יום ראשון, 15 בספטמבר 2019, ט"ו אלול ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

טיפים לחיים טובים במבשרת ציון

האם אתם יודעים לוותר?

מישהו גונב לכם את החנייה | איך תגיבו?

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

מנשה נחום

מנשה נחום מומחה לניהול משא ומתן, מגיש תכנית רדיו, הרצאות, סדנאות, יעוץ אישי, 0504062278,אימל menashenahum100@gmail.com

יום קיץ אחד אני נוסע ברכב שלי ביחד עם אשתי לקניון עזריאלי בתל אביב, נכנסתי לחניון לחפש חנייה. הבחנתי באישה עם ילדים ועגלת תינוק עומדת בסמוך לרכב החונה שלה, מקפלת את העגלה חוגרת את הילדים שלה, המתנתי בסבלנות רבה שהגברת תפנה את החנייה על מנת שאוכל להחנות את הרכב שלי במקום הרכב שלה. 
לאחר מספר דקות הגברת עם הרכב החלה לצאת מהחנייה. בשלב הזה, בדיוק כשהחנייה התפנתה, מגיח בחור צעיר בנסיעה מהירה ונכנס לחנייה שהגברת פינתה עבורי. 
כיצד אתם הייתם פועלים בסיטואציה כזו? לאן המקרה הזה היה לוקח אתכם? 
יום קיץ חם. הגענו לקניון לקנות מספר דברים ולשתות קפה יחד, קצת זמן איכות זוגי, רק אשתי ואני. האם ניתן לבחור הזה בגלל חנייה להעכיר לנו את האווירה ולהרוס לנו את היום?
כאן בנקודה זו יוצאים כל השדים מתוכנו, מי הוא? זו החנייה שלי, אני אראה לו עכשיו, הוא משפיל אותי ליד אשתי תיכף הוא ישלם על זה...
בלימודי ניהול משברים אני מלמד בדיוק מה לעשות ברגע זה, ההמלצה הראשונה שלי היא לנשום ולנשום עמוק, להכניס למוח שלנו חמצן. מחקרים מלמדים אותנו שאנחנו מנצלים מעט מאוד את יכולות המוח שלנו, כולנו מאפשרים למוח שלנו להיות עצלן, לפגוש סיטואציה ואז המוח פותח את המגירה הראשונה ונותן לנו פתרון מוכר ומהיר. 
אני מבקש מכל אחת ואחד שקרא כתבה זו, לא לוותר למוח, לא להיכנע לפתרון הראשון שהמוח שלנו מציע, לסגור את המגירה הראשונה אשר המוח פותח לנו, להתאמץ ולחפש פתרון אחר במגירה אחרת. 
אני מביט לעבר הבחור, מחליט לנשום, לחייך ולנסוע לחפש חנייה אחרת. החלטה מורכבת בהתאם לנסיבות, אשתי שיושבת לידי מנקודת המבט הצודקת שלה אומרת "אבל זו החנייה שלנו, למה אתה מוותר לו, הוא חוצפן".
אני מבין לליבה ואפילו מסכים עם הטיעונים שלה. יחד עם זאת, אני יודע שאם אצא לעבר הבחור ואצעק עליו, הוא עלול להוציא אלה, במידה ואני אוציא אלה הוא עלול להוציא סכין, במידה ואני אוציא סכין הוא עלול להוציא אקדח. הסלמת המצב יכולה להיות מהירה מאוד והתוצאות עלולות להיות בלתי הפיכות. בישראל בחצי שנה האחרונה שני אנשים נרצחו בגלל ויכוח על חנייה, האם אנחנו רוצים להגיע למקום הזה? 
לאחר מספר דקות, כמו בחיים אני מוצא חנייה אחרת, אשתי ואני נכנסים לקניון, אשתי פונה לעבר בית המרקחת, אני מבקש ללכת לחנות גלידה. 
בתור בחנות גלידה אני פוגש את הבחור הצעיר שגזל ממני את החנייה. הוא מסתכל לעברי ואומר "אתה פחדת לריב איתי על החנייה?". שוב הפעלתי את טכניקת הנשימה שלי, החלטתי לא לאפשר לו להוביל אותי בשיחה למקומות של קונפליקטים. אמרתי לבחור עם חיוך "רציתי שיהיה לכולנו יום טוב". לבחור לקח שתי דקות להבין איך לא נגררתי לסגנון שלו, ואז אמר "וואלה, תן לי להזמין אותך לגלידה". 
יצאתי מהחנות כאשר אני מחזיק בידי גלידה טעימה שהבחור הזמין עבורי אשתי מגיעה לקראתי מבחינה בגלידה ושואלת "מה זה? חשבנו שסיכמנו שאתה מתרחק מגלידות?". חייכתי לעברה ואמרתי "זה הבחור מהחנייה הזמין אותי"...
הצגתי בפניכם  סיטואציה אשר הייתה עלולה להסתיים לגמרי אחרת. זכרו, אנחנו באים לכרם הענבים לאכול ענבים ולא לריב עם השומר של הכרם.
תנהלו את המשברים שלכם באורח רוח, בקור רוח, תנשמו ואם יש צורך תנשמו עמוק, המטרה שלנו היא להימנע מאלימות מילולית או פיזית בחברה בה אנחנו חיים.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: