רצף אירועי הטרור האחרונים שפוקדים את ירושלים, מצביע על כך שאויבינו לא נעלמו אלא החליפו צורה. פגיעה בשוטרי מג"ב בעיר העתיקה, רציחתו של אליהו קיי הי"ד בשער השלשלת ואירועי הדקירה ביפו, מזכירים לנו היכן אנו חיים ומאותתים לנו שעלינו להתעורר ואל לנו להתעלם.

יש אשר בוחרים להתעלם, במודע או שלא, מאירועי 'שומר החומות' וזאת מתוך שכנות טובה או דו קיום וחיים שלווים יחדיו. עם זאת, מלמדים אותנו האירועים האחרונים כי יש המבקשים להזכיר לנו בכל עת כי ההיפך הוא הנכון. נורות האזהרה אשר החלו להידלק באירועי הקיץ האחרון, הופכות לאדום זועק לקראת העלול לקרות דווקא בעתיד הנראה לעין.

המצב הנוכחי מזכיר במקצת את ערב אירועי ה-11 בספטמבר 2001, בו כל זרוע משפטית ואכיפת חוק פעלה בגפה תוך ניצוח על המערכה לבד. משטרת מחוז ירושלים עושה לילות כימים בעבודת קודש ונמצאת במקומות החיכוך כגון שער שכם, שייח' ג'ראח, סילוואן ועוד. היא מתמודדת מול צעירים שמוסתים ללא הרף ברשתות החברתיות ומצד האימאמים במסגדים. דוגמה לכך ניתן לראות במחבל שרצח את אליהו קיי הי"ד, שהיה מורה ומטיף בהר הבית. עיריית ירושלים, האמונה על פי חוק לתשתיות העיר, רווחת התושבים, בתי-ספר ועוד, עושה את עבודתה נאמנה בצורה הטובה ביותר על שלל אגפיה. לצד זה, שירות הביטחון הכללי עובד ומתפקד היטב ואמון על סיכול אירועי טרור, ביניהם חוליית המחבלים אשר נחשפה לאחרונה עוד בשלב טרום ההתארגנות לצד אירועים רבים אותם לא ניתן לפרסם.

לעניות דעתי, מקבלי ההחלטות ברמה הלאומית והמקומית (משטרת ירושלים, עיריית ירושלים ועוד), חייבים לשלב זרועות כדי להחזיר את השקט לירושלים, אשר לכל הדעות היא בעלת נרטיב ייחודי משל עצמה בניגוד לערים מעורבות כגון יפו, עכו, לוד, רמלה וכו' – אם בשל קדושתה לשלושת הדתות המונותאיסטיות ומקומותיהן הקדושים ואם בשל היותה בירת מדינת ישראל.

סבורני, כי חייבת להיות ראייה מערכתית רחבה של כלל הזירות ולהבין שבעת משבר בין ארגוני הטרור לרשות הפלסטינית בעזה נראה את ההשלכות מיד בגזרת ירושלים. עצם ההכרזה של בריטניה על הכנסת החמאס לרשימת ארגוני הטרור, מביאה ועוד תביא להסלמה במקומות כמו ירושלים, הר הבית, שייח' ג'ראח ועוד, שהם גורם מלכד בזירה האסלאמית. בכל עת, מפנים מנהיגי ארצות אסלאם את תשומת הלב לירושלים ולשטחי הרשות כדי להרגיע את הרוחות הגועשות בקרב אזרחיהם. כך לדוגמה בטורקיה עם ההפגנות בעקבות המשבר הכלכלי והשפל של הלירה הטורקית, בחר נשיא טורקיה לדבר דווקא על ירושלים. ועל זו הדרך בזירה האיראנית, אשר בוחרת בעת משבר לשלוף מיד את השטן הקטן ואת ירושלים כדי להנמיך את גובה הלהבות.

לכן, אסור לנו להסכים שהר הבית, ירושלים, יהודה ושומרון או כל מקום אחר בארצנו יהיו חלק מהמשוואה בסכסוך הפנים פלסטיני הקיים בין הרשות הפלסטינית לבין ארגון הטרור חמאס. ערביי ישראל חייבים להבין שדינם ומעמדם הוא כשל אזרחי ישראל. הם נהנים מעבודה קבועה, מביטוח לאומי, משירותי בריאות ומשאר הזכויות המוקנות להם כאזרחי המדינה. לא תעלה על הדעת מציאות של אזרחות היברידית בה ניקח את כל הטוב, אך בעת משבר נתמוך בצד השני אשר פוגע בישראל או אפילו ניטול חלק באירועי טרור. על רשויות החוק – משטרת ישראל, עיריית ירושלים ושאר הגופים – לעבוד כמערכת אחת משולבת, המשתפת פעולה באופן קבוע.