יום שלישי, 22 בינואר 2019, ט"ז שבט ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

זמן משפחה במבשרת ציון

"אמא, את כועסת?"

כהורים, אנו חווים מצבים שונים במהלך היום, הגורמים לנו להיות עצבניים יותר וכעוסים יותר | קשה, אבל כדאי לשנות כיוון, בעיקר כשעומדים מול הילדים

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

אורית יוסף

המרכז לתקשורת אמפתית, לתקשורת בין אישית במשפחה, במערכת החינוך ובעסקים. מנחה מטעם הרשות הלאומית למאבק בסמים ובאלכוהול. לפניות 054-5993200 ובדף הפייסבוק של המרכז.

orityosef2@gmailcom

"אני מוצאת את עצמי כועסת על הקטנה שלי (בת שנתיים וחצי). אני מרגישה שהיא עושה לי 'דווקא' על כל דבר. כשאני מבקשת שתבוא למקלחת, היא נשכבת על הרצפה ומסרבת לבוא. אנחנו ממש נכנסות למאבקי כוח. זה התפקיד שלי לנהל אותה ולא היא אותי. מרגישה שכל מה שאני מבקשת ממנה זה בדיוק המתכון למלחמה חדשה. מה שכואב לי זה שהיא שואלת כל פעם אם אני כועסת. את האמת, כן, בעיקר על עצמי, שאני לא עושה אחרת. אשמח לעצה בנושא", פונה אימא צעירה. 
ההורות מאתגרת אותנו פעם אחר פעם - הן בשלבי התפתחות הילדים והן בשל העייפות שאינה מועילה. לעיתים מרגישים גם לבד במערכה, במיוחד כשבן הזוג מגיע הביתה בדיוק בשלב ההכנה להשכבה (כשמנסה לסיים את היום). 
אחת המיומנויות החשובות שלנו בהורות, היא ללמוד לנהל את הרגשות שלנו כך שלא יהוו בעיה עבור הילדים שלנו. ילד צעיר נתקל בהורה כעוס, הדבר מאיים עליו, מציף בחרדה. אנו לא רוצים לאבד שליטה בזמן כעס, להביע כעס באופן שאינו פוגע בקשר וביחסים. 
איך אנו יכולים להשתלט על הכעס (בלי קשר לגיל הילדים)?
הבנה: להבין את הסיבה לכעס: חיצוני לבית או משהו שהילדים עשו. אם חיצוני, השמיעו שאתם כועסים על משהו שקרה ולא קשור אליהם. אם הכעס הוא על הילד שמולנו, ראו מה גילו: ילדים קטנים לא בהכרח עושים לנו דווקא, כפי שהם עושים 'למענם'. ילד קטן אינו רוצה להיפרד מההורים וללכת לישון. הוא יעשה הכול כדי למשוך זמן. הזמינו להגיע למקלחת, כדי שנוכל להתכונן לסיפור שאחרי, להיות עם אבא וכו'. לפני השינה ספרו על הפגישה בבוקר, שאתם ממש מחכים כבר. 
כבדו את עצמכם: לא חייבים להציג שאתם בסדר. אפשר להגיד שצריכים זמן לעצמכם כדי להירגע (עם ילדים גדולים יותר קל יותר לעשות). אם צריך, קחו עזרה, קחו בייביסיטר תמורת כמה שקלים ותנו לעצמכם זמן.
מינון: שימו לב לתדירות הכעס. יש הורים שעצבניים וכל דבר קטן עשוי להוציא אותם מדעתם. הם עשויים להגיב בחומרה לכל מה שקורה והדבר יכול לגרום לילד לחשוש מלהתנסות, לפחד להיות נוכח במרחב עם ההורה. הדבר פוגם בקשר הבריא. 
תיאום ציפיות: עלינו לבדוק אם הציפיות שלנו אינן גבוהות מידי ומותאמות לגיל הילד. ילדים קטנים מתחת לגיל שש-שבע עדיין נטולי כלים קוגניטיביים להתמודדות עם מצבים רבים.
שנו גישה: תלונות מזיקות לקשר. כאשר הורה מתלונן וכועס, הוא מעכיר את האווירה. דברו על מה אתם מצפים שיעשה. הגדירו את הרצון/דרישה והיו סבלנים כלפי הילד שמתנהל לאט יותר מהרצון שלנו. פעמים רבות אנו פועלים על פי האוטומט שלנו מגיל צעיר. ההורים שלנו וההתנהגויות שלהם טבעו בנו תכונה דומה זו. כיום יש לנו אפשרות לשנות. לא חייבים להמשיך דפוס זה.
במקום כעס, הקשבה: אפשרו לילד להסביר את הצד שלו. פעמים רבות תגלו שהוא ממש לא מבין מה רוצים ממנו (ולא עושה את עצמו). אחר כך יהיה הזמן שלכם להסביר בדיוק מה אתם רוצים/דורשים.
לבטא את עצמנו: חשוב שתבטאו את עצמכם במדויק ובאסרטיביות, וכך לחסוך כעס רב על הצד השני. אנו מתנהלים פעמים רבות באמונה שיבינו אותנו ללא מילים וללא צורך בהסברים. 
לסיכום: חשוב למצוא דרכים שיעזרו להירגע בשעת כעס: התרחקו אם אפשר, תנשמו, תאכלו משהו קטן (אולי הרעב מציק), תשתו כוס מים כדי להתאושש. כל מה שמתאים כדי להוריד את סף הכעס כדי שאפשר יהיה לתפקד כהורים רגועים ומקנים ביטחון לילדים. כמובן, תסתכלו מי עומד מולכם, זהו קו מנחה חשוב.  בין אם מדובר בצעיר, מתבגר (שגיל זה יכול לעצבן לגמרי) אך התוצאות יעילות בעשייה בנחת.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: