יום שישי, 19 ביולי 2019, ט"ז תמוז ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

זוגיות ומשפחה במבשרת ציון

הורות 'הליקופטר' עד וגם בצבא

אילולא הייתי עדה לחוויה המטורפת הזו של הורים 'הליקופטר' בכל תקופת הטירונות של הבן שלי, כנראה שלא הייתי חושבת על זה אפילו...

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

אורית יוסף

המרכז לתקשורת אמפתית, לתקשורת בין אישית במשפחה, במערכת החינוך ובעסקים. מנחה מטעם הרשות הלאומית למאבק בסמים ובאלכוהול. לפניות 054-5993200 ובדף הפייסבוק של המרכז.

orityosef2@gmailcom

"הילדים שלנו אוכלים אוכל מקולקל שאינו ראוי למאכל אדם. הם לא מקבלים את התנאים הנאותים לחיילים. החופ"לת (חובשת פלוגתית, א.י.) לא מבינה על מה היא מדברת ולא נותנת טיפול ראוי... אני מצפה שהילדה שלי תתקשר ביום ראשון ותספר לי שהאוכל היה ראוי. מה פתאום נותנים להם לנקות אחרי מסע כומתה, הרי הם גמורים מעייפות". כן, כל זה אמתי, דוקומנטרי מקבוצת הווטצאפ שנפתחה להורים לחיילים כדי שנוכל לארגן 'צ'ופרים', להעביר הודעות אם צריך ועוד. זהו. מכאן העסק איבד שליטה, ההורים קבלו במת הליקופטר.
ראשית, זה שחיילים מתקשרים לדווח איך היה האוכל, מוזר בעיניי. יש להם שעת ת"ש ביום להספיק הכול במקסימום ולקרביים אין גם את זה. אז מתי הם מספיקים להתקשר? ואולי זה בכלל לא הילדים אך ההורים הליקופטר ש"יודעים" שהם לא אוכלים טוב, קיבלו הזדמנות להזיז עניינים, כמו פעם, כשהילדים היו קטנים יותר. בקבוצה של 100 רצו עשרות התכתבויות ביום, עד שהגיעו לחדשות. חושבת שהורים אלה לא הבינו עדיין שהילדים שלנו כבר חיילים. בטוחה שיש להם יכולות להתנהל בעצמם ולא זקוקים לנו ההורים לעשות עבורם מלחמות אלה. 
אז מי זה הורה הליקופטר? זהו אותו הורה שלא עשה הפרדה בינו לבין הילד שלו. הוא זה שלוקח על עצמו לעשות עבור הילד, גם כשאין צורך. ולעיתים לא מרפה גם כשהילד כבר בצבא. המושג הורה הליקופטר מתייחס להורה הנוכח בכל צעד ושעל של הילד שלו. החל מיצירת קשרים חברתיים עבורו, הכנת עבורו עבודות בלימודים, מתקשר למורה ומתנצל שאיחר ללימודים. כועס על מעבר שולחן, ציון. הורה המגונן יותר מאשר הילד זקוק להגנה זו. בטח לא בצבא. שם הוא צריך ללמוד להיות, לשרוד, להתחשל.
אל תבינו לא נכון, מעורבות היא דבר חשוב ואף הכרחי – הילדים שלנו צריכים שנהיה שם עבורם, שנתמוך בהם, שנאהב אותם. הם זקוקים להקשבה, לחיבוק, למילה טובה ולעיתים גם לנזיפה. הם צריכים להבין 'מותר ואסור', הכוונה. אך לא שנעשה עבורם. 
מדוע?
לחץ
– הורים הליקופטר נמצאים תחת לחץ רב לעמוד בציפיות. גם הם וגם הילד עשויים לסבול מלחץ מיותר זה. הם ממש מקריבים את עצמם, כדי להצליח לספק את הילד ואת בית הספר. רצוי לשחרר מעט, לעשות ביחד, ליהנות מעשייה משותפת ולא עשייה מושלמת.
אחריות – כשהורים לוקחים אחריות על מטלות הילד, סידור התיק שלו בערב, הכנת התיק שלו לטיול השנתי, כנראה ויצטרכו  לארגן את התיק שלו לצבא והלאה בחיים. עשו עבודה בתחילת הדרך. עברו ביחד על המערכת, אחר כך על רשימת הדברים שצריך להביא לטיול השנתי ולאט לאט שחררו. וגם אם שכח, ילמד להסתדר. זהו שיעור נפלא הן באחריות והן בהתמודדות. 
אושר - ילדים להורים אלה בדרך כלל אינם מאושרים. פעמים רבות הם אינם רוצים לצאת לטיולים, למסיבות ולמדורות ל"ג בעומר מכיוון שיודעים שההורים יהיו ויתערבו (שלא לדבר על שיביישו אותם). הם מעדיפים שלא לצאת ורק שלא יצטרכו 'לסחוב' את ההורים איתם. 
ביטחון עצמי – הילד צריך לעבור שלבים רבים בחיים. כיצד יהיה לו הביטחון העצמי להתנסות, לטעות, ללמוד? כיצד יעז לפנות להציע חברות לילדה? להזמין נערה לצאת איתה אם ההורים צריכים לבחון אותה? תודה, לא תודה. 
לסיכום: נכון שהילדים שלנו נתקלים לעיתים בבעיות שהם לא יכולים לפתור לבד, והם זקוקים לעזרה. אך בהחלט שיש סיכוי גדול יותר שידעו להתמודד עם מצבים ככל שנאפשר להם להשתפשף בחיים הצעירים. חשוב להיות לצדם, לתת להם לצעוד לבד באופן עצמאי, לא לצעוד במקומם. עלינו לאזן בין הצורך שלו בתלות לבין הצורך שלהם בעצמאות, ורצוי כשהם עדיין תחת כנפינו, לא כשהם חיילים. הם לא צריכים לסחוב את ההורים על הגב גם לבסיס. שחררו, תנו לו להגיד מתי צריך.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: