"גם לטבע מגיע מרחב מוגן"

צילום:  a2b עושות תקשורת
צילום:  a2b עושות תקשורת
על כנס ארצי ״שותפות אזורית – הרים וערים סביב לה״ להצגת תכנית לפיתוח מרחב ביוספרי עירוני ראשון מסוגו בארץ באגן נחל שורק עליון, זאת הודות לשותפות שנבנתה בין הרשויות והגופים הפועלים באזור

ביום חמישי האחרון (28/12) התקיים  כנס בגן הבוטני בירושלים בנושא: שותפות אזורית – הרים וערים סביב לה, ביוזמת קרן ירושלים ירוקה ובהשתתפות אנשי מקצוע מתחום תכנון, אקולוגיה וחברה. את הכנס הינחתה והובילה גב׳ נעמי צור, המשמשת כיו"ר צוות השותפות האזורית לקידום המרחב הביוספרי

בכנס השתתפו והרצו: אדרכלית הדס בשןמוטי קפלן– עורך תמ"א אחת, שירה תלמי– יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, אדריכל רועי לביא – מנהל אגף תכנון בעיריית ירושלים, נעמי צור- מייסדת קרן ירושלים ירוקה ויו"ר השותפות, פרופ' ערן פייטלסון – מהמחלקה לגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, הגר ראובני- יו"ר ועדת אדם וביוספרה ישראל, ומנהלת מחלקת סביבה ומרחב ביוספרי במועצה אזורית מגידו, ערן אטינגר – יו"ר אגמא, המרכז לאגני היקוות ונחלים, עדי נוי – מנהלת מחלקת תכנון מרחב מרכז בקק"ל.  השותפים הנוספים למהלך הקמת המרחב הביוספרי: מועצה אזורית מטה יהודה, מועצה מקומית מבשרת ציון, רשות ניקוז שורק-לכיש, קק"ל, מנהלים קהילתיים של ירושלים, החברה להגנת הטבע, מרכז דשא, האקדמיה של בצלאל,  משרדי ממשלה ועוד.  השותפים בהקמת המרחב הביוספרי הסכימו פה אחד שכדי לקדם פרויקט מאתגר מסוג זה נדרש לפעול ביחד בקוצנזוס ולא כאטומים בודדים.

לדברי גב׳ נעמי צור, יו״ר צוות השותפות להקמת מרחב ביוספרי ויו״ר קרן ירושלים ירוקה, אשר משנת 2013 פועלת להקמת המרחב: ״אנחנו בשיאו של עבודה של צוות הקמה של שותפות בין רשויות ומועצות, בדרך להכרזה על מרחב ביוספרי ראשון מסוגו בארץ, אשר מחציתו עירונית, ומחציתו כפרית. מדובר באזור טבע הראוי להישמר לדורות הבאים מתוך הבנה שגם לטבע מגיע מרחב מוגן״.

לראשונה, הקמת מרחב ביוספרי  באזור ירושלים והסביבה.  הכנס היווה נקודת ציון רשמית לכינון צוות הקמה לקראת היעד, הכרזה על מרחב ביוספרי ראשון מסוגו בארץ הלוקח בחשבון את הטבע לצד שותפות עם אזרחים והתחשבות בפיתוח תשתיות ובנייה בת-קיימא במרחב אחד.  הקמת מרחב ביוספרי באזור מרחב ירושלים והסביבה נוצר הודות לשותפות  המרכזית שבין  עיריית ירושלים, מועצה אזורית מטה יהודה ומועצה מקומית מבשרת ציון,  שבשטחם נמצא המרחב הביוספרי באגן נחל שורק. כמובן, לצד שיתוף פעולה עם משרדי ממשלה, מנהלים קהילתיים, ישובים וכן גופים שעניינם סביבה, תכנון וקיימות.

מהו מרחב ביוספרי? הינו דגם עולמי לאזור המקדם פיתוח בר-קיימא לאזור מוגדר שבו חיים בהרמוניה התושבים לצד הטבע תוך דאגה לפיתוח מקיים בכל תחומי החיים; פיתוח כלכלה ותעסוקה, תשתיות, תרבות, תיירות, שירותים קהילתיים וכל אלו  מתקיימים במרחב ביוספרי, אשר מקיים מנגנוני שותפות ציבור, תוך דאגה גם לשגשוג המערכות האקולוגיות. כיום בישראל יש שני אזורים שהוכרו כמרחב ביוספרי: הר הכרמל ומגידו (מרחב כרמל ייצא בקרוב מהרשת העולמית) במועצה האזורית מגידו מתקיים מרחב ביוספרי אך רק בשטח כפרי. אזורים נוספים שמקדמים תכנית למרחב ביוספרי: שותפות הרי ירושלים – באזור אגן נחל שורק, ומרחב נחל שקמה. ההחלטה לקדם מרחב באגן נחל שורק  מהווה בשורה הן לסביבה והן לכלל האזרחים, משום  שהתכנית משלבת את השטחים החקלאים לצד הקמת תשתיות, מסחר ותיירות המתחשבים בטבע ובסביבה.

הקמת מרחב משותף ומתחשב בין הטבע לבין האדם: עם גידול האוכלוסייה ומאז התפתחות הערים מתקיים  מתח תמידי בין הצורך לבנות מבנים ותשתיות לצרכי אדם , לבין הצורך לשמור על השטחים הפתוחים והתשתיות הטבעיות . רבים אינם מודעים אך ,התשתיות הטבעיות מספקות לאדם שירותים חשובים כמו מים, אוויר נקי, האבקה לחקלאות, מקור לבריאות, מקום לפנאי ונופש ועוד. במרבית המקרים הפיתוח בא על חשבון הסביבה עם פגיעה בנוף, בבעלי חיים, בצמחים, בקרקע ובמים, ולעתים מביא להרס מערכות  אקולוגיות שלמות.

לכן, יש לשלב פיתוח בר-קיימא תוך שמירה על אותן מערכות אקולוגיות. למרחבים ביוספריים עקרונות תכנון המגנים על חלקים מהמרחב, אך מאפשרים פיתוח בחלקים אחרים. בנוסף ישנם עקרונות של ניהול משותף על ידי הגופים והתושבים באזור. בישראל נקבעו עקרונות לייזום מרחבים ביוספריים על ידי מנהל התכנון במשרד הפנים, אשר תומך במהלכים מסוג זה ומסייע  בליווי ועדת עבודה וצוות תכנון רב תחומי.

אדר' רועי לביא – מנהל אגף תכנון בירושלים, לביא תיאר כי הקמת מרחב ביוספרי באזור ירושלים הוא מאתגר מכל מקום אחר בעולם ולו מהסיבה שלמרחב נכנס גם פרמטר וסוגיה של קדושה והיסטוריה משותפת לכל הדתות, וברגע שכל השותפים לקידום המרחב יצליחו ביחד לעבור על המכשולים והאתגרים, הרי שהמרחב הביוספרי שיוקם יהווה מודל גם במקומות אחרים בארץ ובעולם. 

לביא הוסיף בהקשר של המרחב הפתוח : הגדרת השטחים הפתוחים בירושלים היא זו שתגדיר גם את המרחב הבנוי ולא להיפך. ״כל זאת מתוך תפיסה אקולוגית שהמרחב הפתוח מגדיר את הבינוי בעיר. זה נכון ברזולוציה של עיר, שכונה ומבנה״. הוא מוסיף ואומר כי הציפוף בעיר חייב להתקיים תוך מענה מחד להתחדשות עירונית ובאותה נשימה גם מענה למרחבים פתוחים. ״התוצר האיכותי לא יקרה אם לתושבים לא יהיה אפשרות לנשום״.

