תאונת הדרכים הקטלנית בכביש 89, בה נהרגו מורן בן אלי, שלושת ילדיה ונהג האוטובוס אשר בסון, מצטרפת לעשרות התאונות הקטלניות במעורבות אוטובוסים ומשאיות המתרחשות מידי שנה. קרוב ל-3,000 תאונות דרכים במעורבות רכבים כבדים (טנדר, טרנזיט, אוטובוס ומשאית במשקל 3.5 טון ומעלה) מתרחשות בממוצע מידי שנה, כ-130 מהן קטלניות בהן יש הרוג אחד לפחות.

למעלה ממחצית מהתאונות מתרחשות בתחום העירוני: 1,676 תאונות במעורבות משאיות ואוטובוסים מתרחשות בתחומי הערים והיישובים מידי שנה בממוצע (מעל 16 אלף במהלך העשור האחרון), מתוכן כ-44 תאונות קטלניות.

ומה המצב אצלנו? בלי עין הרע שקט – תאונה אחת בלבד שאירעה במבשרת ציון בשנת 2012. החדשות הרעות מגיעות דווקא מהעיר הגדולה הקרובה אלינו – ירושלים. בעשור האחרון (2011-2020) אירעו בבירה 2,216 תאונות דרכים במעורבות משאיות ואוטובוסים, מתוכן 50 תאונות קטלניות (בהן לפחות אדם אחד נהרג). בשנת 2020 אירעו בעיר 171 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים, מהן שבע תאונות קטלניות.

מנתוני עמותת 'אור ירוק', המבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה כי בשנת 2020 התרחשו בכבישי ישראל 2,079 תאונות דרכים במעורבות של משאיות ואוטובוסים מתוכן 93 תאונות דרכים קטלניות. על פי הנתונים, בתחום הערים והיישובים אירעו בשנה זו 1,195 תאונות במעורבות רכב כבד, מהן 37 תאונות קטלניות.

מתחילת שנת 2021 נהרגו בתאונות דרכים במעורבות רכב כבד 72 בני אדם, עלייה של 31 אחוז בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה, שבמהלכה נהרגו בתאונות במעורבות רכב כבד 55 בני אדם.

ארז קיטה, מנכ״ל עמותת 'אור ירוק': ״כלי הרכב הכבדים מעורבים בתאונות דרכים קטלניות בשיעור ניכר מאשר חלקם במצבת כלי הרכב בישראל. במשך שנים רבות הזניחו במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים את תחום הרכב הכבד והדבר יצר מחסור גדול בנהגים. המציאות היומיומית היא של נהגים שנאלצים לעבוד שעות רבות על ההגה, לעיתים גם 17 ו-18 שעות. חלקם נוהגים בכלי רכב לא תקינים, עם משקל עודף וכמעט ללא פיקוח מצד המשטרה ומצד משרד התחבורה. לכלי הרכב הכבדים פוטנציאל לתאונות קטלניות מרובות נפגעים, ממש כמו בפיגועי טרור. למרות שהנתונים חדים, ברורים וידועים לכל, מעט מאוד נעשה כדי לקדם את רמת הבטיחות של משאיות ואוטובוסים ולצמצם את מספר הנפגעים הגבוה. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים גורר רגליים בכל הקשור להטמעת הטכוגרף הדיגיטאלי, אותו מכשיר שמנטר את מהירות נסיעת כלי הרכב ואת שעות העבודה של הנהג ויכול להביא להפחתה משמעותית בתאונות הדרכים הנגרמות מעייפות הנהג. למרות התאונות הקטלניות שאירעו בשנים האחרונות, לא בוצעו חקירות עומק כדי להבין את הכשלים ולתקנם. כבר מזמן היה צריך לקיים חריש עמוק ולהפוך את כלי הרכב הכבדים לבטיחותיים יותר על ידי הטמעת הטכוגרף, תוספת של ניידות בדיקות בצדי הדרכים, ענישה מרתיעה גם על בעלי משאיות ואוטובוסים שמאלצים נהגים לנהוג מעבר לשעות המותרות בחוק ובכלי רכב לא תקינים אשר מהווים פצצות מתקתקות״.