גוונים שונים של ארכיטקטורה

יצירה של אמליה ראבי
יצירה של אמליה ראבי
תערוכת בוגרי בית הספר לארכיטקטורה אוניברסיטת אריאל 2022: עבודות הסיכום עוסקות בתכנון מרחבים ועיצובם במקומות שונים בארץ – מתל אביב ועד קצרין

בית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל, יקיים השנה תערוכה במרכז עמיעד בשוק הפשפשים. בוגרי המחזור הנוכחי כקודמיהם, אוצרים ומקימים את התערוכה השנתית על מכלול מרכיביה באופן עצמאי. התערוכה תתקיים עד ה-11.8.

"פרויקט הגמר הוא חלק מתהליך אישי הכרוך בפרשנות של כל סטודנט וסטודנטית, מסבירה ד"ר אדר' עדנה לנגנטל ראש בית הספר לארכיטקטורה, תהליך שמטרתו ליצור מקומות ראויים עבור הציבור באמצעות כלים ארכיטקטוניים. כחלק מהתהליך ומהלימוד האישי יש במקביל למידה משותפת תוך הקשבה ושיח. כל סטודנט וסטודנטית מתבקשים לבחור נושא משמעותי מתוך עמדה ערכית וביקורתית, שמציבה התבוננות ותכנון מחדש, מתוך הבנות אישיות עבור כינון מרחבים ציבוריים. אני גאה להציג את תוצאות המסע ביצירתם המקצועית המבוססת על השאיפה לשיפור החיים של הפרט והכלל בארץ".

להלן מספר פרויקטים לדוגמא מתוך כ-60 שיוצגו בתערוכה:

"התחנה הבאה"חשיבה מחודשת על מערכות התנועה בדרום ת"א. עבודתה של מוריה סברי מתמקדת בתשתית תנועה עירונית אחת (מערך התנועה הציבורית האוטובוסים), ובוחן את האפשרות לחלום עליה מחדש בראיה אדריכלית, להבין את תפקידה בתוך המארג העירוני ולנצל את השימושיות שלה ליצירת תפקוד עירוני גבוה ופעילות אנושית אינטנסיבית יותר. בהנחיית אדריכל נועם סרי לוי ואדריכל איציק אלחדיף.

מרחב מש(ת)קם – בבת גלים בחיפה, עבודתו של איתן גיבור מתמודדת עם הקושי בייצור מקום עבור  הלומי קרב כחלק מההכרה והתמודדות עם הטראומה. איתן מצא זיקה בין התמודדות הלום הקרב במרחב העירוני לבין האתגרים הקולקטיבים המתקיימים בתוכו כגון:  תחושת זרות, סטרס, קונפליקט, ואנונימיות. הפרויקט מציע מרחב עירוני חדש המטשטש בין הנסתר לגלוי ובין הפרטי לציבורי, ובכך מכיל  מרחב טיפול לצד אירועים עירוניים. מקום ההתערבות שכונת בת גלים בחיפה כמקום שעבר "טראומה מרחבית" וניתוק עירוני עקב הימצאותו של בסיס בה"ד חיל הים בשטחה. תכנית פינוי הבסיס מהווה חלון הזדמנויות לשיקום  וחיבור עם העוגנים עירוניים שלצידה, והפיכתה למרחב עירוני טוב יותר.  בהנחיית אדריכל נועם סרי לוי ואדריכל איציק אלחדיף.

הוותיק כמחולל עירוני בקריית אונו הפרויקט של הילה קפון עוסק בהשתלבות חברתית בין שכבות גיל שונות בעיר ויצירת סביבה מכילה, תוך שימת דגש על צרכי הגיל השלישי.  קפון בחרה לתכנן מערכת קשרים פנימית  היוצרת סביבה חדשה, מאוחדת ונעימה יותר. הפרויקט ממוקם בקריית אונו הנמצאת בתהליך התחדשות עירונית ומציע אלטרנטיבת מגורים חדשה, המשלבת פונקציות ציבוריות ופרטיות על מנת לייצר קהילה משולבת. סגנון הבנייה הקיים הוותיק הוביל לתכנון הארכיטקטורה החדשה, ואנשי העיר הוותיקים, הובילו  לבחירת הנושא. המטרה חיזוק השורשים והענקת מקום של כבוד לעבר, על מנת לשמור על הזהות והייחודיות של המקום. בהנחיית אדריכל נועם סרי לוי ואדריכל איציק אלחדיף.

בין האדם למקום, לטבע, קצרין – עבודתה של יעל טהר מציעה חשיבה מחדש על הקשר בין האדם לטבע במטרה לבחון כיצד צריכה להיות מתוכננת עיר שהנוף הוא חלק בלתי נפרד ממנה. המערכת מורכבת משש גישות תכנוניות שכל אחת פוגשת את הטבע מכיוון אחר ומושתתת על חשיבה אדריכלית שונה. כמקרה מבחן נבחרה בעיר קצרין.  השטח הפתוח בין הבניינים הוגדר באמצעות מסה חדשה, מסה שתבנה בהתאם לשש הגישות. כאשר בליבת העיר נטוע כרם עבור היקב  ולצדו זורם נחל. ובכך יתבטא הכינוי "עיר המים והיין". בהנחיית ד"ר אדריכלית מיכל משה ואדריכל אלכס קרט.

שכונת צמרות בתל אביב – האם שכונות מגדלים יכולות לקיים מרחב ציבורי? עבודתה של יעל פרנקה עוסקת בניסיון לשלב שכונות מסוג זה כחלק מהמרקם האורבני. המחשבה על המרחב הציבורי בשכונה החלה בבחינה מחודשת של גבולותיה הנוקשים והתייחסות למוקדי העניין בסביבתה והמשיכה בהצעה לשינוי טיפולוגית הבינוי בקרבת המגדלים. אלו נעשו במטרה לתת דגש להולך הרגל בעיר, שמירה על מאפיינים עירוניים, עיבוי וגיוון התנועה במפלס הרחוב ויצירת היררכיה בין אזורים פרטיים לציבוריים. בהנחיית ד"ר אדריכלית מיכל משה ואדריכל אלכס קרט.

עפולה, חזון לעיר אוניברסיטאית – עבודתה של אביב נגה עוסקת בקידום העיר ושיפור דימויה. זאת ע"י שימור הצעירים בעיר, פיתוח אזורי מסחר ותעסוקה בניסיון ליצור קשרים בין חלקי העיר תוך שמירה על הייחודיות והמעוף. חזון זה נעשה ע"י הפיכת העיר לעיר אוניברסיטאית, פריסת קמפוסים ברחובות המוגדרים כרחובות האוניברסיטה וחבירתם למסחר קיים. התמקדות בפיתוח מקטע ספציפי הכולל שני קמפוסים בהם תיאטרון, בי"ס לאומנות וספרייה. ביניהם אזור ירוק המתפקד כמדשאה להופעות.  ושוק-מסחר במתחם הרכבת הישן כמוקד מרכזי בעיר.  בהנחיית ד"ר אדריכלית מיכל משה ואדריכל אלכס קרט.

כפר קאסם – מעבר מכפריות לעירוניות בערים ערביות – עבודתה של אמליה ראבי ילידת כפר קאסם חותרת לגלות את המארג העירוני המשקף את המארג החברתי והתרבותי שיוצר את העיר, שנבנתה על בסיס הערכים והמאפיינים של אותה חברה ומשתמשת בהם כנקודת אחיזה לצמיחה מתמשכת, על מנת לפתח את העתיד. הפרויקט מציע גישה להסתכלות על הסביבה האורבנית, מתוך המקום והחברה ולא במובנים אוניברסליים, שניתן להשליכם על מקומות אחרים שהם חסרי שורשים. בהנחיית ד"ר אדריכל אלי מזרחי ואדריכל יואב לניר.

גן העיר בתל אביב – עבודתו של אופיר הולנדר שדה מתמקדת בתהליך השינוי העובר על מרכז העיר תל אביב בכלל וחשיבה מחודשת על עיצוב החלל העירוני בפרט, בדגש על קליטת תושבים רבים והסבה של מסחר מסורתי לחללים אורבניים רב תכליתיים. בהנחיית ד"ר אדריכל אלי מזרחי ואדריכל יואב לניר.

מרחב הזמן בבית שאן – עבודתה של הדר בטיטו  יוצרת חזון חדש לעיר. עיר המנכיחה את ממד הזמן ומתבססת בהתפתחותה על העבר, וכוללת תכנון ציר מים המנכיח את מקור המים. תכנון טיילת המקיימת רצף נופי משתנה ומרחב המכיל את העתיקות ואת מבני השימור שיצרו בסיס חזק לעיר. חזון שיהפוך את העיר לאבן שואבת לקיבוצים וליישובי הסביבה. עיר שמכילה את הזמן – את עברה ועתידה. בהנחיית ד"ר אדריכל אלי מזרחי ואדריכל יואב לניר.