יום ראשון, 20 באוקטובר 2019, כ"א תשרי ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 054-430-0186

טיפים לחיים טובים במבשרת ציון

צריכה סביבתית

על ההתייחסות לקיימות, להשלכות הסביבתיות של ייצור, עיבוד וצריכה של מזון

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

דוד רזניק

דוד רזניק, תזונאי קליני, מרצה ומחנך לאורך חיים בריא יותר. לתגובות ופניות 0525-419181 dietadavid@gmail.com דף פייסבוק havitashelashirim

בשבוע שעבר התקיים הכנס השנתי של עמותת 'עתיד' – עמותת הדיאטנים והדיאטניות הישראלית. מאות דיאטניות מתחומי התמחות שונים באו לשמוע הרצאות של חוקרים, אנשי אקדמיה ודיאטניות, להתעדכן, להעשיר את הידע, להיפגש ולראות מה יש לחברות מסחריות להציע.
אחד הדברים שזכורים לי היה ההתייחסות לקיימות, להשלכות הסביבתיות של ייצור, עיבוד וצריכה של מזון. הנושא אינו חדש ובשנים האחרונות הוא קיבל חשיפה גוברת והולכת, למשל עקב יוזמות כמו 'יום שני צמחוני', הגרסה הישראלית למיזם בינלאומי שמנסה להנכיח את אידיאולוגיית הצמחונות גם בקרב לא צמחונים. שיקול בולט מאחורי האידאולוגיה הזו הוא השיקול הסביבתי. כפי שכבר יודעים רבים, ייצור של מזון מהחי גובה מחיר סביבתי גבוה הרבה יותר מאשר ייצור של מזון צמחי מקביל בערכיו, מחיר במשאבי קרקע, מים ואנרגיה וכן שימוש בחומרי דשן והדברה כימיים, עם השפעות סביבתיות מזיקות. 
הנושא של קיימות נוכח גם בהנחיות התזונתיות החדשות של משרד הבריאות, שהנחיותיו מאמצות את הדיאטה הים-תיכונית כדיאטה בעלת יתרונות בארבעה מימדים הקשורים האחד בשני: 1. המימד הבריאותי. 2. המימד הסביבתי. 3. המימד החברתי-תרבותי. 4. המימד הכלכלי. המימד הסביבתי, אם כן, נוכח גם בהמלצות של משרד הבריאות, ויפה הדבר בעיניי שגם גוף ממשלתי החולש על תחום ספציפי – בריאות - מוצא לנכון לתת מקום לחשיבותם של תחומים אחרים שיש להם יחסי גומלין אתו.
גם אנחנו, צרכני מזון, שוחרי בריאות, צריכים לדעתי, כאשר אנחנו עושים את הבחירות שלנו בתחום המזון, לכלול בשיקולינו ראייה רחבה, הכוללת לא רק את טובת עצמנו במובן הצר, אלא גם את טובת החברה והעולם בו אנחנו מתקיימים. הדור שלנו, לפחות במדינות המפותחות, כבר לא נאלץ לנהל מאבק הישרדותי להשגת אוכל לקיום הבסיסי והדבר פותח שער לאותה ראייה רחבה ולמערכת שיקולים מעמיקים.
הדיאטה הים תיכונית היא, אם כן, לא רק תפריט, אלא גם אורח חיים וביטוי לעמדה כללית יותר בחיים. לפעמים, ההבחנה בין השיקול הבריאותי נטו לבין תובנות כלליות יותר נהיית מטושטשת. לדוגמה, יש באותן הנחיות התייחסות לנושא של אכילה מול מסכים. נכון שאכילה מול מסכים, בהיותה אכילה בהיסח הדעת, עלולה לגרום לאכילה מוגזמת, אבל אכילה מול מסך היא גם אכילה שאינה מכבדת את המעמד, את האוכל עצמו ואת מה שהוא מייצג: את המאמץ שנעשה בגידול החקלאי, במשאבי הטבע שנוצקו בו ובמאמץ ותשומת הלב של מי שהכין אותו ואפילו בהיבט ההיסטורי של הדורות הקודמים, שעל הידע שהם הנחילו לנו אנחנו מבססים את החקלאות ואת יכולת עיבוד המזון שלנו.
נקודת המוצא של אוכל בריא ואכילה בריאה הם, בעיניי, פתח דרכו ניתן לבדוק את יחסנו לעצמנו ולעולם, את התרבות שלנו, את היחסים הבינאישיים שלנו, את הקידמה מול המסורת והשמרנות, את האסתטיקה של הגוף ומה קובע אותה. ההחלטה אם לאכול אוכל מהיר או אוכל ביתי חדלה להיות רק סוגיה בריאותית או החלטה שתשפיע על הגזרה וזה הרבה יותר מעניין ומעשיר.
הדורות לפנינו יצרו תרבויות אכילה מגוונות ובדור שלנו, מהיר השינויים, אנחנו נאלצים ליצור תרבות אוכל חדשה. בראייתי, תרבות האכילה נוצרת בשלושה מעגלים: המעגל של הבחירות האישיות, המעגלים סביבי שאני יכול להשפיע עליהם ישירות (בית ומשפחה, גן הילדים, מקום העבודה וכו') והמעגל הרחב הנקבע על ידי גופים אנונימיים כמו תעשיית המזון וכמו משרד הבריאות.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: