יום שישי, 19 באפריל 2019, י"ד ניסן ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

זוגיות ומשפחה במבשרת ציון

משפחות מיוחדות

לרגל יום המשפחה עולה שוב הסוגיה כיצד לדבר עם הילדים את המשפחות השונות שבחרנו לבנות | כיצד מגיבים לשאלות ילדים וכיצד מסבירים את ההבדלים? | מוקדש למשפחות המיוחדות באשר הן

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

אורית יוסף

המרכז לתקשורת אמפתית, לתקשורת בין אישית במשפחה, במערכת החינוך ובעסקים. מנחה מטעם הרשות הלאומית למאבק בסמים ובאלכוהול. לפניות 054-5993200 ובדף הפייסבוק של המרכז.

orityosef2@gmailcom

משפחה היא מה שאנחנו בוחרים לעשות ממנה: בחרנו לעבור מיחיד/ה למשפחה – הגדרתה היא לא לפי גודלה והרכב הנפשות החיות בה, אלא בבחירת ערך 'משפחה'. היום כבר לא בהכרח שנקים משפחה במבנה הקלאסי המוכר מזה דורות בתרבות שלנו. ילדים כבר מזמן אינם חריגים כשההורים גרושים, הורה יחידני ואפילו לא כשהרכב המבוגרים הוא חד מיני. ועדיין, שנה אחרי שנה ישנה התמודדות סביב יום המשפחה לגבי התיווך של הילד ליום זה, שלא בהכרח עושה חיים למשפחות שונות. 
"כיצד מסבירים לילד שלי איפה אבא שלו? מי זה אבא שלו? כמה להסביר? מה הוא מבין מתוך זה? הוא קורא לכל איש ברחוב אבא וזה צובט לי. כיצד לנהוג כשמבקשים בגן שהילד ירקוד עכשיו עם אבא ועוד...". שאלות אלה צצות ועולות בכל פעם מחדש. 
ריכזתי עבורכם כמה  נושאים ודרכי התמודדות:
גודל –
אין ספק שתא משפחתי קטן של שני אנשים יכול להיות מעט קטן. הורה אחד צריך לספק צרכים רבים: פיזיים, רגשיים וכלכליים כאחד, והדבר לא קל. אם אפשר להיעזר במשפחה המורחבת הן כדי לייצר נפח משפחתי בנוסף לתא הגרעיני והן כדי לקבל עזרה ותמיכה.
הורה-ילד כשותפים - לעיתים נוצר ערבוב בשיתוף הילדים בנושאים של 'מבוגרים' כיוון שזהו האדם היחידי אתו אנו גרים ואנו עשויים לערב את הילד בהחלטות. התייעצויות שעשויות להיות גדולות על ממדיו של הילד, במיוחד בגילאים הצעירים. אפשר להעלות דברים לעיתים כהרהור: "אני שוקלת... מעניין מה יהיה...", הילד יכול להביע דעה אך לא בעמדתו תלויה החלטתנו. זוהי דרך לייצר שיח ולשמוע את הרהורי ליבו.
הילד במרכז – אנו מבררים עם ילד את רצונו אך הדברים אינם עולים בקנה אחד עם מה שהוא צריך באמת. ילד יודע מה 'בא לו' ופחות מה 'נכון' עבורו. חשוב לפעול בסופו של יום בהתאם למה שצריך ולא למה שרוצה. הדבר נכון לכל ילד ובכל משפחה.
ילד הורי – ילדים רבים לוקחים תפקיד הורי כלפי ההורה, דואגים למצב הנפשי של ההורה. מודאגים בעניין כלכלת הבית, תופסים פיקוד על הצורך לשמח את ההורה ועוד. חשוב שההורה יהיה המוביל בקשר. שהילד לא ירגיש רגשות אשם ויכווץ את עצמו לפי צורכי המבוגר או יתמרד כדי להתקיים, ובטח שלא לבטל את רצונותיו שמא יפגע בהורה.
מותר (ורצוי) לריב – אסור להחניק רגשות רק כדי שלא לפגוע. צריך לעשות בצורה מכובדת אך חשוב להבין שיש קונפליקטים, להתמודד עם מצבים אלו ולזכור שכל תא משפחתי משמש כהכנה לחיים העצמאיים. 
תפיסה מגדרית – אב הוא דגם מגדרי. בנים לומדים על גופם דרך התבוננות באב. אם אין אב בתא המשפחתי, ובמידה שיש סב או אח, הזמינו אותם לקחת את התפקיד. 
הפסקה  – ליחידניים יש פחות פריווילגיה למנוחה.  מותר להורים להיות עייפים. הזמינו אותם לשבת לידכם, לצפות בתכנית טלוויזיה וכו' ולנוח כמה דקות. הורה הוא אדם ויש להתחשב גם בצרכיו. אפשר לקחת עזרה בתשלום לשעה. זה עולה כסף אך שווה זהב. 
שאלות – ילדים שואלים שאלות כדי לתת להורים לענות. תפקיד ההורה להיות מודל לשאילת שאלות ותשובות. ילדים מחקים דרך חשיבה זו ולומדים אותה. אם אנו לא שואלים, גם הם יפסיקו לשאול. ילד מגרה את האינטליגנציה שלו, מגרה את הסקרנות. הבינו מה הילד רוצה לדעת, אל תמהרו לספק תשובות. בדקו מדוע שואל לפני שעונים. ילד מנסה לברר את זהות ההורה החסר. הוא מחפש תשובות אך לא תמיד מפני שחסרה לו הדמות (במיוחד בגילאים הקטנים שבהם יש הזדהות עם האם). 
בדקו מה הילד הבין – ילדים מסננים אינפורמציה שלא רלוונטית לגביו. מה שמלא מבין, מסנן. ילדים מתחילים לשאול בסביבות גיל 3. בהתחלה השאלות מתמקדות יותר ב'למה' ואחר כך שאלות עומק. 
חשוב, העברת מסרים בגובה העיניים בהתאם לגילו של הילד. הסבירו שנוצר מאהבה. חשוב להתמודד שלא בהתנצלות, גמגום ובהדגשת החסר, אלא בהדגשת ה'יש'. יש אימא/אבא, שיש משפחה (סבא, סבתא, דודים). ההבנה שילד שנשאר ללא תשובות ימלא את ה'חורים' בעצמו והדבר יכול להוביל להסקת מסקנות מוטעות. 
בנימה זו, יום משפחה שמח בכל יום בשנה.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: