דילמה קשה ואכזרית

משפחות החטופים מגיעות למבשרת ציון (צילום: באדיבות המועצה)
משפחות החטופים מגיעות למבשרת ציון (צילום: באדיבות המועצה)
האפשרויות השונות בנודע לעסקת שחרור החטופים והמשמעויות מבחינה ביטחונית, מוראלית והסברתית

בפני מקבלי ההחלטות ניצבת דילמה קשה ואכזרית המורכבת משתיים: האחת – האם לעשות עסקה חלקית של החלפת ילדים ונשים חטופים עם נשים ונערים שביצעו עבירות ביטחוניות והמרצים את עונשם בבתי הכלא בישראל; והשנייה – תוכן העסקה, להחזרת כמה חטופים. יש להסכים לאיזו כמות דלק תוכנס לרצועת עזה, איזו תקופה של הפסקת אש (שמכונה כיום "הפוגה של מספר ימים"), כמה ואיזה מחבלות ומחבלים לשחרר.

הפור נפל לגבי ההסכמה העקרונית לבצע עסקה חלקית של חטופים באסירים. בעת שנכתבו שורות אלה עדיין אין הסכמות לגבי מרכיבי העסקה.

אף שייתכן שבעת תתפרסם כתבה זו העסקה כבר תבוצע – עדיין יש מקום לבחון אם נכון היה להסכים באופן עקרוני לעסקה חלקית. מצד אחד – ברור שכולם רוצים שישוחררו החטופים, במיוחד כשמדובר בנשים ובילדים ובהם שני תינוקות שקשה לדמיין את הסבל העצום שהם עוברים מידי שעה בשעה בשבי החמאס, כאשר אין לדעת אם הם ימשיכו לשרוד בשבי עוד ימים ארוכים. אם תתבצע עסקה זו, יקוים הכתוב "שכל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו"; מצד שני – לעסקה חלקית של שחרור נשים וילדים שנחטפו יש השלכות לא פשוטות בתחום הביטחוני, המוראלי, ההסברתי והלחץ הבינלאומי.

בהיבט הביטחוני – מערכת הביטחון על כל מרכיביה מתנגדת לעסקה הכוללת הפסקת אש והכנסת דלק. לדעת גורמים אלה, רק המשך לחץ צבאי הולך וגובר יביא לשחרור החטופים כולם. לעמת זאת, הפסקת הלחץ, הכנסת דלק בכמויות גדולות והפסקת אש למספר ימים, תגביר באופן משמעותי את כושר הלחימה של החמאס – דבר שירחיק את האפשרות לשחרור החטופים כולם.

בהיבט המוראלי – אומנם לא קשה לדמיין את האושר של משפחות החטופים שישוחררו; מנגד, יפגע הדבר קשות במשפחות החטופים האחרים. כבר נשמעו לא מעט התבטאויות ממשפחות החטופים עצמן שהן מתנגדות לעסקה חלקית שעומדת להתבצע. לא זו בלבד, אלא שבעוד ישראל עומדת על כך שישוחררו 100 נשים וילדים, החמאס מוכן כרגע לשחרר 50 בלבד. כיצד ירגישו ההורים ויתר בני המשפחות של אותם ילדים ונשים שלא ישוחררו?

בהערת אגב יצוין, כי אין כל ביטחון שהחטופים עדיין בחיים (ודווקא הנשים שבהם) וקיימת אפשרות (שנקווה שתתבדה) שנועה מרציאנו ויהודית וייס לא היו הנשים היחידות שנרצחו על ידי החמאס, אולי כדי להסתיר לאחר השחרור תיאור מעשים איומים שנעשו באותן נשים.

בהיבט ההסברתי – החמאס כבר מתאר את העסקה כ"ילדים תמורת ילדים". כן, אותם ילדים תמימים לרבות תינוקות שבשבי החמאס, כמוהם כאותם נערים בני 16 עד 18 שביצעו פיגועים ובהם קשים ביותר. כך מצייר החמאס את עצמו בתור ארגון 'הומניטרי', כאשר יטען כמובן שכל יתר החטופים שבידו הם 'שבויי מלחמה' ובמיוחד החיילות והחיילים שבהם. מנגד, תיפגע באופן משמעותי ההסברה הישראלית ברחבי העולם, כאשר לפתע ייעלמו  הילדים והנשים מהפרסומים ומתמונות החטופים.

הלחץ הבינלאומי הקיים כיום מצד מדינות שונות (ובראשן ארצות הברית) לשחרור החטופים, עלול אף הוא להיחלש בצורה משמעותית כאשר ישוחררו הילדים והנשים שבהם.

אין ספק שלחמאס יש יתרונות משמעותיים מעסקה חלקית. מצד אחד הוא משפר את סיכויי הלחימה שלו; מצד שני הוא נפטר מאותם חטופים שמהווים מבחינתו את 'הבטן הרכה' בסוגיית החטופים.

לאחר שכתבנו את כל אלה, עדיין מברך אני את עצמי שאין אני הוא זה שצריך לקבל את ההחלטות. עם זאת ראוי לזכור, כי משפחות החטופים זעקו כבר מהיום הראשון – "כולם תמורת כולם".