יום שלישי, 17 בספטמבר 2019, י"ז אלול ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

זוגיות ומשפחה במבשרת ציון

שום דבר אינו מובן מאליו!

שגרת הנישואין היא לא שגרה פשוטה | לפעמים באמת ישנן סיבות המצדיקות פירוק קשר | אבל...

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

אלעד קויאטק

אלעד קויאטק הינו חוקר בענייני מגדר ופסיכולוגיה של גברים ונשים מחבר הספרים 'הסוד שמאחורי הבעל/האשה שאיתך'. לתגובות - 052-6751731

אי אפשר לעבור דברים קשים ולא להתחיל להעריך את מה שיש לך ממילא כמובן מאליו בחייך. רק כאשר פתאום מערכת העיכול בוגדת בך, והגוף לא מתפקד, ואין תיאבון ואתה יורד פתאום במשקל ומרגיש כאבים ונאלץ לעבור ניתוחים וטיפולים קשים כדי להחזיר את המצב הנורמאלי לקדמותו ולהיות כאחד האדם, או אז אתה מתחיל להבין ולהעריך את מערכת העיכול שלך. כמה צריך להודות שהכול בסדר, שהכול מתפקד, שיכולת פעם לאכול לשתות לשבוע ובעצם. לחיות בצורה נורמאלית.
אנחנו נוטים להתרגל לדברים ולקבל אותם כמובנים מאליהם. אך כאשר לפתע אנחנו נחסר את אותה טובה, שהתרגלנו אליה כמובנת מאליה, רק אז נבין כמה הדברים חיוניים לנו בעצם הווייתם ונדע להעריך אותם כשהם יחסרו לנו חלילה. הקשר בין מה שתיארתי לעיל לתחום הזוגיות הינו קשר דומה מאד.
לא חסרים לנו תלונות וביקורות על קשר שאנחנו נמצאים בו. בדרך כלל התלונות והביקורות, האי נוחות והרצון לברוח נמצאים בקשר לטווח ארוך, קשר שבו אנחנו מרגישים לפעמים שדי! זהו זה! אין לי חשק יותר לבן או בת הזוג הללו. היא או הוא או שניהם לא רוצים להמשיך את הקשר הרציף והתגרשו! 
אלא שאז התחילו ההרהורים. הגעגועים, הרגשת הטעות, החרטה: איך עשיתי את זה? היה לי כל כך טוב אז (באופן יחסי על כל פנים), מה עבר לי בראש? אני מרגיש כל כך בודד, חסר, הוא או היא לא היו באמת כל כך גרועים, ובפרט כשאני רואה ונפגש עם שאר הסחורה שבחוץ שהיא ממש לא דומה לבן הזוג הקודם שלי. הוא באמת דאג לי, אולי לא היה שיא השלימות, אבל לעולם לא החסיר ממני. אולי הוא לא היה המאהב והרומנטיקן הדגול, אולי הוא לא היה מעורר בי את שיא הריגושים, אבל בכל זאת, הוא היה אדם טוב וישר, איש משפחה נאמן מעולם לא יעלה על דעתו לבגוד בי, אבא נהדר, מפרנס ואחראי וכו'.
לא חסרות סיבות לחרטה ששמעתי מפורשות במקרים רבים שהייתי עד להם ובטוח ישנן עוד סיבות אחרות. שגרת הנישואין היא לא שגרה פשוטה. נכון! לפעמים באמת ישנן סיבות המצדיקות פירוק קשר, לא בהכרח צריכים לסבול ולהתייסר בקשר בנסיבות מחמירות. אך בדרך כלל, הסיבות שמעוררות בנו רצון לפרק קשר הן סיבות מטופשות או לא רציניות או שמעורבות בדמיונות שווא של אשליות שבחוץ נמצא משהו הרבה יותר טוב.
וכשכבר עושים את המעשה הזה של גירושים שלא מתוך חשיבה אחראית וסיבה מוצדקת, רק אז פתאום מתחילים להרגיש את החוסר ומתחילים להתגעגע למה שהיה נראה לנו אז כמובן מאליו, אותו מובן מאליו שלא זכינו להעריך אותו מספיק.
ישנם זוגות שלמזלם 'הטוב' (טוב במיעוטו) חוו פרידה לפני שהחליטו סופית להתגרש. אחד מבני הזוג עזב את הבית, בין בזעם, בין ברצון טוב, או ששניהם החליטו על תקופה של פסק זמן אחד מהשני וכל אחד פנה לדרכו באופן זמני.
בחלק לא מבוטל מהמקרים הללו של 'היפרדות' זמנית, הזוגות הללו ניצלו מהפתרון הסופי של הגירושים, רק משום שפתאום חוו את הלבד, ראו שאין תחליף טוב יותר מהשגרה בה הם היו חיים קודם, הבינו בערכו של בן הזוג שעל אף שלא היה מושלם, בכל זאת היו בו הרבה דברים טובים הראויים לציון ושכדאי להתאמץ ולהחיות את הקשר. בכך החליטו לחזור ולנסות שנית וגם לקבל ולהסכים לחיות עם דברים מזעריים שהפריעו להם אז.
כדאי שנלמד להעריך את הדברים הללו בעודם תחת ידינו, בהווייתם ובתקינותם, ולא חס ושלום בהעדרם ובקלקולם.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: