בין כורש לאסתר בפרס העתיקה

תיאור סיפור המגילה (פסיפס 'דורא אירופוס', המאה השלישית)
תיאור סיפור המגילה (פסיפס 'דורא אירופוס', המאה השלישית)
על ברית אסטרטגית לקידום מהלכים בסיפור מגילת אסתר הנקראת בחג הפורים

מגילת אסתר, הנקראת במהלך חג הפורים, מגוללת את אשר פקד את העם היהודי ומלאה בשאלות בלתי פתורות.

מחקרים רבים מזהים את המלך אחשוורוש כמלך הפרסי חשיארש הראשון(485-465 לפני הספירה), בנו של המלך דרייווש הראשון ושל אטוסה, בתו של כורש הגדול. חרף העובדה שלא היה הבכור מבין בני דרייווש, הומלך ליורש העצר, כנראה בשל היותו הראשון שנולד לאחר עלייתו של דרייווש לשלטון או בשל היותו בנו בכורו מאשתו אטוסה (האישה האהובה).

בכל תקופת מלכותו, עסק המלך הפרסי במלחמה וברצון לכבוש את האימפריה היוונית. מטרת העל הייתה לבצע השתלטות על מדינות שחסו תחתיה, אך שב למקום מושבו לאחר כישלון מוחץ שנחל מול היוונים.

המשתה המוזכר במגילה, מובא בספרו של הרדוטוס, 'היסטוריה'. בספר זה ניתנה פרשנות לאותו משתה כאילו הייתה להתייעצות אסטרטגית צבאית שבה הגיעו נציגים מכלל מדינות המלך אחשוורוש על מנת לטקס עצה ודרך להביס את היוונים, ובכך להמשיך את מהלך הכיבוש העולמי אותו המלך ביקש. לכן, במהלך 180 יום ערכו משתה, בו הוצגו הצעות שונות ובד בבד גם העושר של ממלכתו וגודלה, דבר אשר היה נהוג על ידי מלכים טרום יציאתם למלחמות. בתום פרק זמן זה ולאחר שכלל מדינות האימפריה היו תמימי דעים, ערך משתה נוסף בן שבעה ימים בו התקבלו ההחלטות החשובות והסופיות. בשנת שש למלכותו (480 לפי הספירה), יצאו למלחמה שאליה נשלחו כרבע מיליון חיילים לצד צי ספינות לא מבוטל. עם זאת, במלחמה זו נחלו מפלה והובסו.

גם לאחר תבוסה זו, המשיך המלך לרדוף את אשר חלם אביו, דרייווש הראשון, אך הוצאותיה הגדולות של המלחמה ושכר החיילים הביאו אותו לחשיבה מחודשת. אחת האופציות אשר עמדו בפניו למילוי הקופה הייתה העלאת מיסים. מדובר בהליך ארוך ומסוכן כאחד שבו עלולים הנתינים להתקומם כנגד המלך ולעיתים אף להורגו, כפי שאירע מספר פעמים לאורך ההיסטוריה. לאור הדרישות הכספיות, הציע שר האוצר הפרסי, הלוא הוא המן האגגי, לקחת את הכסף מידי היהודים, אשר להם ממון רב (סיבה לרדיפה החוזרת על עצמה לאורך כל ההיסטוריה). משהיה אחשוורוש שבוי בחלום ובחזון לכיבוש עוד שטחים, אישר את תוכניתו הזדונית של שר האוצר.

מראשית תקופת מלכותו של אחשוורוש, קיימת הייתה הפגיעה ביהודים. מטרת בחירתה של אסתר כאשת המלך הייתה לקרבה דיו כדי ללחוש לאוזנו של המלך. כבר בפגישתם הראשונה החלה להניאו ממהלך צבאי, תוך שהיא משכנעת אותו כי עליו להתמקד באימפריה הקיימת ובכך להעצים את כוחו. לשם כך ניסתה לרתום את היהודים, שהיו פזורים בממלכה כסוחרים וכאנשים הנאמנים למלך ולחזונו.

בזמנו של אחשוורוש, הגיעה הממלכה לשיא גדולתה וכללה את אסיה הקטנה, כל המזרח התיכון, פרס, באקטריה, סוגדיאנה (באזור טג'יקיסטן ואוזבקיסטן המודרניות), פארתיה, חלקים מהודו וחלקים מתראקיה (היא חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי בפינה הדרומית מזרחית של חצי האי הבלקני באירופה.(

במגילת אסתר ישנם אלמנטים מלכותיים רבים, אשר בחלוף השנים נמצאו בחפירות ארכאולוגיות ברחבי איראן ובשושן המוזכרת במגילת אסתר כעיר הבירה, הלוא היא העיר סוסה. טבעת המלך, אשר שימשה כייפוי כוח והועברה להמן, עשויה להיות דומה לטבעות הממלכת האחמנית, אשר נמצאו בעיר פרספוליס שבו נמצא שמו של אחשוורוש.

מתחם הקבר של אסתר ומרדכי נמצא במרחק של כ-400 ק"מ מטהרן בעיר בהמדאן. במתחם הקבר, המטופח מאוד, תלויות מנורות גדולות ונברשות יקרות ערך. פסוקים בעברית כתובים על גבי הקירות והאריחים המיוחדים העוטפים את הקירות. הכניסה למתחם נמוכה ועל מנת להיכנס אליה נדרש להתכופף מעט, זאת על מנת שאנשים יבינו כי מדובר במקום קדוש ויש לכבדו תוך התכופפות בקידה ובהודיה לבורא עולם על הנס הגדול של הצלת היהודים ולמרדכי ואסתר על שפעלו למען העם היהודי. במקום ניתן להתפלל עם טלית ותפילין. בחלוף השנים, הפך מתחם זה למקום קדוש גם עבור המוסלמים ובשנת 2008 הכריזה ממשלת איראן על המקום כאתר מורשת לאומית.

חג פורים שמח ומבדח.