יום שלישי, 18 בספטמבר 2018, ט' תשרי ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

זמן משפחה במבשרת ציון

שוני, זה כל ההבדל

כולנו מתנהלים בדיוק כפי שהמוח שלנו מפענח פקודות | חלקנו זקוקים להוראות מדויקות כיצד לנהל את סדר היום שלנו, צריכים הוראות הפעלה מה יש לבצע תחילה, מה אחר כך | אך יש גם אנשים שמסתכלים על העולם אחרת | ומה קורה כשבבית יש גם כאלו וגם כאלו?

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

אורית יוסף

המרכז לתקשורת אמפתית, לתקשורת בין אישית במשפחה, במערכת החינוך ובעסקים. מנחה מטעם הרשות הלאומית למאבק בסמים ובאלכוהול. לפניות 054-5993200 ובדף הפייסבוק של המרכז.

orityosef2@gmailcom

מי שזקוק להוראות מפורשות, עם סדר מפורט של ממה להתחיל והיכן לסיים, יארגנו נסיעה לחו"ל לפרטי פרטים, שלב אחרי שלב. אילולא הסדר, הם עשויים לאבד את הראש. אנשים אלו נקראים פרוצדורליים. ככה הם פועלים למען הסדר הטוב בחייהם. הם לעולם יעבדו עם מתכונים מסודרים של: כפית אחת מזה, שתי כפיות מזה, המתכון חייב להיות מדויק.
לעומתם, ישנם אלו הרואים את העולם דרך משקפיים של אפשר כך ואפשר גם אחרת, אפשר מהסוף להתחלה, או להתחיל מהאמצע. מבחינתם כל הדרכים מובילות לרומא. הם יסתדרו לחלוטין עם מתכונים של "קצת מזה וקצת מזה". הניסוי והתהייה אינם זרים להם. 
אך מה קורה כשאנו חיים בבית בו יש בו משני הסוגים? התרגלנו לקרוא לזה "הפרעות קשב וריכוז" ומסבירים את מבנה החשיבה לפי סוג ההפרעה. ואולי צריך להחליף את המילה "הפרעה" בסגנון קליטה. למי זה "מפריע"? לזה שרואה את השונה ממנו כהפרעה, כך זוגיות השונה וכך מול הילד שמצטייר כעושה "דווקא" לעצבן אותנו. אולי הוא בכלל לא עושה דווקא, אלא מבין בדרך שלו? חשבתם על זה פעם?
כשהבן שלי היה צעיר היינו יושבים לצייר ביחד . היינו לוקחים צבעים מהקופסא וכאשר החזרנו אותם לקופסא, אני הייתי מחזירה למקום הפנוי והוא היה מתעצבן עלי שלא החזרתי למקום "הנכון"?! מבחינתי המקום הנכון היה המקום הריק, מבחינתו היה זה המקום ממנו הוצאתי את הצבע. 
כהורים, עלינו להבין את השוני. להבין שכשילד פועל אחרת מאתנו זה לא בהכרח "דווקא" אלא שוני בהבנה. "הדווקא" מגיע כשכופים, מאיימים ודורשים בצורה שאינה מכבדת. אנו עשויים לקטלג את הילד כזה שעושה "צרות" שלא פועל על פי הכללים שנקבעו על ידינו.  הילד עשוי להרגיש "הכבשה השחורה" שנטפלים אליו, שלא אוהבים אותו. הוא זה עשוי להסתבך גם במערכת החינוך הפורמאלית הזקוקה לסדר וארגון. הוא יתקשה למלא אחר החוקים הכתובים בשל המבנה שלהם ובעיקר בחוסר "הכבוד" שהצד השני פונה אליו.
כיצד נוכל לשמור על סדר כהורים מסוג אחד וילד מהסוג האחר? 
• הבנה – ראשית יש להבין שיש שוני במבנה המוח באופן קליטת המידע. יש כאלו שיתרגמו את הדברים בצורה אנליטית ומסודרת לפי 1,2,3 ואילו לשני הסדר לא חשוב, העיקר שיגיעו לתוצאה (יפתרו תרגילים בדרך שלהם למשל). נבין שזו המתנה של העולם, הצבעים מהם הוא מורכב. 
• דברו אופציות –  דייקו במילים, בהוראות. אפשר להגיד לילד: "קודם צריך לעשות... ואח"כ... " מכיוון שאני זקוק לסדר הזה ולא מכיוון שזו הדרך היחידה הנכונה. כאשר לא מאיימים על "חירות המחשבה" ספק שהילד ינעל ולעשות "בדרכו" שאינה תואמת את הדרישה.
• פחות זה יותר – ריבוי אופציות מציב את המוצפים ממילא. צמצמו לשתיים או שלוש אופציות ותנו לו לבחור מתוכן. כך הוא ירגיש שייך, שדעתו התקבלה, שלא נכפה עליו מצב אחד (שממילא יתקשה לקיים) שלא נדליק את ה"דווקא". 
• קשר – כשאנו מכבדים את ההבדלים, הילד ילמד לכבד את הצורך שלנו גם אם זה שונה מתפיסת העולם שלו. הוא לא יצטרך לבעוט בכללים כשיבין שנועדו להגן על כולנו. הוא לא ינסה לפרק את "הקופסא" שהכניסו אותו אליה. הקשר הוא שחשוב בעיניו והוא ממילא יכול לחיות עם יותר מדרך אחת.
לסיכום: השוני הוא כל ההבדל. כשאנו מבינים, מכבדים, מוצאים את הדרך לקבל אותו אנו יכולים להבין שגם "זאב יכול לגור עם כבש" הכל עניין של רצון. הדבר מצריך גמישות ואותה ניתן לאמן. כאשר אנו גמישים רוב הזמן, הילד יבין כשאנו מבקשים גם הוראות מדויקות גם כשנוגדות את התפיסה שלו ויהיה מוכן להתנהל בהתאם. הכל מתחיל במילה הנבחרת למען מטרה זו.

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: