יום שני, 18 בנובמבר 2019, כ' חשון ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 054-430-0186

זוגיות ומשפחה במבשרת ציון

עידוד: המפתח לילדים עם בטחון עצמי

אנחנו, כהורים נוטים להחמיא ולשבח, וסבורים שאנו מעצימים ומעודדים את ילדינו, ובכך בונים ומחזקים את ביטחונם העצמי * האומנם

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

דליה עיני

הכותבת הינה מדריכת הורים, המתמחה בהורות לילדים לקויי למידה וקשיי קשב וריכוז, יועצת זוגית ומשפחתית ומנטורית ליחסים וזוגיות. טלפון: 052-8623936

daliaeini87@gmail.com

טל מראה לאימה את המבחן בו קיבלה ציון 90. האם מגיבה:" את מלכה, עשית לי את היום...". אביו של טל קורא לעברו: "גבר, שמעתי שהיום הכנסת גול. איזה מלך...".

אנחנו, כהורים נוטים להחמיא ולשבח, וסבורים שאנו מעצימים ומעודדים את ילדינו, ובכך בונים  ומחזקים את ביטחונם העצמי. האומנם? האם שבחים אכן מעודדים ומסייעים לילדינו להתמודד עם משימות החיים?

שבח אינו עידוד!

אנחנו רגילים לשבח בעיקר על הצלחות. השבח מתייחס לתוצאה בלבד, וטומן בתוכו תנאי - כדי לקבלו צריך להצליח! שבח אף עלול להציף חששות "אם לא אצליח השבח ייעלם ואיתו תחושת הערך שלי". רודולף דרייקורס, תלמידו של אדלר, ייחס חשיבות רבה לעידוד ואף תיארה כך: "עידוד היא הנקודה החשובה ביותר בגידול הילדים - כל ילד זקוק לעידוד מתמיד, כשם ששתיל זקוק למים".

עידוד אינו תלוי בהצלחה ומתייחס למאמץ, להשקעה, לדרך, למעשה. העידוד הינו המזון  החשוב ביותר, להתפתחותו הנפשית של הילד.

בכל יום יש לנו, ההורים, יכולת לתת את המזון הנפשי הטוב ביותר לילדינו, לעודד את המוטיבציה הפנימית ולחזק את ביטחונם העצמי. ילד המתנסה ברצף של חוויות מעודדות, מפתח תדמית של "אני טוב", ונכנס למעגל קסמים של הצלחה. ילד שמאמין שהוא טוב, מצפה להצלחה ואמונתו בכך, מביאה עמה הצלחה, וכך בונה את אמונתו ביכולותיו, בכוחותיו ובעצמו.

כל ילדינו זקוקים לעידוד אך הילד שהכי זקוק לעידוד, כאוויר לנשימה, הוא הילד בעל הדימוי העצמי הנמוך, שהתפתח כתוצאה מהכישלון והייאוש. חווית הכישלון יוצרת אצלו את התחושה: "אני לא מספיק טוב", הוא הופך לפסימי, מצפה לכישלון, שיוצר כישלון ומגביר אצלו את הייאוש. אנו, כהורים, מתקשים לפעמים יותר לעודד את הילד שקשה לנו אתו. חשוב לזכור את הכוח הרב שיש בידינו ההורים, לסייע לילדנו, לשנות תבנית זו, על ידי כך שנמשיך להאמין בהם, ונעודדם.

עידוד יכול לבוא לידי ביטוי באופנים שונים: הקשבה, מבט, חיוך, חיבוק, נשיקה או כל דבר המתמקד בחיובי  ויוצר קירבה בין הורה לילד.

 

אז כיצד מעודדים?

קבלו את הילד כפי שהוא ללא כל תנאים, ונטעו בו את האומץ להיות בלתי מושלם, ולקבל את עצמו כפי שהוא.

הדגישו את החיובי והמצוי, ולא השלילי והרצוי.

הכירו בכוחות, במה שיש ולא במה שחסר, הכרה זו היא שבונה ומחזקת את אישיותו של ילדכם, על בסיס יציב של "מה שיש".

התייחסו והדגישו את ההשקעה והמאמץ, של ילדכם, בהשגת היעד.

התקדמות הדרגתית: היו קשובים ליכולותיו של הילד, יש להבין ולקבל שההתקדמות היא אישית ולעיתים איטית. יש להשוות את ההישגים של הילד אך ורק לעצמו כדי לאפשר לו להתקדם, בקצב האישי שלו. ניתן להציב מטרות קצרות טווח, על מנת להנכיח את ההתקדמות. חשוב להבחין בשיפור ולהדגישו.

כבוד הדדי: הימנעו מביקורת, זלזול והשפלה. חשוב להקשיב ולקבל דעות ועמדות שונות. השוני בין בני אדם מעשיר את חיינו.

שינוי בתפיסת כישלונות ושגיאות: השגיאה מאפשרת הבנה, רכישת ידע ולמידה מעמיקה של מעשינו. הילד ילמד משגיאותיו נוכח תוצאות מעשיו. חשוב לזכור: כולנו בני אדם ולכולנו יש טעויות וחסרונות. שוחחו עם הילד ונסו למצוא ביחד דרכים שיאפשרו התמודדות מותאמת ומקדמת.

חשוב להשתמש בעידוד כשפה שגורה ולהפוך אותה לסגנון דיבור עבורנו, ביחסינו עם ילדינו, כך נאפשר לילדינו להתבונן על עצמם באופן חיובי, לחוש תחושה של ביטחון עצמי ולהרגיש שהם אהובים גם במצבי הצלחה וגם במצבי כישלון.

ילד שבטוח בעצמו, רוכש את הביטחון הפנימי בעצמו ובמעשיו, לומד לעודד את עצמו ואת האחר ומתפתח למבוגר מעודד הבטוח בעצמו, שאינו תלוי בתגובות הסביבה.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: