אחינו הצעיר יהודה

יהודה דימנטמן הי"ד (צילום: באדיבות המשפחה)
יהודה דימנטמן, בן 25, נשוי ואב לילד, נרצח ביום חמישי האחרון בפיגוע בשומרון * גדל במבשרת ציון * הוריו, הרב מרדכי ומרים, מתגוררים במתחם הישיבה ברחוב האורן

הטרור חזר להכות שוב ומשפחה שכולה נוספת הצטרפה לרשימה הארוכה והעצובה. הרב מרדכי ומרים דימנטמן, מוותיקי קהילת הישיבה ברחוב האורן, שכלו את בנם יהודה בפיגוע רצחני בשומרון שאירע ביום חמישי שעבר. בן 25 במותו, הותיר אחריו אישה וילד. בשנים האחרונות התגורר יהודה הי"ד ביישוב שבי שומרון ולמד בישיבת חומש.

הרב יוסי שריד, ממייסדי הקהילה מסר ל'זמן מבשרת' זמן קצר לאחר שנודע כי יהודה הי"ד הוא ההרוג בפיגוע: "ערב קשה לנו כקהילה ולכל עם ישראל. משפחת דימנטמן היא חלק מאתנו קרוב ל-40 שנים. משפחה מיוחדת ואצילית. הנרצח גדל כאן". הרב יוסי שריד ציין לטובה את ראש המועצה יורם שמעון ואת עובדי המועצה שהגיעו לבית המשפחה והקימו במקום סוכת אבלים. ראש המועצה אף הגיע לנחם את המשפחה.

מסע הלוויה של יהודה דימנטמן הי"ד יצא למחרת (יום שישי) בבוקר מחומש ושם התקיימו ההספדים לבקשת המשפחה. לאחר מכן הייתה עצירה במקום הרצח ומשם המשיך מסע הלוויה להר המנוחות בירושלים, שם הובא יהודה ז"ל למנוחת עולמים. ספדו לו רבה של צפת הרב שמואל אליהו וראש הישבה בחומש, הרב אלישמע כהן, בנו של הרב אורי כהן ממבשרת.

ראש המועצה יורם שמעון פרסם הודעת אבל בדף הפייסבוק שלו: "אני מבקש להשתתף בצערם של מרים ומרדכי דימנטמן, תושבי היישוב, שאיבדו בפיגוע הרצחני בשומרון את בנם יהודה דימנטמן ז"ל. יהודה הותיר אחריו אישה ותינוק בן שנה. מזה 73 שנות תקומה בארץ ישראל מנסים אויבינו לכלותנו, אך אנחנו כאן כדי להישאר. עם ישראל בארץ ישראל – לנצח. בשם כל תושבי מבשרת ציון ובית ישראל אני שולח תנחומים מעומק הלב למשפחת דימנטמן ומשתתף בצער הוריו, אחיו, אחיותיו, אשתו ובנו. יהי זכרו ברוך".

כאמור, קרוב ל-45 שנים מתגוררת משפחת דימנטמן ביישוב, מאז שהצטרפה לקהילת הישיבה שברחוב האורן, שם שימש האב, הרב מרדכי, כרב ב'כולל מרץ' במקום. למשפחה 12 ילדים, כאשר יהודה הוא הצעיר שביניהם. "שנים עשר אחים אנחנו והאחד איננו", ציטט שלומי, אחיו של יהודה, פסוק מתוך אחת פרשיות השבוע האחרונות ובשיחה עם 'זמן מבשרת' מסר: "יהודה נולד וגדל כאן ביישוב. בהמשך למד בישיבה התיכונית 'בני צבי' בבית אל ומשם המשיך למספר ישיבות, ביניהן חומש, שם למד בתקופה האחרונה. בגיל 22 נשא לאישה את אתיה ולפני שמונה חודשים נולד בנם דוד. הערכים של לימוד תורה ויישוב הארץ היו חשובים לו וכמובן שהיה אדם חברותי שכולם אהבו להיות במחיצתו".

שלומי סיפר כי למרות שמגיל תיכון למד במסגרות מחוץ ליישוב, היה אהוב ומקושר לרבים במבשרת: "בשבעה גילינו כמה אנשים היו מחוברים אליו, לא רק בני גילו, אפילו מבוגרים בני 70, שיהודה היה משוחח איתם ורוחש להם כבוד רב. היה לו חיוך מדהים ובכלל, מילדותו ועד מותו היה אדם חביב ושובה לב".

על רגעי קבלת ההודעה סיפר שלומי: "כולנו גרים במקומות שונים בארץ, מכפר ורדים שבצפון ועד אילת שבדרום. כל אחד היה במקום שלו. שמעתי שהיה פיגוע ליד חומש וכמובן דאגתי ליהודה וניסיתי לברר שהוא בסדר. אחרי זמן קצר התקבלה בקבוצה המשפחתית הודעה על כך שנפצע קשה. כשראיתי בערוצים אחרים שפרסמו שהוא פצוע אנוש הבנתי שהגרוע מכל קרה ואכן, לא חלף זמן רב ונודע לנו לדאבוננו שיהודה נרצח".

כאמור, למד יהודה ז"ל בישיבה בחומש בתקופה אחרונה. במקום היה יישוב יהודי שנעקר בהתנתקות (קיץ 2005). מדובר בשטח 'סי' שהוא בשליטה ישראלית מלאה, אך לפי 'חוק ההתנתקות' לא מתאפשר יישוב קבע במקום ומי שפועלת שם היא הישיבה, אך על קיומה מרחף סימן שאלה גדול. שלומי: "לצערנו הרסו שם יישוב, נרצח במקום אברך ועכשיו רוצים להרוס את הישיבה. להיפך, צריך לחזק את הישיבה ולבסס את קיומה בלי משחקי חתול ועכבר ובלי לתת פרס לטרור. הקמת הישיבה היא צוואתו של יהודה הי"ד. לא ניתן להם להמשיך ולשבור אותנו".

אתיה דימנטמן, אלמנתו של יהודה דימנטמן הי"ד, שלחה מכתב לראש הממשלה נפתלי בנט בדרישה לעצור את ההרס ביישוב חומש. מתוך המכתב: "אל תשלימו את מה שעשו המחבלים – אל תהרסו את מה שבנינו בחומש. קיבלתי בהלם ובחרדה הודעה מחבריי בחומש שאתם מתכוונים להרוס ולגדוע את הישיבה בחומש. במקום להעלות זיכרונות ולהתאבל על לכתו והירצחו של בעלי, יהודה, אני נאלצת לעצור את הכול ולכתוב לכם – אל תשלימו את מה שהרוצחים התחילו. הרס של הישיבה בחומש, על בתי האברכים, מגורי הבחורים ובית המדרש התוסס יהיה עבורי פגיעה נוספת וכואבת על הרצח של בעלי".

"ואומר לך בדמייך חיי"

להבדיל, פחות מיממה לאחר הירצחו של בנם יהודה, התברכו הרב מרדכי ומרים דימנטמן בלידת נכד חדש. האב הוא אפרים, אחיו של יהודה. "ידענו שגיסתי צריכה ללדת בכל רגע. עקב הציפייה ללידה, שהה אפרים לצד רעייתו בבוקר הלידה ולא הגיע להספדים בחומש. הוא הצטרף אלינו מאוחר יותר לקבורה בירושלים ומשם חזר לבית החולים, לשם הגיע ב-15:20. ב-16:00, ממש על סף כניסת השבת, נולד התינוק. אפרים הספיק לשלוח הודעה לכולם, אך הטלפונים שלנו כבר היו כבויים, כך שאת ההודעה קיבלנו במוצ"ש. בחמישי קמים מהשבעה ובשישי ברית. החיים נמשכים ועם ישראל חי".

יהי זכרו ברוך.