בכנסת: 'מסדרים' את הוועדה המסדרת

הוועדה המסדרת, בגרסתה החדשה, תהיה מכשול יעיל בידי מי שהוביל את האופוזיציה עד כה * את פירות הפריצה שהצליח נתניהו להשיג בתחום מערכת היחסים עם הציבור הערבי, קטף דווקא אויבו המושבע, יאיר לפיד

כות:

מיש:

קרדיט: מרדכי ליפמן

כיתוב תמונה: תפנית מעמיקה בסדר היום הפוליטי. משכן הכנסת

קרדיט תמונה: צילום: דולב, 'ויקיפדיה'

יום שני השחור? תלוי את מי שואלים. הכוונה כמובן להתפתחות הפוליטית המפתיעה שפקדה את משכן הכנסת באותו מועד. ביום זה התקיימה הצבעה במליאה על הרכב הוועדה המסדרת. בתפנית מפתיעה יצרו מחמוד עבאס ויאיר לפיד אפשרות להשגת רוב בוועדה החשובה מכולן. הם אף כמובן הביאו לראשונה רשימה ערבית מיליטנטית לנחיתה מפתיעה בחיקה החמים של יש עתיד.

המליאה לא קיבלה את הצעתו של ח"כ מיקי זוהר, אלא את הצעתו של ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) וכבר התעוררו ציפיות חדשות במרכז-שמאל. "הנה התגשמה תקוותנו", אומרים שם. העיתונות, כדרכה, התפצלה בין המריעים לבין המודאגים. "הפסד צורב לנתניהו בהצבעה על הרכב הוועדה המסדרת", מריע 'ידיעות אחרונות', ומוסיף "סידרו אותו". 'ישראל היום', בנימה אחרת, מדבר על "נקמת המובסים".

בוועדה המסדרת יכהנו 33 ח"כים: הליכוד – 8, יש עתיד – 4, ש"ס – 2, כחול לבן – 2, ימינה – 2, העבודה – 2, יהדות התורה – 2, ישראל ביתנו – 2, הציונות הדתית – 2, הרשימה המשותפת – 2, תקווה חדשה – 2, מרצ – 2, רע"ם – 1. בשורה התחתונה: בוועדה יהיה לפיכך רוב של שני קולות ל'רשימות השינוי'. ברור כי עבאס ו/או בנט יוכלו להכתיב לוועדה את מהלך דרכה בעתיד. 

כבר עתה ברור כי הוועדה המסדרת, בגרסתה החדשה, תהיה מכשול יעיל בידי מי שהובילו את האופוזיציה עד כה – יאיר לפיד ומקורביו. הצעות חקיקה של מקורבי נתניהו, למשל הצעת החוק לבחירה ישירה של ראש הממשלה, תעוכב ואולי אף לא תועלה להצבעה.  

האירוע במועד האמור היה גם שיאו של תהליך מייגע שבו ניסה נתניהו וכשל – גם במאמציו לצרף את סמוטריץ', גם לגייס 'עריקים' וגם לשכנע את סער ובנט להצטרף לדבוקה שבראשותו. סמוטריץ' השיג בבחירות לרשימתו שישה מנדטים בזכות התערבותו הפעילה של נתניהו. סירובו העכשווי לפעול בשיתוף פעולה עם רע"ם על פי חזונו של נתניהו, שלף לבנה נוספת מהמבנה אותו תכנן ובנה ראש הממשלה בעמל רב. כישלונו של נתניהו לרתום אותו לעגלה של הקואליציה העתידית שתכנן עם הסיעה של מחמוד עבאס (המונה ארבעה מנדטים), היה אולי החמור שבסדרת הכשלים שקדמו להצבעה בכנסת. סמוטריץ' לא חדל מלמנות שוב ושוב את חטאי הרשימה של עבאס ואת עברה, כמחויבת ל'חזון' הפלשתיני, לא אבה לשמוע על כי חל שינוי בעמדתה של הרשימה וכי חל מפנה פרגמטי ביחסה של הרשימה לפוליטיקה הפנים ישראלית.

את פירות הפריצה שהצליח נתניהו להשיג בתחום מערכת היחסים עם הציבור הערבי, קטף דווקא אויבו המושבע, יאיר לפיד. לא בכדי אמר ח"כ מיקי זוהר, סגן יו"ר הכנסת וראש הוועדה המסדרת (עד כה): "אנחנו בדרך לאופוזיציה. נתניהו יהיה יו"ר האופוזיציה". אולי רמז בכך לחיים הקשים שיהיו מנת חלקם של אלה שהיו עד עתה בתפקיד זה. נתניהו בוודאי מהרהר עכשיו באירוניה של הגורל בסוג של הומור שחור. הרי הוא שהיה זה שלזכותו נזקפת העובדה שסמוטריץ' – כיו"ר סיעת הציונות הדתית – יעבור את אחוז החסימה, שרע"ם התפצלה מהרשימה המשותפת של איימן עודה והפכה לרשימה עצמאית.

בשולי דרך החתחתים שעברה ממשלת נתניהו–גנץ עד כה, מסתמן שינוי חד משמעי ברור אחד: השנים הבאות יבשרו על תפנית מעמיקה בסדר היום הפוליטי במדינה. שינוי זה יאופיין על ידי מעורבות גדלה והולכת של הציבור הערבי במרקם החיים בישראל.