יום שני, 22 באוקטובר 2018, י"ג חשון ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

סיפורים מהספה במבשרת ציון

הסרט שלנו

לעיתים אנו מתרחקים מהמהות האישית והמקצועית שלנו | אנו מכינים תסריט בראש ומנהלים שיח עם המחשבות, שהן לאו דווקא חיוביות | ההכרה במה שאנו מסוגלים ובמה שלא, מחזקת ומעצימה  על שחרור חשיבתי והצלחתו

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

ענבר עזרי

מטפלת בשיטת איזון חיים ויועצת משפחתית וזוגית. מגשרת בהליכי גירושין. מנחה ומרצה בתחום הזוגיות. טלפון: 054-2425508.

inbarezri@gmail.com

"המועקה השתחררה לי קצת", הודתה אוסי, "הגעתי לתובנות בני לבין עצמי. הוויתור עלי. הוויתור על עצמי גרם לי לתחושות מאוד קשות. הגיעה המטופלת שהיא גילמה עבורי את אימא שלי ואותי כילדה צעירה עם אחריות מאוד גדולה. נשאבתי לסיפור שלה ולא הייתי אובייקטיבית בכלל. אני מרגישה כאב. אני רוצה להילחם בו".
אחד הדברים המהותיים בטיפול איזון חיים הוא לשחרר מועקות ותקיעויות, כך ניתן להגיע לתובנות כאשר אנרגיה שלילית יוצאת מהגוף ישנה אפשרות להסתכל על הדברים במבט מלמעלה לבחון אותם ולהגיע להחלטות מדויקות עבורנו.
"אוסי, אני מברכת אותך על העבודה הנפלאה שעשית עם עצמך. זה נפלא. השלב הבא הוא לראות כיצד את מצליחה לעלות על דרך המלך ולמצוא את האיזון הטוב והמדויק בשבילך. אני רוצה שתפסיקי להילחם בכאב משום שכך את מנציחה אותו ביתר שאת. בואי נתבונן בו נראה מהו השיעור שלך, מה את יכולה ללמוד ממנו, כך הכאב יעזוב אותך מהר יותר. מהשיחות שלנו הבנתי שאת מרגישה אולי חוסר מקצועיות לגבי המטופלת שלך החולה במניה דפרסיה?", שאלתי בעדינות יתרה.
"זה בדיוק מה שאני מרגישה. אני לא יודעת מה לעשות עם זה", אמרה אוסי בתסכול גדול.
"אוסי יקרה, אחת המעלות הגדולות של מטפלת היא להבין שלא ניתן להציל ולטפל בכולם. אם המקרה הזה מעלה בך ספקות לגבי איכות הטיפול שלך חשוב שתגיעי לתודעה הזו, שאת לא יכולה לטפל במשפחה הזו ותעבירי את הטיפול לקולגה שלך".
"מה פתאום, איך אעזוב אותם זו נטישה, אני לא מסוגלת לעמוד בזה. אני מפחדת", אמרה אוסי בחשש. 
הפחד של אוסי משתק אותה. מונע ממנה לפעול בדרך הנכונה. הפחד מונע ממנה לעשות את הדבר הנכון. לתחושתי, היא חוששת מה יחשבו עלינה שאיננה יכולה לטפל במקרה הזה. הפחד גורם לה להתרחק מהמקור שלשמו היא נמצאת לטפל במקרים באופן אובייקטיבי. לכן שאלתי בזהירות:" האם את חוששת להעביר את המקרה לקולגה שלך, כי את דואגת למעמדך"?
"כן, בדיוק, מה יחשבו עלי? אני שהעבודה היא הזהות שלי. עבודה שאני אוהבת בכל ליבי. לא מצליחה להתמודד".
כאן הבנתי שדרוש שינוי חשיבתי.
"אוסי, אחד הדברים הגדולים והמשמעותיים שתוכלי לעשות הוא להודות בפני הצוות שלך שאת אנושית ובמקרה הזה את לא יכולה לטפל מנסיבות אישיות. כאשר תעבירי אותו הלאה, תשתחררי ממנו. תוכלי להפנים כמה שאת נוהגת בהגינות כלפי המשפחה הזו. כמו שמרתי אי אפשר להציל את כולם. הטיפול בהם מחייב עובדת סוציאלית אחרת".
עברנו תהליך משחרר שבו אוסי קיבלה כוחות והבנות שאיננה צריכה להחזיק במקרה זה. מהמקום הבטוח ולא מהמקום המפחד. אוסי ערכה שיחה עם הקולגות שלה והן העריכו אותה מאוד על היכולת שלה. החששות היו אצלה בראש בלבד. מעין תסריט שהיא הייתה הבמאית שלו. על ההשפעות של הילדים והגשמת החלום של אוסי, בטור הבא.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: