גוגל', ולאט לאט הידיעות על קיומה, על היכולות שלה, החלו לפרוש כנפיים", מספר אלון. "יום אחד, בזמן שאנחנו עוסקים כל הזמן בחשיבה של איך לשפר ולקדם את הרעיון, הגיעו נציגי 'גוגל' לאוניברסיטה לפגוש אותי והביעו עניין ב'אוריון'. הם בדקו אותה עד היסוד, לרבות בדיקות קפדניות של חיפושים פשוטים שמבוצעים במנוע שלהם בהשוואה לחיפוש ב'אוריון'. אף שהיו חברות נוספות שהתעניינו, 'גוגל' נתנה את ההצעה הגבוהה ביותר ו'אוריון' נמכרה לענקי החיפוש".
כאמור, כך בדיוק ולא מתוך כוונת מכוון, עשה אורי אלון את האקזיט הראשון שלו. סכום הקנייה של 'אוריון' מעולם לא פורסם, אך אלון הוכתר כמי שהצליח לעשות את הבלתי יאומן: למכור מנוע חיפוש, לענקית החיפוש. 'גוגל' לא הסתפקה רק בזכויות על 'אוריון' וגייסה את הצעיר ממבשרת ציון אל שורותיה. 
"עברתי להתגורר בקליפורניה ועבדתי במטה של 'גוגל' שם למדתי המון", מוסיף אלון לספר. "הכל היה נראה שונה, ראיתי לראשונה בחיי מול עיניי איך עושים זאת, ובגדול. כדי לא להזניח את הלימודים טסתי מדי פעם חזרה לאוסטרליה, כדי להיפגש עם המנחה שלי לעבודת הדוקטורט ובמקביל לעבודה ב'גוגל', אחרי כשנתיים השלמתי את התואר וזאת גם הייתה הנקודה שעזבתי את החברה".
למרות ההצלחה המסחררת שהוא ידע באותן שנים, אורי אלון, שהתואר ד"ר כבר התווסף לשמו באופן רשמי, לא נח על זרי הדפנה. הוא לא פרש מעבודה מרתקת, אופנתית ומהותית באחת מהחברות המצליחות והגדולות בעולם כדי לפרוק כל עול, מה שאולי אופייני לצעירים בני גילו או לכאלה שעשו לא מכבר את האקזיט של חייהם. לאלון הייתה מטרה ייעודית ומדויקת: לפתח סטארט-אפ נוסף. לחברה השנייה שלו, שהוא מקים בהיותו בן 27, הוא קרא 'ג'ולפאן'. 
"עברתי לניו-יורק, למנהטן, והתחלתי לעבוד על 'ג'ולפאן', שאגב, פירוש שמה בשפה המדוברת באוסטרליה, הוא למעשה 'אוריון' ולקרוא לחברה כך הייתה בעצם מחווה שלי לחברה איתה התחלתי את הדרך. פיתחנו אלגוריתם שנועד להעצים את החיפוש באינטרנט לא רק על פי מילות החיפוש אלא גם לפי אלמנטים שאנשים משתפים במדיה החברתית, כמו לינקים, ציוצים או לייקים שיש ביניהם קשר כלשהו. בעצם, החיפוש באמצעות 'ג'ולפאן' הביא אנשים למציאת תוצאות מדויקות או טריות, כאלה שמתרחשות באותו הרגע ובמקום לחפש אירוע ולהגיע אל כתובת האתר הראשית שקשורה אליו, עולות התוצאות שקשורות לאירוע הספציפי".
הרעיון הגאוני והאלגוריתם שפיתחו אלון ושותפיו לדרך היו כל כך מרשימים, עד שלמטרת קידומה של החברה הצליחה 'ג'ולפאן' לגייס מיליוני דולרים מחברת 'מייקרוסופט'. כעבור שנה, ניתן כבר היה להריח את האקזיט השני של אלון, הפעם ההצעה לרכישת הסטארט-אפ הגיעה מכיוונה של 'טוויטר'. לאחר משא ומתן מתבקש וראוי, רכשה 'טוויטר' את 'ג'ולפאן' בעלות המסתכמת בכ-40 מיליוני דולרים ובעיתונות העולמית דווח אז כי מדובר בעסקה הגדולה והיקרה ביותר שביצעה 'טוויטר' מאז הקמתה. גם הפעם, החל אלון לעבוד בחברה שרכשה את פרי יוזמתו.
"נשארתי שם שנה וניהלתי את כל משרדי 'טוויטר' בניו יורק, למדתי מהתנהלות החברה ומהאנשים המון, ובסך הכל  איישתי תפקיד מאתגר שהעניק לי המון", אומר אלון. "אך הרגשתי מוכן ושהגיע הזמן להמשיך הלאה". 
רגע, לפני שאנחנו ממשיכים הלאה, אני חייבת לגלות איך זה מרגיש לרשום שני אקזיטים שכאלו בתוך חמש שנים? 
"ההרגשה המצוינת שהרגשתי באותה העת, גם עם 'אוריון' וגם עם 'ג'ולפאן', נבעה פחות מההיבט הכספי אלא יותר מההיבט של המיצוי העצמי, של מיצוי היכולות המקצועיות שלי, מכך שבעצם חברות גדולות כמו 'גוגל' או 'טוויטר' מנהלות מלחמה עסקית על מוצר שאני יזמתי ופיתחתי, שאני הצלחתי לממש את מה שחלמתי עליו, להטביע את חותמי בעולם ההיי-טק, והרבה יותר בגדול ממה שדמיינתי".
והאקזיטים עצמם, גם הם היו חלק מאותו חלום? אקזיט זה משהו שאתה מתכנן מבעוד מועד? 
"ממש לא ואף פעם לא. מי שהוגה סטארט-אפ, יוזם ופותח חברה רק בשביל האקזיט, לעולם לא יצליח להשיג אותו ולא מדובר רק בדעתי האישית, אלא גם בדעה רווחת בקרב מובילי הענף. עד היום טרם נתקלתי חברה מצליחה ששמה לעצמה למטרה את אותו אקזיט דמיוני. אם אתה מצליח, משמע שיש לך ביד מוצר טוב ושיש לך מספיק משתמשים. אקזיט הוא לא מטרה שאפשר לדחוף אליה בכוח, כל מה שיש בידי היזם לעשות הוא לצו לפתח את ההמצאה שלו כמה שיותר, עד שאולי יום אחד הוא יהיה חזק מספיק, כדי להשתלב גם בחברות גדולות אחרות". 
וההחלטה למכור לחברות מתחרות, על אף גודלן, ואפילו להצטרף לכוח, היא חלק מהאסטרטגיה?
"יש כמה אפשרויות, בין היתר לפתח מוצר ולנסות להתחרות במי שקיימות או שולטות בשוק, או לרצות לפתור בעיה עד סופה באמצעות סטארט-אפ שישמש מיליונים של גולשים ברחבי העולם ולהיות מוכן לרוץ עם חברה או עם המוצר הרבה שנים קדימה. ההזדמנות מול 'גוגל' ו'טוויטר' הייתה מצוינת בעיני, כי במקום להתחרות איתן החלטנו לצרף כוחות. אני גאה בהחלטה הזאת ועד היום מאמין שעשיתי את הצעד הנכון".
אגב תחרות, אתה מגדיר את עצמך כאדם תחרותי?
"לדחוף את עצמך זה תמיד טוב,  ותחרות באופן כללי זה פרמטר בריא. אך כמו כל דבר בחיים, הכל יחסי ובעיני לא כל האמצעים כשרים. אני מאמין שיש לעשות עסקים בצורה מוסרית ושתמיד יש להקפיד להיות קודם כל בן אדם ורק אז מתחרה. המוסריות אמורה להיות נר לרגלי אנשי עסקים מצליחים, לא רק כלפיי מתחרים, גם כלפי העובדים שלהם ומי שמקיף אותם ביום יום".

"עוד נגיע לשם"

מאז ימיה הראשונים של 'ג'ולפאן' ועד לימים אלו מתגורר ד"ר אורי אלון בניו-יורק. בדיוק כמו שעשה לאחר מכירת 'אוריון', גם לאחר האקזיט מול 'טוויטר', הוא לא עצר והמשיך לשעוט כל הדרך עד להצלחה הבאה. לפני כארבע שנים הוא הקים חברה חדשה,'קומפאס', שרשמה מהפכה של ממש בענף הנדל"ן האמריקאי.  
'קומפאס' היא פלטפורמה טכנולוגית שמעניקה למוכרים ולקונים נכסי נדל"ן לבצע עסקאות בשקיפות מלאה, בכל נדבך הנדרש לביצוע עסקה. וכך לדוגמא מסייעת 'קומפאס' לצדדים להיחשף לכל היסטורית המחירים של הנכס המדובר, מאז היום הראשון, בכל גלגוליו, כמה שילמו עבורו כשהיה חדש, כמה שילמו עליו בתקופות שפל או שיא של השוק וכמה שוויו מוערך כיום. 
"נקודת ההנחה היא שהעסקה הגדולה ביותר שעושה האדם בחייו הוא רכישת בית ולפי-כך, צריך לחשוב על הדרך שתקל עליו לבצע את משימת חייו בדרך הקלה, הזמינה והנוחה ביותר, כדי לא לייאש אותו", מסביר אלון בגאווה על מהותה של החברה הנוכחית. "השקיפות, הזמינות (הכל נעשה און-ליין) והמהירות לפיהן עובדת 'קומפאס', הביאה אותה להיות פופולארית מאוד בקרב רוכשים ומוכרים כמעט בכל רחבי ארצות הברית כמו בלוס אנג'לס, מיאמי, ניו- יורק, קולורדו ועוד".
זה המקום להדגיש כי רק לאחרונה, בסוף שנת 2017 ליתר דיוק, הצליח אלון לגייס לטובת קידומה של 'קומפאס' סכום בלתי מבוטל של 450 מיליוני דולר מידיה של קרן 'סופטבנק' היפנית, חודש בלבד אחרי השקעה גרנדיוזית שהעניקה לחברה קרן 'פידליטי'. הגיוס האחרון נעשה לפי שווי עצום של 2.2 מיליארד דולר.
למרת הגישה שלך, יש אקזיט באופק? גם 'קומפאס' תימכר יום אחד?  
"כבר קיבלנו פניות לרכישה ולא הסכמתי למכור את החברה גם אחרי שנה או שנתיים, שהיא הייתה יחסית בחיתוליה, בטח שלא היום, אחרי שעשינו כברת דרך שכזאת. אני מאמין שאנחנו יכולים להביא את 'קומפאס' להיות החברה הכי גדולה בתחום הזה. כמו שכבר ציינתי, עם 'אוריון' ו'ג'ולפאן' הרגשתי שיותר נכון להצטרף לחברות הקיימות בשוק אבל במקרה הזה, אנחנו עוד נגדל לאחת החברות הגדולות ביותר בארצות הברית, עם הסתכלות וקריצה לשאר העולם". 
אז למכור לא, אז מה עם להשקיע או לרכוש חברות אחרות מהתחום? 
"אני מעולם לא שוכח מאין הגעתי ומה עברתי בדרך לכאן וזאת גם אחת הסיבות שאני בהחלט מאמין בלתת לאנשים צ'אנס לצמוח. אני כל הזמן משקיע בחברות, ועד היום השקעתי במעל 20 חברות. ולא רק אני, אלא גם 'קומפאס' כחברה רכשה חברות מוושינגטון וממיאמי. אני מאמין שזה עוד כלי שיעזור לנו לגדול ולצמוח".
ושאלה אחת ציונית ומתבקשת: למה לא לעשות את כל הטוב הזה בישראל?
"תראי, אני בעל אזרחות ישראלית, אוסטרלית ואמריקאית, והאפשרויות שלי הן כאלה שאני יכול לבחור את המקום שהוא הכי נכון ומתאים עבורי, עבור המיזם הנוכחי שלי. מבחינתי, נכון להיום, המקום המתאים ביותר ל'קומפאס' הוא ניו-יורק ולצערנו, השוק בארץ מאוד קטן כדי להכיל את ההתרחשות שלנו בחברה. עם זאת, אני בהחלט מתכנן להשקיע, לתרום ולעודד את ההתפתחות של מדעי המחשב, המתמטיקה וההיי-טק בישראל, ובירושלים והסביבה בפרט. זה עוד מוקדם לדבר על כך בפירוט אך המחשבה על ההשקעה בישראל, נוכחת כל הזמן". 

דאבל צ'אמפ

לקראת סוף השיחה בינינו, רגע לפני ש'הפועל ירושלים' עולה על הפרק, מזכיר המרואיין כי זאת בעצם הפעם הראשונה שהוא מתראיין לעיתון מקומי. "ואו. הכבוד כולו שלנו", אני משיבה לו בשם מערכת 'זמן מבשרת', "איך אתה מסביר את זה שדווקא אנחנו זכינו?", אני שואלת בחצי חיוך וצחוק, חצי כוונה אמיתית לקבל תשובה. 
"אני חושב שהאהבה האמיתית שלי למבשרת ציון, העובדה שהוריי עדיין מתגוררים ביישוב והזיכרונות הנעימים שאני סוחב עמי מהתקופה שלי שם, הייתה חלק מהשיקולים שלי", משיב אלון ולפני שאנחנו מניפים את הדגל האדום –לבן, גולש השיח, שוב, למבשרת.  
הוא הגיע לראשונה למבשרת ציון כשהיה בן 10, והתחנך במוסדות היישוביים, בין היתר בחטיבת הביניים 'היובל' ובתיכון 'הראל'. "מבשרת ציון הוא יישוב שבהחלט נתפס בעיני כמקום טוב לגדול בו ולחיות בו", הוא אומר בגאווה. "הילדות, הנעורים, ההתבגרות ביישוב זכורות לי כתקופות טובות, יש לי רק זיכרונות נעימים מאז. אבל זה היה מזמן, היישוב היה נראה אחרת לגמרי ממה שהוא היום. כשהגענו למבשרת בשנת 1990 הכל היה הרבה יותר קטן, השכונות החדשות לא היו בכלל בתכנון, קניון לא היה, ולנו היו הרבה מרחבים ירוקים ופתוחים לטייל ולשחק בהם. בשנים האחרונות, כשאני מגיע למבשרת מדי פעם כדי לבקר את ההורים ואת החברים, אני מבחין בשינויים עצומים. משנה לשנה אני שם לב שמבשרת גדלה ומתפתחת, האפשרויות רק הולכות ומתעצמות. אני חושב על זה שאם הכלים שנתנו לנו אז, בתקופתי כנער ביישוב, היו מספיקים כדי להגיע עד לאן שהגעתי, אז בטח שגם היום זה המצב, אם לא טוב יותר".
אז רגע לפני שאנחנו מתמקדים במה שקרה על הפרקט במלחה בשנים האחרונות, מה המסר שהיית מעביר לתושבי מבשרת? 
