בית ספר מעולם אחר

צילום אילוסטרציה: Pixabay
צילום אילוסטרציה: Pixabay
מספר הורים ביישוב יצאו במהלך להקמת בית ספר חדש ביישוב, שיהיה חווייתי יותר ושונה מהקונבנציונלי והמוכר * שרון חן, יוזמת המהלך: "יש היענות רבה לרעיון. אני מאמינה שזה יעשה טוב למבשרת ציון"

תדמיינו לכם בית ספר עם כיתות קטנות יותר, שיעורים שלא בהכרח מתקיימים אך ורק בכיתות, מורים שזורמים עם התלמידים בכל הקשור בבחירת נושאים ללמוד ולהעמיק בהם. פחות לחץ הישגי ותחרותי ובעיקר הרבה חוויות טובות.

בינתיים, בית ספר כזה לא קיים אצלנו, אבל יש מודלים כאלה ואחרים בישראל של בית ספר כזה ויש תושבים שהרימו את הכפפה במטרה שיהיה אחד כזה גם במבשרת ציון.

הנחשונית שבחבורה היא שרון חן, אימא לילד בגן וילד נוסף בן שנה וחצי. היא נולדה במבשרת וגדלה בה, למדה בתיכון 'הראל', בשלב מסוים עזבה ולאחרונה חזרה לגור כאן.

היא כבר חושבת מה יקרה כאשר בנה הגדול, שהוא רק בן שלוש, יגיע לכיתה א'. "מצאתי את עצמי דואגת לחינוך שלהם. ההורים שלי גרים כאן, נולדתי וגדלתי כאן ואני לא רוצה לעבור מכאן".

מה מפריע לך במערכת החינוך המקומית?

"זה לא משהו ספציפי לגבי מערכת החינוך המקומית, זו בעיה שלדעתי קיימת בכל הארץ. אני חרדה מלדמיין את בני הקטן מעביר 12 שנים על כיסא מול לוח, מעתיק, משנן, שוכח ויוצא בלי כלים אמתיים. זה מדאיג אותי. לכן התחלתי לבדוק מה קורה. נפגשתי עם מנהלות של בתי ספר יסודיים והופתעתי לטובה מהרוח שלהן. לדבריהן יש רוח של שינוי, אבל הרגשתי שעדיין יש פער בין מה שאני חולמת ובין מה שקורה בשטח. בנוסף, דיברתי עם הורים מיישובים אחרים שיזמו הקמת בתי ספר אחרים בארץ שפועלים תחת משרד החינוך, כך שיש תקדימים".

ממה שידוע לי, בוגרי מערכת החינוך של מבשרת הם מצליחים מאוד – מגיעים לשירות משמעותי בצה"ל, לומדים מקצועות נחשקים ובסך הכול חבר'ה עם ראש מאוד פתוח. למה לשנות נוסחה של הצלחה?

"גם אני למדתי בתיכון 'הראל', הצטיינתי בלימודים ושירתתי ב-8200. אבל כיום, כאשר אני בת 33 ומסתכלת אחורה, אני מרגישה שלא ידעתי מה העולם יכול להציע לי. חייתי בבועה. מרגישה שאם הייתי עוברת מסלול קצת אחר, אולי החיים שלי היו נראים אחרת. כיום, נמצאים הערכים של הצלחה והישגיות בראש הפירמידה. אותי הם לא מעניינים ולא נראה לי שרק אני חושבת כך. אני רוצה שהילד שלי יאהב ללמוד ויפתח סקרנות פנימית. לא רוצה ילד שמתבאס מציון נמוך. רוצה סביבה שבה יבין הילד מי הוא כשלעצמו ולא הוא ביחס לאחרים, אדם טוב עם מוטיבציה להצלחה ולא ממקום של צורך לרצות מישהו. אתה רואה את כולם רצים קדימה ומרגיש לחץ. אני לא רוצה שירגיש לחץ, אלא גירויים וסקרנות. לא פעם אני שואלת את עצמי מה נתנו לי תכני הלימודים? לא מרגישה שיש משהו שקידם אותי. זה נשאר בבית הספר ובדף הציונים. העיצוב המשמעותי של אדם מתרחש בצבא ובאוניברסיטה ורק לקראת גיל 30 אתה יודע מה אתה רוצה מעצמך. אני רוצה שתהיה תחושה כזו כבר בגיל בית הספר. הילדים מבלים במערכת החינוך את מחצית חייהם מגיל שש ועד 18. יש כאן פוטנציאל אדיר".

שיתפת את תחושותייך ברשתות המקומיות. מה התגובות שקיבלת?

"התגובות טובות, כבר הצטרפו אליי שתי אימהות, דנה ברנדר ושרה נחמיאס. שלושתנו באות בשכונות שונות של מבשרת. נפגשנו עם מנהלת אגף החינוך, נעמי חזן, שגילתה אהדה לרעיון שלנו. היא בעצמה ניהלה בהצלחה מסחררת בית ספר ניסויי בירושלים שהוא שונה מהקונבנציונלי. במהלך הימים האחרונים פנו אלינו יותר מ-100 הורים שהתעניינו בהקמת בית ספר חדש ושונה".

כיצד את רואה את בית הספר כפי שאת היית רוצה?

"לא יכולה לפרט כרגע מודל מסוים, כי יש כמה כאלה שפועלים בארץ. דווקא בגלל שהרעיון הוא לקלוע לליבו של התלמיד, אנו, ההורים, צריכים לשבת יחד ולמפות צרכים ורצונות. זה תהליך ארוך ולכן אני חושבת עליו כבר עכשיו ולא רגע לפני שצריך לרשום את הילד לכיתה א'. בגדול אני מדברת על כיתות קטנות, יחס יותר אישי לתלמידים, נראות אחרת של הכיתה, למידה חווייתית בקבוצות או באופן פרטני, למידה זורמת שבה התלמידים בוחרים מה מעניין אותם במסגרת החומר הנלמד, העשרה וקידום מתוך מה שמסקרן את הילד, קשר עם הקהילה, עבודת צוות, זמנים שונים, למידה בחוץ, ללא תעודות ויותר שיח עם הילד והתבוננות פנימית, היכרות עם מקצועות שונים ועם מה שנעשה בעולם".

לסיכום אומרת שרון חן, "אני לא באה לשנות את העולם, אבל אני חושבת שבמבשרת, עם האוכלוסייה האיכותית שלה, יש מקום לבחירה. צפויים להיפתח בתי ספר חדשים בעקבות אכלוס השכונות החדשות. לא רואה סיבה שאחד מהם לא יהיה קצת שונה בחשיבה ובמהות ותושבים יוכלו לבחור. בשורה התחתונה, אנחנו אוהבים את מבשרת ורצים לעשות משהו טוב עבור היישוב. מקווים שזה יקרה".

מידע נוסף ועדכונים בדף הפייסבוק "היוזמה לקידום החינוך במבשרת".