דאע"ש בישראל

מכאן יצאו מבצעי פיגועים. אום אל פאחם (צילום: moataz1997, ויקיפדיה)
מכאן יצאו מבצעי פיגועים. אום אל פאחם (צילום: moataz1997, ויקיפדיה)
מעורבותם של ערביי ישראל בפיגועי טרור הולכת וגוברת * חרף קיום ועידות שלום וכנסים בינלאומיים, הבעיה האמתית נמצאת דווקא פה בבית

רצף הפיגועים האחרון – באר שבע, חדרה ובני ברק – מצביע על מעורבותם ההולכת וגוברת של ערביי ישראל במעשים נפשעים אלה. אנו למדים מכך כי חרף קיום ועידות שלום וכנסים בינלאומיים, הבעיה האמתית נמצאת דווקא פה בבית.

מבין שלל ארגוני הטרור האסלאמיים, דאע"ש הוא ארגון סוני קיצוני שהתפצל מאל-קעידה ובמרוץ השנים הפך להיות הברוטאלי וחסר הרחמים מכולם. הארגון השתלט על שטחים רבים בעיראק ובסוריה והגדיר את עצמו כח'ליפות אסלאמי סונית. בשנים החזקות של דאע"ש, נעשה ניסיון רב לגייס את ערביי ישראל למאבקם, בין היתר בסרטוני תעמולה להצטרף למאבק על ירושלים. ניסיון זה נועד לצרף לשרות הארגון ערבים ישראלים שדוגלים באסלאם אמתי ולא מתוך לאומניות וזיקה לפלסטין.

במהלך השנים, נעשו מספר ניסיונות פיגוע בהר הבית על ידי אוהדי דאע"ש בארץ. בשניים מהמקרים היו מעורבים צעירים מאום אל פחאם, אותה עיר שבמשך שנים רבות הייתה למרכז פעילותו של הפלג הצפוני בראשות השייח' ראאד סאלח. בשונה מאירופה, שם זכה הארגון לאהדה רבה, היה שיעור התמיכה בניסיונותיהם לגייס תומכים מקרב ערביי ישראל זעום ביותר ולטענת גורמי ביטחון הסתכם בעשרות בלבד. נתון זה פורסם כבר בשנת 2018 על ידי תת-אלוף ניצן אוריאל, ראש המטה למלחמה בטרור במשרד ראש הממשלה בין השנים 2007-2012.

הרעיון הדאע"שי לא שם את שחרור אל-קודס (ירושלים) במקום הראשון, אלא ניקוי השיעים והמשטרים החילוניים. עיון במצע של הארגון מלמד אותנו, כי כיבוש בגדד, דמשק וקהיר נמצא בעדיפות עליונה לפני ירושלים. ייתכן וזו הסיבה שבגינה ההשתייכות לדאע"ש מצד ערביי ישראל לא בשלה מספיק.

הצגת תמונתו של המחבל מאום אל-פחם, איימן אג'בריה, ביחד עם השייח' ראאד סאלח ברשתות החברתיות אינה מקרית. האידאולוגיה של ראאד סאלח ידועה לכל. מאז ומתמיד ראה בחזונו את ירושלים כבירת הח'ליפות לצד מסכת השקרים אשר התווה לאורך השנים כי "ירושלים בסכנה". האם יכולים הדברים להשתלב עם הרעיון הדאעש"י? בהחלט כן, הרי דאע"ש לא הגבילו ולא שרטטו את גבולות הח'ליפות, וגם לא הגדירו את בירתה. מבחינתם, החזון והיעד הוא להחזיר את חצי הסהר הערבי.

ב-14 ביולי 2017 נרצחו השוטרים רס"מ האייל סתאווי ז"ל ורס"מ כמיל שאנן ז"ל בהר הבית בידי שלושה צעירים מאום אל פאחם. הראשון נעצר בכניסתו לשערי ההר ושני חבריו הצליחו להיכנס פנימה כאשר אחד מהם חוסל לאחר ביצוע המעשה הנתעב. השני נפצע, נמלט מהמקום ונעצר על ידי חבלן משטרתי אשר נתקל בו וביקש לבדוק אותו. המחבל שלף סכין ואמר: "אנא מן ג'מעת ראאד סאלח" (אני מארגונו של ראאד סאלח). בעקבות פיגוע זה, יצאו עוד שני ניסיונות של פיגועי דאע"ש מצעירי אום אל פאחם, עד להצלחתם המצערת ב-27.3 בעיר חדרה, כאשר נרצחו רש"ט יזן פלאח ז"ל ורש"ט שיראל אבוקרט ז"ל.

הקשר בין אום אל-פחם לדאע"ש ולהר הבית אינו מקרי. רבים אמרו במהלך השנים שאום אל פאחם היא חממה לקיצוניות אסלאמית. לפני מספר שבועות, בתום תקופת מעצרו, שוחרר השייח' ראאד סאלח וחזר מיד לפעילותו. אותן השאלות אשר הוצגו אז תקפות גם היום. עם כל הרצון הטוב לחיות בדו קיום, קשה להתעלם מאותה התעוררות הרוחשת בקרב צעירים ערביי ישראל אשר ברצונם לפגוע ביהודים באשר הם. כולנו מחויבים לגלות ערנות ותשומת לב רבה לסביבתנו, דבר אשר יכול להציל נפשות רבות. בתקווה לימים טובים, שקטים ורגועים יותר.