יום רביעי, 23 במאי 2018, ט' סיון ה' תשע"ח
לפרסום חייגו: 054-430-0186

זמן משפחה במבשרת ציון

היום שאחרי התעודה

לפני כשבוע קבלו הילדים את תעודות המחצית | המורים וההורים התאמצו למצוא את המילים הטובות כדי לעטוף, לחזק ולתת תחושה שהם מאמינים בילד | אך האם אנו מעודדים אותו ללמוד מכישלונות או להימנע מהם? | כיצד לעזור לו להתמודד באופן חיובי עם חוסר הצלחה?

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

אורית יוסף

המרכז לתקשורת אמפתית, לתקשורת בין אישית במשפחה, במערכת החינוך ובעסקים. מנחה מטעם הרשות הלאומית למאבק בסמים ובאלכוהול. לפניות 054-5993200 ובדף הפייסבוק של המרכז.

orityosef2@gmailcom

"איך להגיב על הכישלונות של הילד פעם אחרי פעם? הוא יושב ללמוד אך התוצאות מתסכלות: הציונים נושקים ל-40, כשהמקסימום שהצליח הוא 60. אנחנו ממש מובכים מהציונים. אנחנו לא רואים אותו משקיע מידי אך מצד שני הוא כן מתכונן לבחינות. כיצד נוכל לעזור לו?", שואלת אמא לתלמיד בחטיבת הביניים.
הורים ומורים רבים מכוונים את הילד להיזהר מכישלון. לעומתם אחרים בוחרים להתבונן על כישלון כהזדמנות לתיקון. בחירת דרך ההתבוננות שלנו על המצב עשוי לשנות את הסיכוי להצלחה. אם אנו ננחיל להם שהלמידה שלנו נובעת לעיתים קרובות מכישלון, נוכל לסייע להם להתמודד ולהצליח. איך? בדיוק כך: 
• כישלונות כמנוף לצמיחה – הכישלונות בחיינו מעצבים את אישיותנו. אנו מתאמצים עד שמצליחים. שיפור בהישגים תלוי ביכולת שלנו להתמודד עם כישלונות וללמוד מהם מבלי שהרגשות הקשים המלווים ישתקו אותנו. אנו רוצים לגונן על ילדינו מפני כישלון אך בכוונות הטובות שלנו אנו עשויים למנוע מהם התמודדות ומעבירים להם מסר שכישלון אינו ראוי. רצוי ללמד אותם להשתמש בכישלונות כמנוף להצלחה, לספק להם כלים להתמודד כראוי עם הכישלון ולא לנסות להימנע ממנו בכל מחיר. 
• ילדים קשים עם עצמם – ילדים רבים מתקשים להתמודד עם כישלון. לעיתים הדבר נובע מאופיים והם מונעים מעצמם לקבל כל כישלון ולו הקטן ביותר. מקומם של ההורים הוא "לנרמל" את החוויה שכן אין חיים נטולי כישלונות. חשוב שיהיו מסוגלים להתמודד עם מצבים כאלה כדי שבעתיד יוכלו להתמודד עם מצבים קשים להם. 
• התבוננות – עלינו לראות את הילד לפי גילו. אם מדובר בתלמיד צעיר, נוכל להיות שותפים פעילים בתהליך ההתמודדות עם החוויה. תלמיד גדול יותר נוכל לברר כיצד מתכנן לפעול, לעבור אתו על השלבים שעשה בבחינה. רצוי להתחיל מהתבוננות בשאלות ולראות מה הילד זוכר. אם השאלות אינן מעלות תשובות מזיכרונו כנראה שתהליך הלמידה שגוי וכדאי שנתרכז במיומנויות למידה כך שיוכל להתכונן אחרת בעתיד. אם הילד יודע את התשובות, סביר להניח כי נכשל בביצוע ולא בהבנה. 
• טיב הבחינה – אנחנו יכולים לבדוק עם הילד את איכות ניסוח התשובות. יתכן וצריך להתאמן על כתיבת התשובה בראשי פרקים כך שיוכל לפתח את הרעיון מבלי ללכת לאיבוד. עוד עלינו לבחון את דיוק השאלה לתשובה. האם הילד ענה על מה שנשאל. נבדוק את הסדר בעבודה וכן אם זקוק לזמן רב יותר. 
• לחץ – ילדים רבים נלחצים מעצם חווית הבחינה. לעיתים זה מכיוון שמופעל עליהם לחץ חיצוני להצליח ולעיתים מכיוון שישנו לחץ פנימי להתמודד עם בחינה (בלקאאוט). לעיתים ניתן לעבוד על וויסות הלחץ זה כדי להרגיעו.
• הערות – רצוי שהערות המורה יעידו על אמונו בילד, הסבר מדויק מה חיפש בתשובה כדי שהתלמיד יוכל ללמוד מהטעות ולא להתמודד עם ההערה. 
• היו שם – לעיתים חווה את הכישלון כנתפס ככרטיס ביקור שלנו. חשוב מאוד לשים את הדגש על העיקר. הילד צריך להבין שאנחנו שם בשבילו ואוהבים אותו בלי קשר לציונים, שהציון נועד לברר היכן הוא עומד ביחס לחומר הנלמד בביה"ס. אפשר לשתף אותו בחוויות ילדות שלנו וקשיים שהתמודדנו איתם בעצמנו. 
• עידוד – עודדו את הילד בחיפוש אחרי תוצאות חיוביות: זוהי יכולה להיות תשובה מדויקת אחת רהוטה במבחן שמראה לילד כיצד מצפים ממנו לענות על השאלות. זוהי יכולה להיות ההתייחסות שלו לבחינה, אם לא התווכח עם התוצאות כמו שחיפש תשובות לשפר. ואולי המחמאה צריכה להיות להתנהגות שלו בעקבות הכישלון, האיסוף שלו לכדי למידה ממנו.
ולסיום: ציונים הם רק מספר. הרגשות של הילד הם אוצר. תזכרו להיות שם בשבילו, כדי שיוכל להיעזר בכם גם בבאות. 

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: