יום חמישי, 14 בנובמבר 2019, ט"ז חשון ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 054-430-0186

זוגיות ומשפחה במבשרת ציון

חוטים מקשרים (חלק א')

על הורות, ילדים וחברים | מה תפקידנו כהורים בתחום זה?

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

דליה עיני

הכותבת הינה מדריכת הורים, המתמחה בהורות לילדים לקויי למידה וקשיי קשב וריכוז, יועצת זוגית ומשפחתית ומנטורית ליחסים וזוגיות. טלפון: 052-8623936

daliaeini87@gmail.com

שנת הלימודים החלה לפני ימים ספורים. החזרה לספסל הלימודים יוצרת לעיתים, אצל חלק מן הילדים, התרגשות ושמחה לקראת המפגש עם החברים, ואצל אחרים תחושות של לחץ וחששות לגבי מקומם החברתי, וקשריהם החברתיים עם בני גילם. 
ישנם ילדים חברותיים, שבכל מקום ימצאו חברים ויסתדרו; ואחרים, שעבורם כל מעבר מלווה בקושי: כיצד לשמור על קשרים חברתיים, ליצור קשרים, למצוא חברים, להיות אהוד, רצוי ומקובל על ידי חברת בני גילם.
הורים רבים עסוקים רבות בקשרים החברתיים של ילדם. לעיתים, הורים מביעים חשש ודאגה שילדם עסוק מאוד בעניינים חברתיים, ומזניח כל פעילות אחרת, כגון פעילויות משפחתיות או לימודיות. או לחילופין, הורים החוששים כי לילדם אין חברים, או שילדם יצר קשרים חברתיים עם ילדים שאינם מרוצים מהבחירה בהם, כחבריהם של ילדם.
ואכן, חייו החברתיים של הילד חשובים ביותר לאושרו והתפתחותו. אחת המשימות החשובות של הילדות, היא יצירת חברויות ושימורן. מערכת יחסים מוצלחת עם חברים, הינה בעלת השפעה חיובית על הדימוי העצמי של הילד ועל תחושת המסוגלות העצמית שלו בהווה ובעתיד. מערכת היחסים מסייעת לילדים ללמוד כיצד להבין ולבטא את רגשותיהם, חוויותיהם, לפתור סכסוכים, להתמודד עם תסכול, לשתף פעולה ולפתח אמפטיה.
לילדים יש צורך עז בהשתייכות לקבוצת בני גילם. יחד עם זאת חשוב לזכור, כי ילדים שונים זה מזה, ברמת העניין שהם מגלים בילדים אחרים. ישנם ילדים שמסתפקים במספר מצומצם של חברים או בחבר טוב אחד בלבד, ואחרים שזקוקים להיות מוקפים בחברים רבים.
המצב שקובע האם הילד הוא חברותי ותקשורתי הינו אופי ואיכות הקשר ולא כמות החברים.
חברויות מתחילות בינקות. חבריו הטובים ביותר של התינוק הם בדרך כלל הוריו. 
בערך בגיל שלוש, הילדים מתחילים לשחק עם ילדים אחרים וליצור חברויות, וככל שהילד גדל, הוא משקיע אנרגיות וזמן נוסף בחברים, והשיא הינו בגיל ההתבגרות, בו קבוצת 'השווים' תופסת מקום מרכזי וחשוב מאוד בחיי המתבגרים.
היום, יותר מבעבר, הורים חשים מעורבות רבה יותר לגבי הקשרים החברתיים של ילדיהם ויחד עם זאת מתלבטים כיצד לעשות זאת וכמה יש להם יכולת להשפיע בתחום זה. להורים יש תפקיד חשוב בעידוד המיומנות החברתית. הבית הוא המקום שהילד מקבל ממנו את כישוריו החברתיים. ההורים משמשים כמודל להזדהות וחיקוי. הורים המנהלים בית פתוח לחבריהם, מהווים מודל טוב לילד, הנחשף לאינטראקציה חברתית מזהה ומחקה אותם.
אז מה עושים? מה תפקידנו כהורים בתחום זה? התייחסות המתאימה מצד ההורים עשויה לעזור לילד לשכלל  את מיומנותו החברתית. ברצוני להתייחס למספר סיטואציות חברתיות: 
"הילד שלי מתחבר לילדים בעייתיים": לעיתים הורים מרגישים שהם צריכים 'להציל' את הילד מחברויות שנתפסות עבורם כלא ראויות. צריך לדעת שהילד בוחר או נמשך, לא במקרה לילדים מסוימים בגן או בכיתה.  הבחירה באותו ילד ממלאת אצלו צורך כלשהו, אולי תכונה שהוא רוצה לעצמו, אולי תוקפנות או 'כוח' שהוא חש שחסר אצלו. במקרים רבים הורים חוששים שהילד יסגל דפוסים בעייתיים אם יבלה בחברתו של ילד שובב או תוקפני, אבל זה לא בהכרח יקרה. במקרים רבים בהם תנסו להרחיק ולהפריד את ילדכם מאותו חבר שנמצא איתו בגן או בכיתה, תמצאו שמשימה זו קשה מאוד עבורכם. הלחץ שלכם כלפי ילדכם שלא יהיה חבר שלו, עלול לגרום לו לכעוס, לעשות דווקא ולהתעקש להמשיך את אותה החברות. כדאי קודם לנסות ולראות מה קורה בתוך החברות הזאת, למה היא תורמת מה היא גורמת, מדוע היא חשובה לו, על איזה צורך היא עונה עבורו ויחד עם זאת, ניתן לשוחח עם הילד, לנסות להקשיב ולהבין מה החברות הזאת מהווה עבורו ומדוע היא חשובה לו, בשיחה שקפו לילדכם, מה אתם כהורים פחות אוהבים בחברות זו.
על סיטואציות נוספות: בחלק ב' של המאמר בגיליון הבא.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: