יום ראשון, 26 במאי 2019, כ"א אייר ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

זוגיות ומשפחה במבשרת ציון

זמן לעשות בחירות

זוכרים את סלאח שבתי מצביע לכולם ועוד אחד בשביל המצפון?

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

אורית יוסף

המרכז לתקשורת אמפתית, לתקשורת בין אישית במשפחה, במערכת החינוך ובעסקים. מנחה מטעם הרשות הלאומית למאבק בסמים ובאלכוהול. לפניות 054-5993200 ובדף הפייסבוק של המרכז.

orityosef2@gmailcom

בעוד ימים ספורים נידרש לבחור כאזרחים במדינה. כל בחירה מגלמת בתוכה קונפליקט: במי לבחור. להכריע בין דברים. בואו נתבונן על הבחירות שלנו בכלל ושל ילדים בפרט. דרך להגיב להתמודדויות שלהם זה להעלות לגובה העיניים שלנו, לזכור כמה לא קל להחליט. לתת יותר את הדעת על התהליך יותר מאשר על הבחירה עצמה.  
"אני רוצה גם וגם"... "אני לא יודע במה לבחור"... "אעשה אן-דן-די-נו"... "אני אקח כמוך".
משפטים שאנו שומעים מפי ילדים בכל יום. לפעמים גם אנחנו רוצים לעשות 'אן-דן-די-נו' כשלא בטוחים. מעין 'מה שיוצא, אני מרוצה'. 
הבחירות שלנו כבני אדם, מושפעות מגורמים רבים. אנו עושים בחירות על סמך רגשות, תרבות, מראה, מחיר, לחץ חברתי. לעיתים הבחירות יצריות, ספונטניות ולעיתים מושכלות ומחושבות. אנו בוחרים לפי שיקולי דעת של גיל. אז כיצד נעזור לילדים לעשות בחירות? 
להקשיב -
תחשבו שנייה, איך הייתם רוצים שיגיבו אליכם כשאתם מתלבטים. אתם צריכים אוזן קשבת שתוכלו לשמוע את גלגלי השיניים במוח עובדים. שתוכלו לבחון עם עצמכם האם הבחירה מתאימה. כמונו, כך ילדים. הם זקוקים לשקט כדי לחשוב בקול. מחפשים לראות את התגובה שלנו לבחירה שלהם. חשוב לתת את השקט הזה ולתת להם לבטא את עצמם עד הסוף ורק בסוף להגיב. 
שאלות – כשאנו באים לשתף אנו רוצים שיבררו אתנו מה גורם לנו לעשות את הבחירה. מה אנחנו חושבים שתהיה התוצאה. גם ילדים צריכים שאלות מכוונות שיעזרו להם לחשוב, במקום ביקורת על ההחלטות שלהם ותגובות הודפות. 
כבוד – כולנו אוהבים שמכבדים את דעתנו. שנותנים מקום לבחירות שלנו. שלא הודפים אותנו בגלל שלא מסבירים לנו שאנו טועים. כך ראוי גם לילדים שלנו. הם באים עם החלטה, בחירה שעשו. תכבדו. גם אם אתם חושבים שהבחירה לא טובה, עדיין תנו את הכבוד לחשיבה, לתהליך. בסוף אפשר להגיד שמבינים שרוצה דבר מסוים, אך הדבר פחות מתאים בשלב זה של חייו. מצאו מילים ראויות ולא מעליבות. 
לעיתים כן ולעיתים לא – לא תמיד צריך או אפשר לתת לבחור. לא כל דבר צריך לשתף ילדים בבחירות. אנחנו לא משתפים בהכרח בבחירות הגדולות בחיינו. הם לא צריכים להשפיע על ההחלטה אם לעבור דירה או לקנות מוצרי צריכה. 
סבלנות – אף אחד לא אוהב שמאיצים בו. אנו זקוקים לזמן. אנו מעבירים זמן רב בבחירת מנה במסעדה, משקפיים בחנות או בגד לאירוע. ראשית, ילדים רואים אותנו עושים בחירות והתלבטויות. הם מחקים אותנו. כשאנו מודדים, מצטלמים, מורידים ושוב מודדים, סביר להניח שינהגו דומה. ואם לגיטימי למבוגרים, זה אך מתבקש שיהיה לגיטימי לאנשים הקטנים, לא? הגדירו את הזמן שלכם להסתובב בחנויות אך אל תלחצו להזדרז. אל תתקפו אותם על התהליך שלהם. 
זמן –  שיתאמנו על 'לבחור' בזמן הנוח לכולנו. בחירות בזמן שאנו לחוצים בבוקר עשויות להביא לתוצאות מתסכלות. אנו לא שואלים מי ייקח את הילד לגן, אנו מתנהלים כמו שנכון לנו. גם בחירת בגדים רצוי שתיעשה בערב, או להגביל את הבחירה משני דברים. 
לטעות זה לצמוח – כמה פעמים עשינו בחירות מתוך ריצוי, או מתוך חשש שמא נשמע את המשפט "אמרנו לך". צמחנו מטעויות שעשינו. כך אנחנו וגם ילדינו. היו שם לאסוף אותם אחרי. תנו להם להבין שמטעויות צומחים ושיש 'פעם הבאה'. 
נפרדות – ילדים צריכים לעשות בחירות באופן עצמאי ולא תלוי אם הן נועדו לרצות אותנו. אנו רוצים שהילד יפלס לעצמו דרך עצמאית, דעות נפרדות. 
לסיכום: בחירות קיימות כמעט בכל מקום בחיינו, מהדברים הגדולים והמשמעותיים כמו בחירת לימודים, זוגיות, הורות וכו' ועד לבחירות קטנות כמו מנה במסעדה. ילד שניתנת לו אפשרות לבחור בצעירותו, יגדל להיות בוגר בעל אחריות, שיקול דעת ודעה עצמאית - בחירות שברוב הסיכויים יהיו מושכלות בחייו הבוגרים.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: