יום שישי, 14 בדצמבר 2018, ו' טבת ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

תרבות ופנאי במבשרת ציון

מגילת הנסתרות

מאירה אוהד דורי בתערוכת יחיד במוזיאון קסטל

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

מערכת 'מבשרנט'

עבודותיה החדשות של האמנית מאירה אוהד דורי, כוללות שתי חטיבות של עבודות, סדרה של עבודות שמן 'לבנות' וסדרה של עבודות המשלבות בתוכן צבעי שמן וזפת, המהוות נדבך מעניין בהקשר ובזיקה אל המקום בו מוצגת התערוכה – מוזיאון משה קסטל, הניצב על שפת מדבר יהודה. כמו עבודותיו של קסטל, הנשענות על מקורות יהודיים, עבריים-כנעניים, קבליסטיים, מייצגות גם עבודותיה של מאירה, עולם תוכן רוחני, המבקש לגעת במקורות המעצבים את זהותה האישית והאמנותית, תשתית של מסורת יהודית החותרת לחיבור נכון למרכיבי הזהות באמצעות הכתב והצורה. כמו התנועה העברית שצמחה בבצלאל בימי ניהולו על ידי מרדכי ארדון, של סופרים ואמנים שחתרו להציב במרכז האידיאה שלהם את השורשים העבריים המסורתיים בחיבור אל המקום והשפה. קסטל ואמנים אחרים כמו נפתלי בזם, ארדון, שאגאל אברהם אופק, ואחרים, מתכתבים עם היסודות האלה מתוך נהייה ברורה ומודעת אל מאגר התרבות העברי–יהודי. אלה יתדות החודרים עמוק אל תשתית הזהות, וחותרים לעיצוב משמעותה. מן הארכיב הזה יונקת גם האמנית את השראתה, באופן האישי והביוגרפי. זהו זיכרון החקוק בתודעתה על  חוויות ילדות בבית הכנסת, מלווה על-ידי אביה, מקום הרווי בצלילי תפילות, ואותיות קודש שעל הפרוכת ובספרי הקודש.

מבעד  ליופי והאסתטיקה הגלויה, מתגבשת הוויה פלאסטית פואטית המבקשת לצלול אל מרחבי התת מודע, ומגלה בו ארכיב גיניאולוגי, תשתית של  תרבות ומסורת, אמונה וגעגוע אל מחוזות נפש חבויים. אלה הם גווילי הנפש של האמנית המתעדת את מגילות הנסתרות.
הכתב הסמוי,  מתגלה מכוח היותו שורש בבסיס הדברים שהם בבחינת נוף פנימי המתגלה כפרגמנטים כמו סימנים של ברכת כוהנים או אבני חושן, המתלכדים לזהות ויזואלית אחת.
יסודות אלה הנטועים בנפש האמנית מזדככים לכדי רישום מרחף בין שמיים וארץ, בגוונים בהירים של לבן ותכלת, במרחבים של מופשט, בשקיפות כמו אקוורלית מבעדה מתגלה רישום של דמויות, אותיות, סימנים ורמזים, המזכירים את ציורי הקיר בבית הכנסת מן המאה השלישית בדורא אירופוס אשר בסוריה. משטח הקנבס הופך תחת מכחולה של האמנית למעין רקיע, ובו ריקועי צורות כמו פטרוגליפים. איזכור סמוי לעיסוקו של אביה בעבודת ריקועי נחושת (מלאכה שכיחה בקרב יהודי סוריה). האסתטיקה המזרחית אינה רק בזיקה למקום, אלא גם לתרבות עתיקה, לשומר ואכד, מהם ינקה גם הכנעניות והעבריות, וניכסה דמויות כמו האלה ענת, תמוז וכדומה המאפיינים תרבות ים תיכונית.

אמצעי הביטוי מתעצמים במשיכות עזות של חריטה בבד, בעבודות העשויות מצבעי שמן וזפת שחורה, המתמזגות עם האווריריות של העולם הנוכח מנגד, ומייצג את ההוויה הרוחנית שבמדבר יהודה ובמגילות ים המלח, המשמרת אידיאות קדומות העוסקות בדואליות של הטוב והרע, עולם האצילות לעומת עולם העשייה והיצירה, ממרכיבי התפישה הקבלית טרם התגבשותה במאות המאוחרות. ספר יצירה מן המאה השנייה לספירה, ומגילותיהם של כת ה'יחד' של חבורת האיסיים מקומראן, מיוצגים בניסיון לאחד את היחיד עם העולם, את כוחות הטוב השמימיים עם כחות הרע כביכול, המניעים את הבריאה.

הימצאותה של הזפת בשיפולי ים המוות, או 'הימה המתה'  כפי שנקראה במאות הקדומות, שימשה למטרות מרפא, אלחמימי הרופא הערבי מהמאה העשירית, מפרט את סגולותיה בארץ ובסוריה. מוות וחיים, זפת שחורה ותכלת טליתית, יוצקים משמעות נוספת לעבודות הליריות והמופשטות, לצד העוצמה המשקפת להט וגעש פנימי, בזפת הפורצת כמו מתוך הר געש, הממית ומחיה כאחד את האדמה. עבודות הזפת מכילות בתוכן את העומק של האפלה הנסוגה אל תוך עצמה ויוצרת איזון, עם מבנים אנרגטיים המרחפים בחלל. הנקודה אליה, על פי התפישה הקבלית הצטמצם האל, בבוראו את עולם העשייה (לכך התייחס  גם האמן בארט נויומן בעבודתו הנקראת 'צימצום'. או אניש קאפור הממלא חללים בכחול עמוק, חלל שהוא 'מקום' במובן הדו משמעי של המילה).

זהו מסע של גילוי, במגילות אור וחושך (חושך המייצג את מידת הדין שבקדושה), עם מלאכי טוב ורע המלווים תמיד לאדם משני צדדיו, מובילים אותו לתובנת חייו.

היצירה נעשית מתוך 'הכרחיות פנימית', שכן, כפי שמנסח ואסילי קאנדינסקי בדבריו 'על הרוחני באמנות', "הכרחיות פנימית זו היא היסוד של האופי ההבעתי של צורות וצבעים מופשטים, היא המבטיחה את המגע הישיר שבין היסוד הצורני באמנות לבין המשמעות ההבעתית, ועל כן היא המאפשרת את האמנות המופשטת".

צילום: יח"צ

פתיחה חגיגית: יום שישי, 14.9.2018 בשעה 11:00

אוצרת: ורדה גנוסר

אתר האמנית: www.meiraart.com 

מייל: ohad.meira@gmail.com

 

 

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה:
1
קפחנסקי 4 יהוד
מאירה אוהד דורי | 11:05   17.08.18