איך באמת למדוד אושר?

צילום אילוסטרציה: Anastasia Gepp, Pixabay
צילום אילוסטרציה: Anastasia Gepp, Pixabay
אוהבים לקטר, אבל מרוצים * אחרי הכול כמעט תמיד נענה בנונשלנטיות: "סבבה, הכול בסדר"

שימו אותנו בבידודים ובסגרים, תאיימו עלינו ברקטות ובטילים ואנחנו רק מגלים עמידות גבוהה יותר. גם המגפה ועוד אלף ואחת צרות שפוקדות את המדינה, כמו יוקר המחיה ופערים חברתיים, לא מצליחים לדכא את האושר שלנו. מדינת ישראל במקום טוב בצמרת המאושרים.

אנחנו עם שורד, עם שנדד בין העמים ונחבט ללא הרף, ואחרי הכול ידע להרים את הראש בגאווה, לנופף בחיוך בדגל כחול-לבן. חסינים כמעט מכל פגיעה, עם קשה עורף. מה שלא יעשו איתנו, אחרי הכול כמעט תמיד נענה בנונשלנטיות: "סבבה, הכול בסדר". אחרי הכול, אנחנו מקום 12 במדד האושר הבינלאומי. אבל תעתועי האושר הללו הם לא יותר מאשר תוצר של אגואיזם נפוח, של יצר רע מטופש ועקשן שלא נותן לנו לראות את האמת.

אנחנו בנויים כך בכוונה תחילה כדי שנגלה לבסוף נחיצות אמיתית בייעוד שלנו, בתפקיד הרוחני שלנו: להיות אור לגויים. שניתן דוגמה לאנושות איך למרות האגואיזם העיקש אנחנו נבנים לחברה מגובשת ומאושרת באמת, חברה מאושרת מכוח החיבור הפנימי ומכוח הלכידות והאיחוד.

אושר ורווחה הם עניין יחסי ליחיד ולאומה. אנחנו לא יכולים להשוות בין עמים ומדינות, בין תרבויות וחברות. כל עוד לא התמזגנו באמת לכפר גלובלי אחיד שבו כולנו ניזונים מאותם תנאי מחייה, אין מקום למדוד אושר של מדינה אחת ביחס לאחרת. אין מכנה משותף. דרוש כאן שילוב של נתונים רבים יותר מאשר המדדים הקרים הנוכחיים.

כדי למדוד באמת אושר של אדם פרטי, צריך לשאול אותו בפשטות עד כמה הוא מרוצה מחייו וגם לקבל בערבון מוגבל את התשובה, שכן היא נכונה לרגע הנוכחי. ברגע הבא ייתכן ויענה אחרת. הכול יחסי.

אני למשל מאושר ברגע זה של חיי. יש לי מטרה שאני רוצה להשיגה. חשוב לי שכל אדם עלי אדמות יידע על האחדות כמקור לכל אושר ועל הפילוג כמקור לכל הסבל האנושי. לכן, האושר בעיניי הוא לדעת לזהות מה עוד מקולקל ובכוחי לתקן ואיך אוכל לבצע את התיקון הזה. ברגע שתיקנתי, אני מתמלא אושר ושמחה, כמו שאמרו חכמים לפניי: "אין שמחה כהתרת הספקות".

האושר שלנו, הישראלים, יתממש רק כאשר נמלא את ייעודנו. כאשר נפסיק לכסות את העיניים אל מול הסכנות שבפתח וניתן אור ותקווה לכל העמים. כי אם היינו יכולים למדוד את עמדתם של אומות העולם כלפי ישראל ועד כמה היהודים מונעים מהם את האושר המקווה, התשובות היו מפתיעות (או שלא).

יש לנו חוב גדול לפרוע כלפי האנושות. אנחנו אוחזים בסוד האושר הנצחי, בחכמת הקבלה, בשיטה לחיבור, בתורת האמת ואנחנו מוכרחים להעבירה לכל העולם. כל עוד אנחנו שומרים זאת לעצמנו, שלא לומר מתנערים מאחריות רוחנית, אל לנו לצפות לחיים מאושרים בעתיד.