יום שבת, 20 ביולי 2019, י"ז תמוז ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

טיפים לחיים טובים במבשרת ציון

ילד ממבט ראשון

הם נפגשו בבר, קיימו יחסי מין ומצאו את עצמם מקיימים משפחה | בתוך היחסים והמשפחה, נעמה (שם בדוי, כיתר השמות במאמר) אחזה בסוד קשה מנשוא

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

ענבר עזרי

מטפלת בשיטת איזון חיים ויועצת משפחתית וזוגית. מגשרת בהליכי גירושין. מנחה ומרצה בתחום הזוגיות. טלפון: 054-2425508.

inbarezri@gmail.com

"אני מרגישה שהלכתי לאיבוד בתוך עצמי. זה היה ביום גשום וקר. חברה שלי סחבה אותי לבילוי בבר. לא רציתי ללכת אבל היא ממש לחצה עליי, אז הלכתי אתה. שתינו, צחקנו. היה נחמד. ואז הוא ניגש אליי, דיברנו ועשינו סקס. החלפנו מספרי טלפון אבל אף אחד לא יצר קשר עם השני. לאחר כשבועיים, איחר לי המחזור. עשיתי בדיקה וגיליתי שאני בהריון. עברתי ימים קשים של התלבטות מה לעשות. הייתי בת 35 מצד אחד, השעון הביולוגי שלי תקתק. מצד שני לא הכרתי את הגבר הזה. מהפעם היחידה הזאת שקיימנו יחסי מין נכנסתי להריון. לאחר התלבטות קשה מאוד התקשרתי אליו ובקשתי להיפגש אתו. הוא היה דווקא בסדר, די נחמד. אולי גם לו הייתה מחשבה כזו של גיל. הוא היה בן 42, רווק ללא ילדים. דיברנו הרבה. התחלנו להיפגש ואז יוסי הציע שנעבור לגור יחד. הסכמתי. באופי שלי אני אדם שזורם עם החיים. מאז נולד לנו ילד נוסף, כי אמרנו, אם כבר ילד אחד אז נעשה עוד ילד. נהפוך למשפחה".
"האם התחתנתם? או שאתם חיים כבני זוג?", שאלתי על מנת להבין מהי רמת המחויבות ביניהם. ישנם זוגות שבוחרים לחיות יחד ללא מחויבות זוגית אלא רק לשם גידול הילדים.
"לא, ממש לא התחתנו. אנחנו חיים יחד כביכול כזוג", ענתה.
"כשאת אומרת כביכול, למה את מתכוונת?", שאלתי.
"אני יודעת, היחסים בינינו מאוד מכבדים. אבל זה לא העניין שעליו אני רוצה לדבר. יש לי סוד ששמרתי לעצמי. אבל אני מרגישה שאני עומדת להתפוצץ. כבר התחילו לי כאבי בטן נוראיים. ואני יודעת שזה בגלל הסוד שלי. לא דיברתי על כך עם אף אחד. גם עצמי הכחשתי את העניין הזה, אבל אני כבר לא יכולה יותר".
הרגשתי שנעמה חשה במצוקה גדולה לספר את הסוד שלה: "הסתרת האמת בפני עצמך והשמירה על הסוד קשה ומייגעת. תבחרי באמת - קשה ככל שתהייה - כי מה שנכון קורה".
נעמה נשמה עמוק. שמה את שתי כפות ידיה על פניה ואמרה בלי להביט בי: "אני לא אוהבת את הילדים שלי. קשה לי להיות אימא, אני כל יום נאבקת בעצמי, לא מצליחה לחבק אותם, לנשק אותם, ליהנות מהם, לשמוע את הסיפורים שלהם. הם לא מעניינים אותי. את מבינה?".
נעמה הביטה בי בייאוש מטורף. היא תלתה בי עיניים וחיכתה למוצא פי.
"אני כל כך מודה לך על השיתוף. תודה שבחרת בי ובטחת בי כדי לספר לי את הסוד הגדול שלך. אני מבינה את הקושי שאת חווה. אנו חיים בתרבות מסוימת שבה נשים יולדות, הופכות לאימהות ומחויבות להפוך לאימהיות. ישנן נשים רבות שחשות כמוך. את לא לבד. יחד איתי נמצא את הדרך שבה תוכלי לחיות את חייך למרות חוסר היכולת להרגיש אהבה כרגע כלפי ילדך".
נעמה נשמה לרווחה. "תודה תודה לך אני מרגישה שאני יכולה לנשום עכשיו". 
המשך התהליך בשבוע הבא.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: