דחיית הבחירות: מחכים להכרעה

האם כאן תיפול ההכרעה? בית המשפט העליון (צילום: אתר הרשות השופטת)
האם כאן תיפול ההכרעה? בית המשפט העליון (צילום: אתר הרשות השופטת)
האם תהיינה בחירות ב-30 בינואר או לא? * ביום ראשון הקרוב (31.12), ידון בג"ץ בעתירות שהוגשו במטרה לדחות את הבחירות * היום (חמישי, 28.12), תקיים הממשלה דיון בנושא

כפי שנכתב לאחרונה, מתנהל מאבק איתנים על דחיית הבחירות. אל מול עמדת המרכז לשלטון מקומי שטוען כי קיום בחירות בזמן שנקבע משדר חוסן לאומי, טוענים מתמודדים רבים שגויסו למילואים כי לא בהיבט זה עסקינן שכן המשק ברובו חזר לשגרה. הבעיה היא שמאות אלפים עדיין מגויסים, ביניהם אלפים שמתמודדים בבחירות אלה.

כפי שפורסם בגיליון הקודם, הוגשו מספר עתירות לבג"ץ במטרה לדחות את הבחירות. בג"ץ הודיע לעותרים על קיומו של דיון אחד ומאוחד לכולם והוא יתקיים ביום ראשון הקרוב (31.12). מדובר בקרוב ל-20 עותרים בסך הכול, חלקם מתמודדים לראשות הרשות המקומית וחלקם למועצה.

על פי מסמך שהוציא בסוף השבוע עוזר הרמטכ"ל, אלוף משנה חיים בן מויאל, ישנם קרוב ל-4,000 משרתי מילואים שגויסו במסגרת המלחמה, המתמודדים בבחירות לרשויות המקומיות. כ-60 אחוז מתוכם גויסו בצו 8 וכ-70 משרתים מועמדים לראשות עיר, מועצה מקומית ומועצה אזורית. עוד הוסיף עוזר הרמטכ"ל, כי 115 מועמדים משרתים בתפקידים פיקודיים.

זה המקום להזכיר, כי כאשר עלתה סוגיית המשרתים המתמודדים, סיכמו שר הפנים וראש אכ"א כי מי שבכל זאת רוצה להתעסק בבחירות, שישתחרר משירות המילואים. סיכום זה הרתיח משרתים רבים שנקרעו בין שתי השליחויות הציבוריות – ההתמודדות בבחירות ושירות המילואים. ואם זה לא מספיק, שימו לב למה שכתב עוזר הרמטכ"ל בסעיף 12 למסמך שהוציא: "ישנם משרתים המתמודדים בבחירות, שמטעמים מבצעיים לא ניתן יהיה לשחררם". בן מויאל לא נקב במספרים, אך בשורה התחתונה, ישנם מתמודדים שגם אם היו רוצים, מנועים מלהתעסק עם הבחירות, מה שמציב אותם בעמדת נחיתות מול מתמודדים שאינם מגויסים.

עזור הרמטכ"ל לא הביע דעה או עמדה בסוגיה. לדבריו "צה"ל פועל בהתאם להחלטת הדרג המדיני, נערך לקיום הבחירות ואינו נוקט עמדה באשר למועד הבחירות".

מה שכן, הוא מעלה מספר קשיים שיכולים להיערם בפני משרתי המילואים באופן כללי הרוצים לממש את זכות ההצבעה. כך למשל הימצאותם בתוך רצועת עזה והוצאתם מחוצה לה לצורך ההצבעה כרוכה בסיכון חיים. בנוסף, יש לא מעט חיילי מילואים שמטעמים ביטחוניים ומבצעיים נאסר עליהם לשאת אמצעי זיהוי שדרושים להם כדי להצביע.

עוזר הרמטכ"ל טוען, כי בשל היקף כוח האדם הקיים לצורך ההצבעה בצה"ל, יש לקיים את הבחירות בצה"ל במשך שמונה ימים ולא שלושה כפי שמתוכנן ועם זאת עדיין יש להרחיב את האוכלוסיות הכשירות להתמנות כחברי ועדת קלפי צבאית. ועדיין, האם יתאפשר בנסיבות לא שגרתיות אלה לכל חייל לממש את זכות ההצבעה?

כאמור, עוזר הרמטכ"ל לא הביע עמדה לגבי סוגיית הדחייה, אך על פי פרסומים בתקשורת הארצית, היה שר הפנים משה ארבל, שלאחר קבלת המסמך החל לחשוב בקול על דחיית הבחירות ואף ביקש לקיים על כך דיון בממשלה. כזכור, עד לפני כשבוע היה זה ארבל שהתנגד בתוקף לדחיית הבחירות.

בסופו של דבר הממשלה לא דנה בסוגיה. האם זה בגלל שמאז הישיבה הקודמת נוסף מספר מדאיג של חללים (13 בסוף השבוע האחרון), מה שדחק את נושא הבחירות אל מחוץ לסדר היום? ואולי זו עמדת ראש הממשלה, שרי הליכוד ומועמדי הליכוד בבחירות המקומיות נגד דחיית הבחירות? מסתבר כי על פי פרשנויות שונות שפורסמו בתקשורת הארצית. מבחינת הליכוד יש צדדים לכאן ולכאן.

ההפתעה נרשמה דווקא מצד 'יהדות התורה'. רבים חשבו כי זו, עקב היותה מייצגת ציבור גדול שלא מתגייס לצה"ל, תיהנה דווקא מבחירות בזמן שנקבע. מסתבר כי גם שם הבינו את גודל השעה ועל פי פרסומים שונים היה זה יו"ר 'דגל התורה' ח"כ משה גפני שהביע תמיכה בדחיית הבחירות.

האם בהינתן מצב של עתירה תימנע הממשלה מלעסוק בנושא בישיבתה הקרובה? נמתין ונראה. הזמן אוזל? לא ממש. אנחנו כרגע בסוף דצמבר. עוד חודש לפנינו. זה המקום להזכיר, כי התאריך המקורי חל בסוף אוקטובר, שלושה שבועות וחצי לאחר שפרצה המלחמה. הדיבורים על דחיית הבחירות החלו לפחות שבוע אחרי השבעה באוקטובר, כך שההחלטה המקורית התקבלה בתוך סד זמן של ימים ספורים. משמעות הדברים היא, כי חודש הוא הרבה זמן כדי לשנות את מה שלרבים מן המתמודדים נראה כ'רוע הגזירה'.

התפתחות דרמטית נרשמה ביום שלישי השבוע, כאשר הממשלה הודיע כי תקיים היום (חמישי, 28.12) דיון בנושא. משכך, הודיע בית המשפט כי הדיון בעתירות, שתוכנן להתקיים אתמול (רביעי, 27.12), נדחה ליום ראשון הקרוב (31.12) כאמור. בהודעת בית המשפט נכתב כי "מטעמי יעילות דיונית ונוכח לוחות הזמנים – הדיון יתקיים כאילו ניתן צו על תנאי". פירוש הדברים הוא, כי עכשיו הממשלה צריכה לשכנע את בית המשפט לדחות את העתירה במקום שהעותרים ישכנעו את בית המשפט לקבל את העתירה, כלומר, חובת נטל השכנוע עברה לממשלה. עוד נמסר מבית המשפט כי "לאחר שהממשלה תקבל החלטה בנושא, ההחלטה תועבר לאלתר לבאי כוח העותרים. ככל שירצו בכך, יהיו רשאים העותרים להגיש עתירות מתוקנות".