אדר' מיכל נאור ורניק, מהנדסת מועצה אזורית מטה יהודה, תיארה כי 85 אחוז משטחי מטה יהודה כוללים כרמים והופכים את מטה יהודה למוקד תיירות בתחום היין, ממש כפי שקורה במקומות אחרים בעולם וכי הייעוד החדש של מטה יהודה מבוסס על עירוב שימושים כפרי הכולל:  חידוש מרכזי ישובים קיימים שבהם יש שטחים חומים לתעסוקה מקומית, לבתי מלאכה קלה התומכים באופי ובצביון הכפרי של מטה יהודה, לצד פיתוח מוקדי תיירות הנשענים על מבני מורשת שיהפכו למורשת תיירותית כמו למשל הפיכת תחנות רכבת נטושות למרחבים תיירותיים. כחלק מהקמת תכנית הביוספריה במרחב ינסו לייצר יוזמות בשטחים הפתוחים באזור פארק שורק שלא יהפוך לחצר האחורית כי אם החצר הפתוחה במרחב הכפרי.   נאור ורניק מוסיפה:  ״בתכנון של היוםֿ, מדברים על ערכים לאומיים ולא לוקאליים. כשמתכננים בייחוד מרחב ביוספרי מסתכלים על כלל אזרחי המדינה ולכן היחסים בין העיר לכפר צריכים להיות מוגדרים מחדש, תוך שמירה על השטחים הפתוחים ולטובת הדורות הבאים״.

מתן נחום, רכז שמירת טבע של החברה להגנת הטבע במחוז ירושלים ויו"ש, הסביר כיצד ניתן לשמור על מסדרון אקולוגי בלב מרחב אורבני :  נחל שורק משמש כעורף חקלאי כבר למעלה מ-3000 שנה עוד בתקופה של ירושלים העתיקה, שהתבססה על חקלאות באזור נחל שורק ונמשכת עד היום. חלק משטחי החקלאות מעובדים וחלק אחר לא. לדברי נחום החקלאות מהווה התשתית הראשונית להקמת המרחב הביוספרי ועליו ״מלבישים״ את התשתיות, ואח״כ תיירות ואת כל היתר. במרחב של נחל שורק יש כיום מינים של חיות שבסכנת הכחדה שחיים בשלום במרחב לרבות הצבי הישראלי ועוד. ניתן ליצור חיים משותפים בין הטבע המקומי לבין התיירות לצד תשתיות מותאמות.

נחום נתן את הדוגמא של עמק הצבאים כמיקרוקוסמוס קטן לכיצד ניתן לנהל את הטבע וכי עמק הצבאים שמהווה מופת בשטח יחסית מצומצם הרי שבעמק שורק השטח גדול יותר משמעותית ולכן מאתגר. ״אין לנו הפריבילגיה לאפשר לטבע להיות פראי אלא צריך לנהל אותו״ ציין נחום. ״צריך לייצר חשיבה אחרת כדי למצוא את הפתרון לאחד בין התשתית החקלאית והטבעית שלא תיעלם, לבין התשתית האנושית, כדי שאנשים יגיעו אליה מבלי ליצור גדרות מובנים״.

הגר ראובני- יו"ר ועדת אדם וביוספרה ישראל, ומנהלת מחלקת סביבה ומרחב ביוספרי במועצה אזורית מגידו, נחשבת לאחד האנשים בעלי הניסיון הרב ביותר בארץ ביצירת מרחב ביוספרי . ראובני הסבירה כי ועדת אדם וביוספריה, שהיא עומדת בראשה היא הגורם האחראי מטעם המדינה ללוות את המרחבים הביוספריים בישראל, אך כיום אין וועדה סטטוטורית או גוף שלוקח אחריות להקמת המרחבים. לדבריה מאז שנות ה-70 ועד היום הוקמו בעולם 735 מרחבים ביוספרים ב-134 מדינות.

בתמונה: מימין לשמאל: טדי נוי, מנהלת מחלקת תכנון מרחב מרכז, קק"ל, רועי לביא, מנהל אגף תכנון, עיריית ירושלים, נעמי צור, יו"ר צוות השותפות, פרופ' ערן פייטלסון, אוניברסיטה עברית, אדריכלית מיכל נאור ורניק, מהנדסת מועצה אזורית מטה יהודה.