יום שישי, 23 באוגוסט 2019, כ"ב אב ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

טיפים לחיים טובים במבשרת ציון

הילד הפנימי

הורות במאה ה-21 משלבת שגרת חיי משפחה והתפתחות אינדיבידואלית של הפרטים בה | יש בה מקום ליצירתיות וגמישות, לשונות ואחדות | ובכל זאת, ההיסטוריה חוזרת על עצמה

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

אורית יוסף

המרכז לתקשורת אמפתית, לתקשורת בין אישית במשפחה, במערכת החינוך ובעסקים. מנחה מטעם הרשות הלאומית למאבק בסמים ובאלכוהול. לפניות 054-5993200 ובדף הפייסבוק של המרכז.

orityosef2@gmailcom

"לפני שהילדים נולדו, נשבעתי שלעולם לא אהיה כמו ההורים שלי. שלא אכריח להכין שיעורים כפי שהכריחו אותי. לא אעניש סתם כך ללא סיבה. נשבעתי שלא אשווה בין הילדים, אנהג בסובלנות וברוך. בפועל, אני נשמע בדיוק כמו ההורים שלי. מתעצבן ומאיים בקלות. אני ההורה  שלא רציתי להיות". מכירים? ברור.
מדוע ההורות שלנו הופכת להעתק מדויק של כל מה שהתקוממנו נגדו כשהיינו ילדים? אז היינו בטוחים שיש לנו פתרונות שונים לאותן בעיות. והנה, הכנסנו לביתנו את שפת החוקים, הכללים והפגנת סמכות בדרך המאוסה. 
הסרט 'כריסטופר רובין' ממחיש את הקושי שלנו להיות 'ההורים האחרים' שייחלנו להיות. הסרט הינו עיבוד מקסים לספרו  של א.א. מילן  'פו הדוב', במרכזו כריסטופר רובין הינו אדם בוגר עם מחויבויות לעבודה, שאיבד את הילד הפנימי שלו ומוצא אותו בעזרת חברי הילדות שלו. הסרט הוא סוג של הרהור על אפשרות חידוש הקשר של האדם הבוגר עם התמימות של ילדותו.
כיצד ניתן לחזור להיות אותו מבוגר 'שרצינו להיות' כשהיינו ילדים. זה שבאמת מתווה דרך? הרי כמה אפשרויות להיות כאלה:
העתק, הדבק – האם בעבודה אתם מתמודדים עם אתגרים בדרך יצירתית? סביר שכן. אז תמצאו דרך דומה בבית. זה לא שונה. רוצים שמטלות יבוצעו? חפשו דרך להביא את הילדים לשם. נכון שאנו עסוקים עד מעל הראש ורוצים שיעשו ולא יתווכחו. וכאן נעוץ שורש הבעיה. ילדים ימשיכו להילחם בשפה הזו שאתם נשבעתם שלא תדברו. 
להחזיר את הברק לעיניים - רוצים לראות את הברק בעיניים שלכם ושל הילדים, הזמינו אותם לחשיבה משותפת. הציעו פתרונות ותנו להם להציע את שלהם. תצחקו את התהליך כאילו הייתם שוב ילדים, שלא זכו לעשות תהליך דומה עם ההורים. זה לא יוריד את קרניכם, נהפוך הוא. לא תמיד יקבלו את רצונם אך ירגישו שנתנו להם ביטוי. 
מתפתחים ביחד - ההורים של היום אינם רק מגדלי ילדים, הם מתפתחים בעצמם, אז התפתחו ביחד ולחוד. זכרו שזוהי חוויה משותפת של צמיחה. הורים מתפתחים כל יום והילדים יכולים להיות חלק מחוויות משותפות אלה. שתפו בהתלבטויות, אולי יש להם רעיונות. תגלו עולם.
שחור ולבן ומה שביניהם - כריסטופר רובין למשל, הפך מילד אופטימי לאדם השוכח שיש כל כך הרבה צבעים בעולם. מרגיש שאין זמן לחיות, שהכול תלוי בעבודה. עלינו לזכור להתייחס לעצמנו אחרת כדי להישאר רלוונטיים. ללמוד להתמזג לעולם אחד. להתיידד עם המציאות העמוסה שלנו מחד אך כל כך מגוונת מצד שני. להפעיל חשיבה יצירתית כדי לעצב אסטרטגיות חדשות שלא היו בעבר. ההורים שלנו, חיו חיים שונים לחלוטין מההורים שאנו כיום. עלינו לעצב דפוסי חשיבה חדשים כדי לקיים זוגיות יציבה ומאושרת, להכין את ילדינו לעתיד בעולם משתנה כל כך. עלינו ללמד גמישות בדרך הדוגמה. זוהי הורות חדשה.
וגבולות? - ילדים צריכים גבולות. אם נציב אותם בדרך טבעית האומרת את הנחוץ לעשות, במקום מה לא לעשות. אם הקשר הוא טוב, הילד יעשה ובקלות. במקום להיות הורים מתפעלים, שמתווכחים על כל מקלחת, ארוחה ושיעורים, נדייק את הצרכים באופן ברור בלי תוספת איומים, סביר שלאט יתחילו להפנים.
מודל לחיקוי - כיצד ילדים יהיו יצירתיים אם ננהל תקשורת נוקשה ושאינה מאפשרת חשיבה מעבר להוראות? ילדים זקוקים להורה שמגלה תושייה כשדברים לא מסתדרים ולא מאבד עשתונות נוכח ויכוח על ארוחה. 
לסיכום: ילדים זקוקים להורים שמנסים למצוא מילים אחרות במקום ציוויים, דרישות וכעס. ילדים זקוקים לחינוך המכין אותו לחיים ולא לכזה הגורם לו לחסום את עצמו מפני ההורה. הורים לעומת זאת, צריכים לחזור לילד הפנימי שלהם כדי לזכור מה לא אהבו ומה היו בטוחים שיוכלו לעשות אחרת כדי לגלות עולם נעים יותר. בהצלחה.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: