יום רביעי, 24 בינואר 2018, ח' שבט ה' תשע"ח
לפרסום חייגו: 054-430-0186

זמן משפחה במבשרת ציון

תאום, אך לא רק

בימים האחרונים התקיימו אספות הורים בגנים רבים | על הפרק עומדת השאלה: האם הילד בשל לכיתה א' או שלא? | נכון שדברים יתבהרו רק בעוד כמה חודשים, כ הר צריך לתת לילד לגדול עוד קצת | אך הפעם אני רוצה לעסוק במחשבה על אלו שהם תאומים

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

אורית יוסף

המרכז לתקשורת אמפתית, לתקשורת בין אישית במשפחה, במערכת החינוך ובעסקים. מנחה מטעם הרשות הלאומית למאבק בסמים ובאלכוהול. לפניות 054-5993200 ובדף הפייסבוק של המרכז.

orityosef2@gmailcom

"הבן שלי חווה את כיתה א' כצורה מאוד לא פשוטה. הוא עדיין בוכה המון, קשה לו להסתגל. הוא נכנס להתקפי בכי שקשה לצוות בביה"ס להכיל אותו ואנחנו נקראים לבוא ולקחת אותו. הוא מאוד לא מרוכז, מתקשה לאסוף את החפצים שלו וצריך להזכיר לו שוב ושוב. אנחנו מרגישים שוטרים שלו ולא ההורים", סיפרו ההורים. לשאלתי, האם הייתה מחשבה בשנה שעברה להשאיר אותו שנה נוספת בגן נאמר לי: "היה ברור שהוא לא בשל לכיתה א', אך הוא אח תאום". 
חסרים כמובן נתונים נוספים על התפתחותו של הילד אך לעניינינו כהורים חשובים כמה דברים: ההבנה-  בחרנו להעלות ילד מהסיבות שבחרנו, ואני האחרונה להגיד האם צודק או שלא, אך עלינו ללמוד "לאסוף" אותו לפי צרכיו הוא. אם עובר חוויה קשה את ביה"ס, מתקשה לאסוף חפצים, ההורים שהפכו ל"שוטרים", פה טמונה לדעתי הבעיה. הילד עוד לא התמודד עם המעבר והנה הפכנו לרס"ר. יתכן שאנו מצפים מכיוון שאפשרי (יש לנו לדוגמא את אחותו) אך אנו מתעלמים מהנתונים:
• נתוני לידה – האם הילד נולד פג (תאומים). לעיתים בנתוני פתיחה אלו  ישנו צורך בבדיקה פיזית וקוגניטיבית להערכת המוכנות של הילד לכיתה א', עד כשלושה חודשים לפני כניסת הילד לכיתה א'. לעיתים דחייה מאפשרת לילד להשלים פערים ביכולות השונות, מה שבסופו של דבר יעזור לו לימודית וחברתית.
• אין האחד דומה לשני – החלטה האם להפריד תאומים לקראת כיתה א' היא מורכבת. פעמים רבות האחד בשל ואילו השני לא. ברגע שהורים בוחרים לשלוח את שני הילדים לביה"ס למרות הקושי של האחד, עלינו להיות ערוכים לצרכים השונים. לא לצפות לתוצאות דומות.
• הורה, היה הורה – ילדים בכיתה א' עדיין בתחילת דרכם. עליהם להסתגל: לארגן מערכת, להכין שיעורים, להכניס את החפצים לתיק, פרטי לבוש (חורף) למצוא את עצמם בהפסקות, להתברג חברתית, להיות, ליהנות, להתרגל לדחיפות, לריצות, לעבודות, למבחנים... פשוט לא פשוטים הם החיים, קל וחומר לאלו שממילא מתקשים. אז למה לאבד גם את ההורה ולקבל תמורתו שוטר? הוא זקוק לחמלה, ליד מושטת שתראה לו את הדרך.

מה אפשר לעשות?

• לעשות – לעזור לו לארגן את התיק. בהתחלה אפשר לעשות ביחד, אח"כ להזמין אותו לסדר את הדברים על השולחן ולקרוא לנו להסתכל ביחד אתו, אם זכר את כל הפריטים. במידה ושכח להראות לו מה ניתן להשלים. אפשר לומר זאת בדרך נעימה ולא בתוכחה "אני רואה שזכרת לשים את כל העפרונות, הצבעים, המחדד...מה שנשאר להשלים זה מחק". לא צריך לכעוס עליו על המחק שנעלם שוב ושוב, זה הפרט השולי בתוך האיסוף העצמי. מספיק במלה להגיד "המחק, חסר לנו בתיק".
• ייחודיות – ילדים בכלל ותאומים בפרט, אנו נוטים להשוות את היכולות, הקליטה, ההתארגנות. לא פשוט לתאום לעמוד בתחרות מול אחיו גם בלי שנאמר מילה. עצרו עצמכם מלהשוות אותו בין אם זה נאמר בתוכחה של "למה אתה לא יכול לעשות כמו אחותך" (במקרה זה אילולא אחותו, עוד היה בגן) וגם לא באופן של חיזוק חיובי "תלמד מאחותך" גם זה לא מועיל. 
• תנו את הזמן – אל תמהרו, תאיצו, תכעסו. הוא רק מתבלבל יותר, נאטם יותר ומסתגר. תשקפו לו שכיתה א' היא השלב של המעבר מהגן לביה"ס. שלא קל לזכור הכל, לארגן, לסדר, להכין, למצוא... תנו לו להרגיש שזה תהליך והוא מתקדם בקצב שלו. עודדו אותו, השמיעו מילה טובה על ההצלחות שלו. הוא זקוק לה.
זכרו, הילדים שלנו אולי נולדו באותו זמן, אך לכל אחד הקצב שלו להתפתח. כל אחד עם הטמפרמנט שלו. כל אחד זקוק להורה אחר: האחד זקוק להורה שמדרבן, השני זקוק להניח לו, אך כל הילדים זקוקים שיכבדו את האחד שהם. זה בהחלט יקדם אותם.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: