אש ותימרות עשן בלבנון

אין יום אחד של שקט. בניין שנפגע בלבנון (צילום: Raimund Andre, Pixabay)
אין יום אחד של שקט. בניין שנפגע בלבנון (צילום: Raimund Andre, Pixabay)
על רקע הכאוס בארץ הארזים, מנסה ארגון החיזבאללה לדחוף מהלכים ומנסה בכל דרך להשתלט על המדינה

ב-14 באוקטובר פרץ בלבנון עימות אלים, אשר היה עדות כאובה לכאוס המתחולל בלבנון. במהלך עימות זה נהרגו שבעה בני אדם, ביניהם עוברת אורח, שלושה פעילי חיזבאללה ושלושה פעילי הארגון השיעי אמל. לבנון, שכיום היא מדינה שסועה ומפולגת, הוגדרה עד לפני קצת פחות מיובל שנים כ"ריביירה הצרפתית של המזרח התיכון". באוגוסט 2020, בעיצומה של מגפת הקורונה, הופר השקט הפסטוראלי של ביירות על ידי פיצוץ עז. בעקבות לחצים פנימיים ובין-לאומיים, מונה שופט חוקר – אל-ביטאר – המגלה אומץ ועצמאות ואינו נרתע מלחקור את המחדלים אשר הובילו לפיצוץ הענק בתולדות לבנון.

חיזבאללה יזם את ההפגנה הפרובוקטיבית כנגד מה שהגדיר "הרשות השופטת המוטה", לאור החששות שהכיוון בו מתפתחת החקירה ימצא בהם כאחראיים העיקריים למקור הפיצוץ. לכן, הציב חיזבאללה לעצמו יעד פוליטי ראשון במעלה, להביא לסילוקו של אל-ביטאר. יש לציין, כי בעבר כבר מונה שופט חוקר – פאדי סוואן – במטרה לחקור את מקור הפיצוץ, אך לאחר שהאחרון הצביע על שרים מטעם אמל כאחראיים לרשלנות, בחר בית המשפט המקורב לחיזבאללה להדיחו מהתפקיד.

אירועי ה-14 באוקטובר הזכירו לרבים מתושבי לבנון את מרחצאות הדמים אותם ידעה המדינה בין השנים 1990-1975, כאשר הפיגועים, החיסולים וקרבות הרחוב אשר לוו בירי חי היו דבר שבשגרה. לבנון נמצאת בשנים האחרונות במשבר כלכלי המחריף כל העת. אין תנאי מחיה בסיסיים ובשבועות האחרונות המחסור בדלק הביא לכך שחברת החשמל הלבנונית נאלצה להפסיק את עבודת תחנות הכוח, דבר המוביל לשיבושים באספקת החשמל לעיתים למספר ימים.

חיזבאללה, המבקש לשמר את מעמדו, בוחש כל העת בנעשה והתחיל להביא ספינות דלק מאיראן, אותו קו איראן-לבנון הידוע לשמצה. הובלת המכליות באמצעות קו אספקה סדיר הוא עוד ניסיון של השתלטות ארגון החיזבאללה בנעשה בלבנון. בחודשים האחרונים, עדים אנו ליותר ויותר הפגנות של אזרחי לבנון היוצאים לרחובות ומפגינים במודע כנגד התעצמות החיזבאללה. גם התיוגים ברשתות החברתיות (#FreeLebanon) תופסים כותרות רבות. פעילות הארגון בשנים האחרונות אינה נטולת ביקורת ציבורית, כאשר רבים רואים את היד החופשית אשר ניתנה להם באופן לא מידתי, לא נכון ומסוכן מאוד.

הבאת מכליות הדלק היא צעד נוסף אשר נועד להמשיך ולבסס את מעמדו של הארגון, אך נוחל כישלון ברחוב הלבנוני. אומנם השיעים תומכים בארגון ובפעילותו ומרוצים מאוד, אך מנגד הסונים והנוצרים החיים שם דווקא מסתייגים מהתערבותם ומאותן 'מתנות' שאיראן מעניקה ללבנון. בין המוחים על מהלך זה נמצא ראש הממשלה נג'יב מיקאתי, אשר טוען לפגיעה בריבונותה של לבנון. הרי אין מתנות חינם והמהלך של איראן במסווה של סיוע ברור לא רק לנו היושבים בציון אלא גם לאזרחי לבנון, שאינם מעוניינים להיות 'סוריה השנייה', אינם רוצים למכור את עצמאותם לאיראן ואינם מוכנים לקבל את התוצאות המתרחשות בסוריה.

לסיכום, החיזבאללה אינו בוחל באמצעים העומדים לרשותו כדי לפגוע בעצמאות הרשות השופטת. תזכורת מרה כדוגמה: חיסולו של ראש הממשלה סעד חרירי והמתנגדים לארגון (2005) וכן חיסולו של העיתונאי לוקמאן סלים (פברואר 2021). על חיסולים אלה לא נתן הארגון את הדין. כמו כן, לבנון אינה מוכנה להיות עוד יחידת סמך של איראן בכל הקשור לעוינותה במזרח התיכון.