אין לי כסף

צילום אילוסטרציה: Andrew Khoroshavin, Pixabay
צילום אילוסטרציה: Andrew Khoroshavin, Pixabay
מובטלי הקורונה ונפגעיה חיים ולא חיים בתוכנו * רבים מהם עובדים בכל עבודה מזדמנת מתוך רצון להחזיק את הראש מעל המים * אסור לנו כחברה לתת להם לטבוע

"אין לי כסף", משפט חזק וכואב כל כך לומר לילד שלך. כן, בעבר הם היו משפחות מבוססות ברמת חיים טובה ואפילו מעבר לכך. הם גרו בבית מרווח, נסעו ברכב חדש וטיילו בעולם. לפתע פרצה מגפה עולמית. כללי המשחק והחיים השתנו בהפתעה מוחלטת.

סיפור מהחיים של משפחה בורגנית המתגוררת בעיר הידועה ברמתה הסוציו-אקונומית הגבוהה. בני הזוג הם בעלי משרד נסיעות לחו״ל, אנשים טובים אשר עובדים יחד, משפחה עם שלושה ילדים – שני בנים ובת אחת. הבן והבת שירתו בצה״ל שירות משמעותי ביותר. הבן הקטן בסוף התיכון.

שני כלי רכב ובית מרווח, לכאורה סיפור ישראלי שגרתי לחלוטין. אך כמו בחיים, הפתעות רעות מגיעות ללא הודעה מוקדמת, מגפה עולמית מכה בעוצמתה בכל העולם.

המגפה הגיעה גם לעיר מגוריהם ולמשרד הנסיעות שבבעלותם. אין הזמנות חדשות לחו״ל, יש רק ביטולים להזמנות הקיימות. על מנת להבין את הרגע הזה, צריך לדמיין אדם צמא מגיע לברז מים, מנסה לשתות ולא יוצאים מים.

"כדי להניע את המשפחה הזו – משכנתא, ביטוחים, כלכלה, תשלומים, בקיצור כל ההוצאות – אני צריך בצמצום הכי גדול שלי 13,000 שקלים בחודש", אומר י', אב המשפחה, בכאב גדול, "בכל חודש הבור שלי גדל וגדל. כסף לא נכנס וישנן רק הוצאות".

"אז איך אתם שורדים את התקופה הזו?", שאלתי אותו.

"אוכלים את החסכונות שלנו מתקופות שיכולנו לחסוך, אך גם זה עומד להיגמר".

"מה הפתרון שלך למצב?", שאלתי.

הוא לגם מהקפה ואמר "מה שמוזר לי זה שהמדינה לא מצליחה להבין, כי הסיוע הכלכלי חייב להיות דיפרנציאלי".

לא הבנתי בתחילה למה התכוון.

"תקשיב", הוא אמר, "יש מגיפה, נכון? יש מקצועות שנפגעו מאוד וכמעט נעלמו ויש מקצועות שלא נפגעו או נפגעו חלקית. זה כל הסיפור. המדינה נדרשת להכין רשימה מה הם המקצועות שהכי נפגעו כמו: מלונאות, מדריכי תיירים, סוכני נסיעות ותעופה ולתת להם את הסיוע הנדרש על מנת לשרוד. לא יכול להיות פיצוי זהה לכולם – גם לאלה שחזרו לחיות".

הכאב העצום נשמע במילותיו. יש בהחלט צדק בדבריו. לא כולם נפגעו באופן זהה. מדוע אם כך, אין פיצוי דיפרנציאלי על פי הנזק האמתי לכל מקצוע.

בצד הרגשי הכאב גדול יותר לומר לילד שלך "אין לי כרגע כסף לבקשה שלך". זו עבורם קריעת ים סוף. י' ורעייתו ממשיכים את החיים, עובדים בכל עבודה מזדמנת מתוך רצון להחזיק את הראש מעל המים. אסור לנו כחברה לתת להם לטבוע.

רובנו חזרנו לחיים, אך ישנן משפחות שלמות, בעיקר ממעמד הביניים, אשר עולמן השתנה. דרך החיים שלהן נמצאת בתפנית לא ברורה. זוגות עלולים לא להצליח לעבור את המשבר יחד. המצב הכלכלי הוא גם מצב נפשי ומשפחתי. אי הוודאות היא האויב של השגרה המבורכת שהייתה לכולנו.

שעת ערב. אני נפרד מי', אדם חזק שהפך בן יום לאדם מבולבל החושש מהעתיד של משפחתו. ״לעצמי איני רוצה דבר, רק לתת לזוגתי ולילדיי את החיים שהיו להם״, משפט הפרידה שי' אמר לי נשאר בתוכי ולא מרפה.

בתקופה זו יידרשו אנשים לשנות מסלול חיים מקצועי ואישי. אנו נדרשים להביט לצדדים ולראות מי מהחברים צריך עזרה או עצה, בעיקר אלה ששותקים ולא מדברים.

הקורונה אכזרית לא רק בצד הרפואי. יש לה עוד הרבה מעגלי השפעה חזקים. פרנסה של אנשים רבים נפגעה יחד איתה וגם מערכות יחסים בין בני אדם. חיסון רפואי זה יוצא מן הכלל, אך צריך גם חיסון כלכלי ונפשי.