יום שני, 01 ביוני 2020, ט' סיון ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 054-430-0186

זוגיות ומשפחה במבשרת ציון

"אני רעב"

משתגעים מהאמירה "אני רעב" חמש דקות אחרי ארוחת הערב? הילדה מחכה שתסובבו את הגב ודוחסת עוגה לפה? מה גורם להם להתנהג כך וכיצד להוריד את הרעב האמתי והרגשי?

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

אורית יוסף

המרכז לתקשורת אמפתית, לתקשורת בין אישית במשפחה, במערכת החינוך ובעסקים. מנחה מטעם הרשות הלאומית למאבק בסמים ובאלכוהול. לפניות 054-5993200 ובדף הפייסבוק של המרכז.

orityosef2@gmailcom

"הבת שלי טוחנת אוכל. היא חוטפת אוכל כשאני רק מפנה את הראש. אני לא מרשה לה מתוק והיא יודעת שהיא צריכה לבקש רשות לפני שלוקחת דבר מה. יש לה גנים להשמנה ואני מנסה להילחם בזה. אני מבקשת מהורים בימי ההולדת לא לשים ממתקים, מה שכמובן לא עוזר. מה לעשות?", שואלת אימא לילדה בת חמש. 
קודם כל: להפסיק. להפסיק לשים את הילדה במשטר נוקשה. הדבר מביא לאכילה בסתר. ועכשיו להתפנות לעשות סדר בדברים. הילדה היא רק ילדה. היא רואה אחרים אוכלים ולה אסור. לא הגיוני מבחינתה. התפקיד שלנו הוא לשמש דוגמה:
הקפידו על ארוחות מסודרות – דאגו שהילדים יאכלו ארוחת בוקר מסודרת. דילוג על ארוחה יכול לגרום לאכילה מוגברת במהלך היום. הקפידו על ארוחת צהריים וארוחת ערב.
עדיין רעב –במשפט "אני רעב" מסתתר הרבה. ילד מנסה למשוך זמן אתנו. כך בבוקר כשצריך להתארגן לצאת מהבית וכך בערב כשמתארגנים לשינה. התפקיד שלנו הוא לצמצם לחץ: הזכירו לו שיש לכם זמן לספר ביחד ואתם ממש מחכים. ילד מנסה לעצור את הזמן מלכת כדי להישאר. מקסימום הציעו ירק/פרי. אם רעב, יאכל.
הערות – תוותרו על הערות על הדרך בה ילד אוכל. ככל שאנו עושים עניין מנושא האכילה שלו כך אנו מעצימים את הבעיה. 
ג'אנק פוד – אין סיבה למלא את עגלת הסופר בחטיפים עתירי שומן. החליטו על פינוק בסוף השבוע של חטיף/ממתק שיהיה לילד למה לחכות. אמרו לו שתשמחו שיגיד לכם איזה חטיף רוצה לסוף השבוע שתוכלו להכניס לרשימת הקניות.
ארוחה ביחד – הקפידו על ארוחות משותפות. ילד שיושב לאכול לבד בדרך כלל אינו מקפיד על הארוחה. ארוחה משפחתית בדרך כלל כוללת מזון בריא יותר. ארוחה בהרכב משפחתי מאפשרת לנו להיות מודל עבורם. 
שתייה – מים. מים. מים. הקפידו על מים. הימנעו מלהכניס הביתה שתייה מתוקה, ככה לא תצטרכו לגמול אותו בשלב מאוחר יותר. שלא לדבר על הנזקים בשיניים. הפכו את השתייה הממותקת לאירועים מיוחדים/ארוחה מחוץ לבית. הסבירו שזה הכלל שלכם ונהגו באופן דומה.
פעילות גופנית – עודדו אותם לצאת לשחק בחוץ. שחקו איתם בעצמכם בין אם זה בכדור, רכיבה על אופניים, הליכה או ריצה. היו איתם ותבלו איתם בדרך נפלאה זו. הדבר נכון עבורם ולא פחות עבורכם.
זמן מסך – ילדים אוהבים לנשנש ליד הטלוויזיה (כמו כולם) הקפידו על הקטנת זמן מסך ועל מה אוכלים אם כבר. חתכו ירקות עם מטבל גבינה. הכינו צלחת פירות חתוכים ותראו שיאכלו.
שעמום – ילדים רבים נשארים בבית לבד (בגילאי בית הספר וההורים עובדים). השהייה לבד היא גורם לאכילה. הקפידו שארוחת הצהריים תהיה מוכנה לחימום. אל תשאירו להם למזוג לעצמם. השאירו להם רק את פעולת החימום במיקרוגל. את זה יעשו באהבה. הדבר יקטין את הסיכוי לאכילה מיותרת. 
כפייה תזונתית – הדבר החשוב ביותר הוא לא לכפות כפייה תזונתית. כשכופים על הילד שלא לאכול אוכל מסוים לא פלא שייגש דווקא אליו. ככל שנכפה מזון בריא, ככה יברח ממנו. היו נינוחים. אכילה רגשית יכולה להיווצר גם ממצבי לחץ, שינוי שקרה (גירושין, מוות של חיית מחמד, לידת אח ועוד) יכול להשפיע על האכילה הרגשית. 
לסיכום: לא כל אמירה של "אני רעב" מכוונת לאוכל. שימו לב מתי הילד מבקש לאכול ותדעו כיצד להגיב. חשוב לא להטיף לו על 'הרעב' אלא הציעו משהו בריא. הזמינו אותו לשבת אתכם לארוחה. הזמינו אותו לזמן ביחד. תראו את השינויים שיחולו גם בהרגלי האכילה. בתאבון.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: