יום חמישי, 20 בספטמבר 2018, י"א תשרי ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

זמן משפחה במבשרת ציון

חגי תשרי

הטור הפעם נכתב בעקבות מפגש עם ילדה שישבה איתי לפגישה לקראת סוף החופש הגדול. המתוקה רצתה לדבר, להתכונן לשינויים שקורים במשפחתה. ההורים מתגרשים. אבא בדיוק מצא דירה והיא מנסה להבין איך ייראו החיים

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

אורית יוסף

המרכז לתקשורת אמפתית, לתקשורת בין אישית במשפחה, במערכת החינוך ובעסקים. מנחה מטעם הרשות הלאומית למאבק בסמים ובאלכוהול. לפניות 054-5993200 ובדף הפייסבוק של המרכז.

orityosef2@gmailcom

"את יודעת, כל כך הרבה קורים בבת אחת. אני עולה לכיתה ד' ואני לא יודעת איך זה יהיה. אבא עוזב את הבית ואני לא יודעת איך יהיה לנו בבית שלו. האם אני צריכה שיהיו לי שני סטים של ספרים? ומשחקים, איזה יהיו לי בבית של אימא ואלו משחקים בבית של אבא. וכאילו שאין מספיק במה להתעסק, אני כל הזמן חושבת על איך ייראו החגים. אני לא יודעת אם נעשה את ראש השנה עם אבא או עם אימא. אני יודעת שאני לא אוכל להיות עם השני בקשר במהלך החג (דתיים). איך אוכל לדעת מה שלום אבא/אימא? איך אוכל לשאול? איך אני אספר להם איך היה במהלך ארוחת החג? אני ממש לא יודעת מה לעשות", אמרה המתוקה (בת 9).

וואו, כמה בגרות יש בילדה הזו. כל כך צודקת. המון שאלות לצעירה כל כך. החיים כל כך מורכבים בתקופה זו של שינויים: מעבר מחופש גדול לשנת לימודים, לעלות כיתה, גירושין, מעברים ובנשימה אחת גם החגים. בכל בית תקופה כזו היא סיר לחץ, קל וחומר בבית העובר טלטלה. לא פלא שביקשה פגישה. כבר בגיל צעיר זה מבינה הקטנה את המתח שהחג מוסיף לקשיים שכבר ממילא  קיימים. כאשר פרידה מתרחשת סמוך כל כך לחגים המשמעותיים, אין רגע לעכל את השינויים. הכול קורה בעוצמות גדולות יותר. זה לא רק מעבר בין בתים, זו הפרידה מהורה בחגים. זה לגשר על פערים. מורכב כל כך.

אז ישבנו וחשבנו ביחד מה אפשר לעשות – לפניכם מספר טיפים לעבור את החג בשלום בלי אבא/אימא וגם עם:

הכנה לחג – כאשר אנחנו לא יכולים להיות עם הילדים שלנו, אנחנו יכולים לדבר איתם בטלפון. כשאנחנו לא יכולים לדבר או לכתוב, בשל קדושת החג, אנו יכולים להכין מראש. כך הצעתי לקטנה ולאמה: להכין ברכות/מכתבים לכל ימי החג בהם יהיו רחוקים (בין אם זה מאבא או מאימא). להכין מראש, לספר אחת לשני/ה (תלוי עם מי הולכים ולהזמין גם את ההורה השני לעשות כך) את העובר עליהם כפי שהן מדמיינים שיהיה: יכולים לספר מי היה, איך הייתה האווירה (אגב, מאוד עוזר לחשוב חשיבה חיובית, שמייצרת הרגשה חיובית). לספר על העזרה לסבתא, על העזרה לאחים הקטנים ועוד. אפשר לספר מה אוהב/ת בחגים אצל סבתא ומה אוהב/ת בזמן עם ההורה השני. אפשר לתאר את המאכלים הטעימים של החג. לכתוב מה היו רוצים שיהיה בחג המשותף שלהן. זה המקום לספר כמה כל אחת לומד/ת את עוצמות השני/יה. להשתדל לא לכתוב על הפרידה (לא תורם) אלא על הקשר. תנו את כל כולכם לקשר. מה תעשו כשתיפגשו. מה תעשו בחג המשותף שלכן ועוד. ילדים זקוקים לקשר כדי לצמוח ולא לשיחות על הפרידה.

לקחת איתם – ילדים קטנים בדרך כלל זקוקים לחפץ מרגיע עם הריח של ההורה. גם ילדים בוגרים יותר יכולים להיתמך על ידי ריח נעים ומוכר. אולי לשלוח את הילדה עם חולצה של אימא, עם ריח הבושם שלה או האפטרשייב של אבא, כך שהילד יוכל לגשת להריח ולהרגיש קרבה מסוימת (מסתבר שזה עובד על הצעירה המקסימה הזו). תתפלאו כמה הם מזהים את הריח שלנו על החפצים שלהם.

 

אילוסטרציה: pixabay

שחררו באהבה – חשוב לשחרר את הילדים באהבה לחג עם ההורה השני. לא להשמיע לילד כמה תתגעגעו ותחכו לו ותהיו עצובים. ממש לא. ספרו לו שבזמן שהוא יהיה עם ההורה השני, אתם תהיו עם המשפחה המורחבת שלכם. ספרו להם שאתם מחכים להיפגש ולספר חוויות/לבלות ביחד. הילד לא צריך שנעשה לו נקיפות מצפון על שהלך. ילדים מאוד רגישים למסרים בין השורות.

לא לשאול שאלות – כשהילדים חוזרים אל תציפו אותם בשאלות. הקדישו זמן לחיבור. השאלות כמעט ולא נחוצות כשנותנים לילד מקום. הוא מספר את כל מה שהיינו רוצים. כששואלים שאלות רבות מידי, הילד מרגיש שחודרים למקומות לא נוחים ומספר מה שחושב שהיינו רוצים לשמוע. שנית, הדבר נותן תחושה לא נוחה שמדבר על ההורה השני. הניחו, הילדים הם לא מודיעין אלא ילדים שחוזרים הביתה, מבולבלים, עייפים ואחרי חוויה שאינה טבעית להם.

היו רגישים – אם אתם המארחים או המתארחים הקפידו לא להרבות בשאלות. היו נעימים. השמיעו מילה טובה כמו: "כיף לראות אותך, את נראית נפלא...". זה לא עולה כסף אך שווה זהב. זכרו שלאנשים קשה גם בלעדי ההערות/המבטים שלנו. אל תחקרו את הילדים על החיים הפרטיים שלהם, על המצב. תנו להם לנוח מהשגרה המורכבת. עטפו אותם בטוב שאתם יכולים.

ובכלל חג עם ילדים – חשוב לתת לילדים את המרחב שלהם בחדר. בחג החדר נעשה בדרך כלל צפוף יותר, הילדים מתקשים למצוא את מקומם במקום ופעמים רבות נדמה שהם משתוללים, אך הם רק ילדים. הקצו פינה בה הם יכולים לשבת עם עצמם, לשחק, לנוח. הושיבו אותם בקצה השולחן, כך שיוכלו לצאת ולהיכנס מבלי להפריע ליושבים. הקפידו לא להושיבם ליד מבוגר נרגן, רווק שילדים הם מחוץ לטריטוריה שלו. תנו את הדעת על מקומו של כל אחד במארג העדין הזה. הקפידו שהילדים ינוחו לפני, יאכלו את הארוחה לפני הברכות כך שיוכלו להיות נינוחים יותר בזמן הארוחה עצמה. זכרו שאין להם את אותה מסוגלות וסובלנות להמתין. היו סובלניים יותר כאשר הם בתקופה לא נוחה עם עצמם.

בכלל, חגים יכולים להיות תקופה מאתגרת גם לרווקים, לגרושים, ליחידניים, וגם למי שהמבנה המסורתי נראה שלם אך לא, מלא משקעים. החליטו שהשנה משתחררים מכל אבני הנגף לבילוי נינוח ומשפחתי. השאירו את הביקורת בצד, הניחו לשאלות החוקרות, הורידו מבטים חודרניים ולא נעימים, תוותרו על השחזת סכינים. חגים הם זמן להזכיר לכל אחד ואחת מאתנו שיש כל כך הרבה טוב: מילה טובה במקום הציניות האופיינית לשאר ימות השנה. קחו הפסקות קטנות כדי להירגע, לאסוף את עצמכם אם צריך. עזרו במטבח. עשו כל שביכולתכם לשנות את המצב. חגים הם בסך הכול תאריך המזכיר לנו ששנה חדשה נכנסה. זהו הזמן לוותר על החוזה הישן. ראש השנה הוא הדוגמה הטובה ביותר לילדים שלנו כיצד היינו רוצים שינהגו עם אחיהם כשיתבגרו. כיצד היינו רוצים שישמרו את הערך המשפחתי. החליטו שהשנה עושים אחרת.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: