'גיבורות השעה'

יצירה של ענבל ליברמן על פי איור של דניאל עמית. צילום: סוזי בר
יצירה של ענבל ליברמן על פי איור של דניאל עמית. צילום: סוזי בר
תערוכת גרפיטי במרכז העירוני לאמנות חזותית ע"ש ג'ינוגלי של האגף לתרבות ואמנויות בעיריית ירושלים

"גיבורות השעה" – תערוכה חדשה שנפתחת היום (23.1) במרכז העירוני לאמנות חזותית ע"ש ג'ינוגלי של האגף לתרבות ואמנויות בעיריית ירושלים. גיבורות השעה הן אזרחיות, חיילות, ודמויות מהתרבות הפופולרית אשר הפכו להיות בן לילה לגיבורות של כולנו, בלי שתכננו, בשל הגבורה יוצאת הדופן שהפגינו בימים הקשים.

רחל שניצלה בזכות העוגיות, התצפיתניות שהתריעו, איריס, אמא של יותם חיים, שדבקה בטוב ובחופש, רימון שחזרה מהשבי וסרבה להפגין חולשה מול שוביה. PINK, אמנית הגרפיטי ענבר היימן, שנרצחה. וכולנו. האזרחים והאזרחיות.  

לצד גיבורות אלה עומדות בגבורה גם אומניות ואמני הגרפיטי שגייסו את עצמם ב'צו 8' ויצאו לרסס את תגובתם למציאות הכואבת על הקירות במרחב הציבורי והביאו איתם אופטימיות.

העבודות שנעשו כתגובה ישירה ומהירה לאירועי השעה  מדגישות עד כמה אומניות ואמני הרחוב והגרפיטי בישראל מרגישות ומרגישים חובה ושליחות להביע את עצמן, גם בתקופה קשה ומאתגרת בה אנו חיים. התגייסו להשפיע בדרך היחידה שהם מכירים: דרך הצבע  במרחב הציבורי.

לזעוק. לבקר. ולתת תקווה.

האמניות.ים ריססו על קירות הגלריה עבודות חדשות ועבודות המתכתבות עם יצירות שהציגו ברחוב מאז פרוץ המלחמה.  המעבר מהחוץ אל הפנים הוא חלק מהשיח של אמני ז'אנר הגרפיטי הבודקים את היחס בין המתוכנן לבין הספונטני, בין הזמני לבין הקבוע, בין תערוכה בחלל גלריה לבין כזו שבועטת ברחוב.  מגיבים לעולם משתנה על ידי חקר וריסוס בלתי פוסק.

האמניות והאמנים בחרו את הצבעים והצבעוניות, חלקם ציירו הישר על הקירות וחלק על בדי ענק- שימכרו לאחר התערוכה וההכנסות יתרמו לשיקום העוטף. 

מוזמנים גם אתם לרסס את האמת שלכם על גבי בדי ענק ולקשקש במרחב הגלריה

האמנים המשתתפים בתערוכה: טל טנא צ׳צ׳קס | The Missk? | דניאל עמית | Alef | עזרא הרמן | דקל אושפיז | צוות גרפיטיול : אלינוי קיסלוב, מעיין מולה, נוף דביר, אדוה בן- דור, איגנסיו גרנשטיין

ניהול אמנותי: הילה טימור אשור. אוצר: יובל כספי

פתיחה חגיגית: 23 בינואר בשעה 19:00, נעילה – אפריל 2024

על העבודות בתערוכה:

איי אם לוקינג פור פרידום – ?the missk

שלושת החתולים המכורבלים יחדיו הם אלגוריה לשלושת החטופים שנהרגו מאש כוחותינו. איריס חיים אמרה שיותם, אלון וסאמר נהרגו חופשיים וקראה "אם מישהו רוצה לעשות משהו טוב למען יותם שיאמץ חתול". החתולים מכורבלים אחד בתוך השני בצורה שנראית ספק ישנים וספק מתים והטקסט שמלווה את העבודה, שמו של השיר של בוב מארלי- שיר הגאולה / redemption song – רדמפשן סונג.

רחל והעוגיות- גרפיטיול על פי איור של דניאל עמית

דניאל עמית יצר את הסקיצה הראשונית כאיור דיגיטלי, בו מופיעה דמותה של רחל מאופקים כגיבורת על מחוברת קומיקס אמריקאי. רחל, האזרחית, שניצלה בזכות תושייתה מצוירת על רקע העוגיות המפורסמות שנתנו לה את התהילה. Make cookies, not war. עמית העלה את הדימוי לרשת ושם נתקלו בו צוות של גרפיטיול שפנו אליו וביקשו ממנו להשתמש באיור כבסיס לציור קיר – כך נולד שיתוף הפעולה ביניהם שהוביל ליצירת עבודות נוספות במרחב הציבורי שמחברות בין גיבורי על וגיבורי השעה. רחל מאופקים היא גם דימוי נשי שמצטט את הפוסטר המפורסם של "רוזי המסמררת" אייקון תרבותי פמיניסטי אמריקאי מתקופת מלחמת העולם השנייה.

יש לי ציפור קטנה בלב- דניאל עמית

דיוקן עצמי עם יונת השלום הפצועה של האמן דניאל עמית.

דניאל עמית, מאייר, יוצר קומיקס, מוזיקאי ואוטיסט גאה, יוצא מהחדר האטום והשחור, דומע, ומחפש את התקווה.

ענבל ליברמן – גרפיטיול על פי איור של דניאל עמית

אחת מהגיבורות הראשונות של המלחמה היא ללא ספק ענבל ליברמן, רכזת הביטחון השוטף של כיתת הכוננות של קיבוץ ניר עם, אשר ביחד עם חבריה לכיתת הכוננות מנעה ממחבלי החמאס לחדור לקיבוץ. בציור מופיעה דמותה של ענבל כדמות קומיקס ״האלמנה השחורה״ מבית היוצר של מארוול, כשבידיה 2 רובי M16 ומאחוריה השער הצהוב המזוהה כל כך כשער הכניסה לקיבוצים ומושבים בישראל. אותו השער שענבל החליטה להשאיר סגור החלטה שהצילה את חבריי הקיבוץ.

פופאית- טל טנא צ׳צ׳קס

הדמות של פופאית שיצרה טל טנא צ׳צ׳קס היא הכלאה של 2 דמויות מהקומיקס שנוצר במקור ע״י אלזי סיגר בשנת 1929- פופאי המלח ואהובתו אוליב אויל (שמן זית). טל מחברת בעבודותיה את 2 הדמויות כך שהראש הוא ראשה של אוליב אויל והגוף הוא גופו של פופאי. הדמות מצוירת בצבעי כחול לבן (צבעי דגל ישראל) כאשר היא מרימה משקולת ומסמלת את כוחה של האישה בעולם גברי.

Hamsa Alek – טל טנא צ׳צ׳קס

ציור זה מבוסס על עיצוב הקלף מתוך ״טאקי״, משחק קלפים ישראלי נפוץ שפותח ויצא לאור על ידי חיים שפיר. טל מצאה את הקלף שמסמל במשחק ״עצור/ דלג תור״, זרוק ברחוב. מיד ראתה לנגד עיניה חמסה המשמשת הגנה מאגית מפני עין הרע. היא פנתה ליוצר המשחק, חיים שפיר, וביקשה ממנו להשתמש בקלף בציוריה. הציור הפך להיות כקמע השומר ומגן על הצופים ביצירה.

כל ישראל גיבורים זה לזה-  אלף  Alef-

בציורו של אלף מופיעות משני צידי הציור, הערים ירושלים ותל אביב כאשר שתי דמויות סכמטיות מחברות ביניהן ומסמלות אחדות וערבות הדדית בין כל אזרחי ישראל. הדמויות מסמלות את הישראלים הגיבורים אשר בונים את החלום ומחברים את ירושלים ותל אביב. אמני הרחוב והגרפיטי שפעלו במרחב הציבורי של העיר תל אביב, מגיעים לגלריה הירושלמית ומכניסים את קירות הרחוב התל אביבים אל תוך קירות הגלריה. כל ישראל גיבורים זה לזה. צבעי העבודה, זהב, כחול ולבן, מסמלים את היוקרה שבישראליות.

החדר הוורוד

ענבר הימן ז"ל, הידועה בשם הרחוב שלה- העורב הורוד Pink Raven, היתה אמנית רחוב ישראלית אשר נחטפה ע״י מחבלי החמאס בשבעה באוקטובר מהמסיבה ברעים. ענבר נרצחה בשבי החמאס בעזה והותירה את קהילת אמני הגרפיטי בארץ והעולם מזועזעים וכואבים.

מחווה לשאלה הורודה– דקל אושפיז

עבודה שכולה מחווה אישית של חבר ושותף ליצירה בתחילת דרכה של ענבר הימן ז"ל.עבודה שנוצרה לזכרה וצובעת את כל החדר הורוד בנוסף למחווה של אמני התערוכה

חצי סיכה על מפת העולם-  the missk?

שירה של קורין אלאל 'ארץ קטנה עם שפם' מתנגן ברקע. נשים וגברים משופמים כטרנד חדש בקרב חיילים והחיילות…

מגן ישראל – עזרא הרמן

האמן לימד את עצמו ליצור ציור מוגן ירי באמצעות צפייה בסרטוני יוטיוב להדרכה ביצור מוגן ירי. האובייקט שנוצר הוא למעשה מגן מוגן ירי "מגן דוד" אחד שמסמל הגנה וגם חיבור אבל הוא עמיד גם  בפני כדורי נשק. דימוי כמו מנדלה פרקטלי של צורות גאומטריות בצבעים עזים שהוא למעשה ריבוי של עשרות מגן דוד. הסמל של ההגנה וגם של ההתגוננות.

הפי שיט – עזרא הרמן

זילופי טיח-גבס צבעוניים שבהצבתם ברחבי החלל מזכירים לנו את המצב המסריח בו אנו נמצאים אך גם מכניסים הומור וצבעוניות עזה . הדימוי הפופי המשוכפל הופך את הלכלוך והגועל לאופטימיות עליזה או זהירה.

התצפיתניות  גרפיטיול בשיתוף פעולה עם המאיירת חן אלון

חיילות שמצביעות על מסך אדום, שניסו להזהיר בפני הסכנה. למה שפם? נשים רבות מרכיבות את מערך ההגנה של ישראל, "העיניים של המדינה", אך אם רק היה להן שפם, אולי היו מקשיבים להם.
על אחד המסכים מופיע ציטוט שנאמר על ידי התצפיתניות לפני ה7.10.23 .