בצד הסימפטי של נתוני ההגירה

צילום ארכיון
צילום ארכיון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתוני הגירה של יישובי ישראל * מבשרת ציון זוכה למקום בצמרת

יש דרכים רבות למדוד את מידת הפופולאריות של עיר. הנתון המרכזי ביותר הוא נתוני הגירה. יישוב שנהנה מהגירה חיובית (יותר תושבים חדשים מאשר כאלה שעזבו) ייחשב בדרך כלל כפופולארי וכן להיפך.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה השבוע נתונים כאלה על יישובי ישראל. מדובר ב-141 יישובים בישראל שבהם למעלה מ-2,000 תושבים. מדובר ביישובים במעמד של עיר, מועצה מקומית ויישובים גדולים במועצות אזוריות. בכמחציתם (67), נרשמה הגירה שלילית כאשר את הרשימה הלא מחמיאה מובילה העיר הגדולה והסמוכה אלינו, ירושלים בירת ישראל, עם מאזן הגירה שלילית של למעלה מ-10,000 נפש. מן העבר השני צועדת בצמרת העיר החדשה חריש שבצפון, שגדלה בכ-6,600 תושבים.

ומה המצב אצלנו? מבשרת במקום טוב ברבעון העליון (מקום 28) עם הגירה חיובית של 359 נפש בשנת 2021. על פי אומדן של סוף שנת 2021, מונה אוכלוסיית היישוב קרוב ל-25 אלף נפש.

אדריכל גיל שנהב מ'כנען שנהב אדריכלים': "המאה ה-21 מתאפיינת בעירוניות מוגברת. מידי שבוע עוברים כמיליון מתושבי העולם מהכפר אל העיר. המעבר לעיר נולד מההזדמנויות שהעיר מייצרת לתושביה. אלה יכולות להיות הזדמנויות לתעסוקה, לחינוך איכותי, לתרבות, לעסקים ואפילו לרומנטיקה ולפעילות ספורטיבית בהתאם לצרכים של התושב בכל תקופה בחייו. עיר טובה היא עיר שמספקת הכי הרבה הזדמנויות לתושביה. במקרה של הגירה שלילית, צריכים פרנסי העיר צריכים לבדוק מה חסר במארג ההזדמנויות שהעיר מספקת לתושביה ושגורם לתושבים לעזוב ולפעול על מנת לשפר את המצב, ייתכן וזה מחסור במקומות בילוי, מחסור במקומות תעסוקה או מחירי דירות גבוהים שאינם מאפשרים לתושבים להמשיך ולהתגורר בעיר".

ניר שמול, מנכ״ל החברה לפיתוח והתחדשות עירונית: "הפתרון ליצירת הגירה חיובית לערים ותיקות טמון בהתחדשות עירונית במרכזי הערים. ככל שיקודמו פרויקטים גדולים של התחדשות עירונית במרכזי הערים, שיתרמו גם להגדלת ההיצע וגם לחידוש מתחמים שלמים, כך תימנע הגירה שלילית ומעבר לשכונות חדשות בשולי הערים. יש חשיבות לחיזוק מרכזי הערים והפיכתם לאבן שואבת לתושבים – גם ככלי להגדלת ההיצע ויצירת יציבות במחירי הדירות וגם למניעת הזנחה של השכונות הוותיקות ומתן מענה חברתי וכלכלי לתושבים הגרים שם היום".

עו"ד דקלה מוסרי טל, לשעבר יו"ר ועדת ערר מחוז חיפה ובעלת משרד עורכי דין מוסרי טל: "מגמות ההגירה בין היישובים בישראל מושפעות ממספר גורמים, אשר משתנים בין עיר לעיר וייחודיים לה. עם זאת, אחד הגורמים הבולטים שזהה לכל הערים הסובלות מהגירה שלילית הוא עליית מחירי הדיור שיוצרת מצב שבו התושבים אינם יכולים להמשיך ולהתגורר באותה העיר. סיבה נפוצה נוספת היא 'הזדקנות' העיר. מבנים שמתיישנים, דירות ללא ממ"ד וללא חיזוק והיעדר היצע של דירות חדשות. רבים מן התושבים בוחרים לעבור לערים קרובות שבהן מחירי הדיור זולים יותר או שהיצע הדירות גדול יותר. מנגד, ניתן לראות שקיימת הגירה חיובית לערים שבהן מתקיימת התחדשות עירונית משמעותית או שנבנות בהן שכונות חדשות המגדילות את היצע הדירות החדשות בעיר. בשנים האחרונות נוצר מצב, שבו בניגוד לצרכים הלאומיים של הגדלת היצע הדירות, ישנן לא מעט רשויות – בעיקר באזורי הביקוש – שאינן מעוניינות להגדיל את היצע הדיור בשל מחסור בתשתיות ובשל העלויות הגבוהות של ציפוף הדיור והוספת תושבים. מגמה זו באה לידי ביטוי בהתנגדויות של רשויות לתוכניות עם צפיפות גדולה, התנגדות להסכמי גג להקמת שכונות חדשות והימנעות מאישור תוכניות התחדשות עירונית גדולות. זה נושא שמחייב פתרון לאומי והתערבות ממשלתית שתעודד את הרשויות לבנות יותר. השבוע הודיע משרד השיכון, כי יסבסד דירות שייבנו בהתחדשות עירונית באזורי הביקוש. הערים שיחתמו על ההסכמים יקבלו מענק בגובה 25 אלף שקלים לכל דירה שתקבל היתר בנייה בפרויקט של 'פינוי-בינוי' או תמ"א 38 בשלוש השנים הקרובות ובתנאי שיהיו לפחות 2,500 דירות כאלה בכל אחת מהערים. זה צעד בכיוון הנכון, אך נדרשים צעדים ממשלתיים נוספים שיאפשרו יצירת היצע גדול של דירות בהתאם לתחזיות הגידול של האוכלוסייה".