"שאלת למה דווקא 'זמן מבשרת'? זה מאוד חשוב לי לציין שאני תמיד מקבל פרגון מאוד גדול גם מחברים מהיישוב, גם מדמויות משפיעות שהכרתי בתקופת התיכון. אני מקבל מאות הודעות אישיות, לאחר הישגים של 'הפועל' או בהישגים העסקיים. וכמו שגאים בי, אני גאה בחזרה ברמת הפרגון ובכך שתושבי מבשרת מרגישים הזדהות איתי ומאיפה הגעתי. לגדול במקום כמו מבשרת ציון זאת זכות גדולה. יש ביישוב שילוב מאוד מיוחד של פיתוח וקידמה מחד, והאופי הכפרי והאינטימי מאידך. ובדיוק כמו שמדובר ביישוב קטן, גם היום, עדיין לכל אחד יש האפשרות לצאת החוצה אל העולם, כמו שאני עשיתי, לחבק ולאמץ בשתי ידיים את כל הערכים והכלים שהם ספגו ביישוב, ולהצליח. אם יש עכשיו נער ממבשרת הוותיקה, החדשה או מהקסטל, שקורא את הכתבה הזאת, חשוב שהוא ידע שהכל פתוח בפניו, שהוא יכול להצליח ברמות הכי גבוהות, ושבעצם, הכל תלוי בו". 
בין שלל הזיכרונות שמשתף אותי אלון במהלך השיחה בינינו, הוא מספר אנקדוטה שמובילה אותנו בקלות אל הנושא הבא והאחרון. לא הרבה אולי יודעים או זוכרים, אבל אחד מהשחקנים המוכשרים שידעה נבחרת הכדורסל של תיכון 'הראל' בשנותיה הראשונות היה לא אחר מאשר, אורי אלון. 
"דיברנו על היישוב המתפתח ועל איך שלא היה בו כמעט כלום כשהייתי נער, ופתאום נזכרתי באולם הספורט החדש שבנייתו הסתיימה כשהייתי בתיכון", הוא נזכר. "המשחק הראשון שלנו כנבחרת, היה המשחק שגם חנך את האולם. הלימודים הופסקו למשך הזמן של המשחק, תלמידים מבית הספר הגיעו לעודד אותנו ואם חושבים על זה, איפה שאני נמצא היום, הוא אולי וכמעט סגירת מעגל עבורי".
רציתי שתסביר לי מה בעצם הקשר בין העולם של ההיי-טק, האקזיטים ועסקאות נדל"ן ובין כדורסל. אבל עכשיו העניין קצת יותר מתבהר. אז אם להיות ספציפיים, מה הביא אותך לבחור דווקא ב'הפועל ירושלים'? 
"סבא שלי ואבא שלי, שניהם היו ועדיין אוהדים של 'הפועל ירושלים'. גדלתי במשפחה אדומה ולפני כחמש שנים נוצרה סיטואציה שהקבוצה הייתה כמעט על סף פשיטת רגל, פסע מפירוק. 'הפועל' צברה חובות של מיליונים. וההזדמנות לרכוש אותה ולנסות להציל אותה הגיעה לפתחי, מיותר לציין שקפצתי עליה".
ומלבד הצלתה של הקבוצה, היו עוד מטרות?
"קודם כל נדרשנו לכסות את החובות ולהציל אותה מפירוק. אחר כך לדחוף את 'הפועל' לכך שתזכה באליפות הראשונה בהיסטוריה שלה. כמו שכבר כולם יודעים, אחרי שנתיים הצלחנו להביא אליפות ראשונה, שאת הימים ההם לעולם לא אשכח. שנתיים לאחר מכן הבאנו את האליפות השנייה בתוך ארבע שנים. 'הפועל ירושלים' היא אחת הגאוות שלי, ולא רק מבחינה ספורטיבית, אלא גם מבחינת ההשפעה שיש לסיפור ההצלחה של הקבוצה על קהל האוהדים, על הקהילה. היום נערים צעירים שאוהדים את 'הפועל' או שעולמם סובב סביב הכדורסל, לא מכירים או זוכרים תקופה בה הקבוצה דשדשה או שהיו ימים בהם לא הייתה לנו אפילו אליפות אחת ביד".
 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: