האם יישוב מבוסס הוא מזוהם יותר או מזוהם פחות? תלוי אם מדובר בעיר, מועצה מקומית או ביישוב שמשתייך למועצה אזורית. במחקר ראשון מסוגו שערך של המשרד להגנת הסביבה, נבחן הקשר בין פליטות לאוויר לבין הדירוג החברתי-כלכלי של רשויות מקומיות. דירוג זה הוא מדד שמסייע בזיהוי אזורי רווחה ואזורי מצוקה וכן עשוי לסייע בשיפור המדיניות של השלטון המרכזי כלפי הרשויות המקומיות. המחקר בוצע על נתוני מצאי 2018 ובימים הקרובים יפרסם המשרד את נתוני מצאי 2021 ומפל"ס 2021.
לפליטות לאוויר השפעות חיצוניות שליליות על בריאות האדם ועל הסביבה ואלה גורמות לעלויות כספיות אשר אינן נלקחות בחשבון בעת ביצוע הפעולה מכיוון שאינן משולמות על ידי מבצע הפעולה, אלא מהוות עול כספי על המשק. העלויות משתנות בין מזהם למזהם.
מבדיקת כלל סוגי הרשויות יחדיו (עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות), עולה כי ברשויות בדירוג חברתי-כלכלי 6-7, שבהן מתגורר מעמד הביניים, כמות הפליטה היא הגבוהה ביותר.
ומה המצב באזורנו?
לדוח המשרד להגנת הסביבה: https://did.li/TT5YH
נתחיל בקטגוריית המועצות האזוריות. יש לנו אחת כזו (מטה יהודה) והדירוג החברתי-כלכלי שלה הוא 7. מטה יהודה מופיעה ברשימת המועצות האזוריות שבהן יש רמה גבוהה של פליטות מזהמים. במועצות האזוריות בישראל חיים כ-780 אלף תושבים. 58 אחוז מתוכם ברשויות בדירוג 6 ו-7 שבהן רמת הפליטות הגבוהה ביותר.
כצפוי, בתחומי מועצות אזוריות רמת הפליטות גבוהה יותר מאשר בעיריות ובמועצות מקומיות. ההסבר לכך הוא ששטחן של המועצות האזוריות הוא נרחב יותר ולכן הן מכילות פעילות תעשייתית וחקלאית (צמחית וגידול בעלי חיים) נרחבת. רוב הפליטה במועצות אזוריות מדרגות 6-7 זו נובעת מתעשייה ומייצור חשמל, כשליש מגידול בעלי חיים וכ-15 אחוז משריפת פסולת צמחית. נתון זה משקף את שטחן הנרחב של המועצות האזוריות ואת הפעילות הכלכלית הרבה בדירוגים אלה.
ומכאן למועצות המקומיות. שתיים מתוכן מופיעות ברשימה הלא מחמיאה (אבו גוש וקריית יערים) ושתיים לא (מבשרת ציון והר אדר). במועצות המקומיות בישראל חיים 1.2 מיליון תושבים. 63 אחוז מתוכם במועצות בדירוג חברתי-כלכלי 1 עד 4 שבהן רמת הפליטות גבוהה. לצורך העניין, קריית יערים בדירוג 2 ואבו גוש בדירוג 3 (1 הוא הנמוך ביותר ו-10 הגבוה ביותר).
כעיקרון, במועצות מקומיות השטח מצומצם, מספר התושבים מצומצם ואין כמעט אזורי תעשייה ותעסוקה. לכן, לא קיים פוטנציאל למקורות פליטה רבים ובהתאם לכך רמת הפליטות נמוכה. מנגד ניכר, כי ככל שהדירוג חברתי-כלכלי נמוך יותר (1-4), כך רמת הפליטה גבוהה יותר. הגורם המרכזי לפליטה הגבוהה בדירוגים הנמוכים הוא שריפה לא חוקית של פסולת עירונית וחקלאית ושריפת עץ לחימום ביתי. רוב המועצות המקומיות בדירוגים אלה משתייכות למגזרי המיעוטים.
בימים אלה, נמצא המשרד להגנת הסביבה בשלב היישום של תוכנית 'התקאדום הסביבתי' לשיפור מצב הסביבה ביישובי החברה הערבית, זאת כחלק מהמאמץ הממשלתי לשיפור מצב התשתיות ואיכות החיים ביישובים אלה. תוכנית זו מיועדת, בין היתר, ליישובים בקטגוריה זו. התוכנית שמה דגש על טיפול בפסולת בחברה הערבית באופן שעתיד לצמצם משמעותית את שריפות הפסולת הבלתי חוקיות שמובילות לפגיעה בבריאות הציבור.
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "הקשר בין מפגעי סביבה ובין מדדים חברתיים-כלכליים ידוע מזה שנים ומעסיק את העולם. בישראל הוא חשוב במיוחד בשל הפערים החברתיים העמוקים והשונות באוכלוסייה. המחקר מצביע על המיקומים ועל המדדים הקשורים לזיהום אוויר מתעשייה וכן מצביע על הפגיעות הגבוהה של האוכלוסיות המוחלשות ביותר לזיהום משריפות פסולת. הנתונים חשובים למשרד להגנת הסביבה ולכלל הממשלה כדי לפעול להפחתה ולצמצום זיהום אוויר מתעשייה, ייצור חשמל ושריפות פסולת שפוגעים באיכות האוויר ומזיקים לחייהם של אזרחי ישראל ולבריאותם".
