דירה במחלוקת

צילום אילוסטרציה: Tumisu, Pixabay
צילום אילוסטרציה: Tumisu, Pixabay
הרצון לתת עלול גם לגרום נזק * גם כאשר אנו מלאים בטוב ובשפע, צריך לנהל את הדברים בחוכמה על מנת למנוע מצב של "מרבה נכסים – מרבה דאגה"

אי שם במרכז הארץ. בית פרטי, עצי פרי, משפחת א', זוג הורים, שני ילדים, בת בכורה בת 25 ובן בגיל 21. האימא בעלת משרד פרסום, האבא בכיר בהייטק. משפחה מבוססת ומאושרת. הרקע בהחלט מבשר טובות.

ד', האבא, חבר ילדות שלי. לפני מספר שנים סיפר לי כי ״היעד שלי בחיים זה לסדר כלכלית את הילדים שלי. אני בעודי בחיים אקנה להם דירה, שלא יידרשו לעבור את מה שאני עברתי״.

תשובתי לד' הייתה ״ילדים צריכים גם להתאמץ כדי להעריך את החיים״.

ד', איש המציב לעצמו יעדים ולזכותו ייאמר כי עומד בהם, אמר לי ״בוא לקפה, אני צריך אותך. נדרשת עצה טובה".

תמיד אני שמח לנסוע לעיר מגוריו של ד', מקום עם אנרגיות נפלאות, אבל הפעם שינה לי ד' את התוכנית. ״ניפגש בחוף הים, בבית קפה שלנו״, אמר. טוב, גם ים עושה לי טוב בנשמה.

שעת בוקר מוקדמת בבית הקפה. בחוף הים נמצאים האנשים החרוצים של החיים, קוראים להם 'מועדון החמש בבוקר', אנשים שרוצים למצות את החיים בכל רגע אפשרי.

ד' כבר יושב בתוך בית הקפה, לוגם קפה חזק כמו שהוא אוהב. התחבקנו וישבתי מול הים. "מזמין לך הפוך רותח כמו שאתה אוהב". ד' לא חיכה לקפה שלי והתחיל בשיחה. כנראה שהנושא יושב עליו חזק, ״מ', הבכורה שלי, נמצאת בזוגיות כבר שלוש שנים. בשבת האחרונה, בארוחת בוקר, הודיעו לנו היא ובן זוגה ל' כי הם מתחתנים״. "איזו בשורה נפלאה", אמרתי מיד וקמתי לחבק אותו, "סבא ד' ממש עוד מעט", הוספתי ואמרתי.

״רגע רגע, לאט לאט, לא הכול פשוט כמו שנראה לך. זוכר פעם את השיחה שלנו, שהיעד שהצבתי לעצמי לדאוג לילדים לקנות להם דירה?״. לפני שהספקתי לענות, המשיך ד' ואמר ״אז ככה, הצלחתי יחד עם בת הזוג שלי לעבוד קשה ולקנות לשני הילדים שלי דירות נחמדות בעיר מגורינו, כל דירה בשווי של שלושה מיליון שקלים לערך בעת הקנייה. לדעתי, עכשיו כל דירה שווה ארבעה מיליון שקלים״. "יפה מאוד", אמרתי, "כל הכבוד לכם. איזה הורים נפלאים אתם".

״אז ככה. הבת שלי נכנסה למטבח ואמרה 'אבא, אני רוצה לדבר אתך לבד'. יצאנו לגינה. 'מה אני עושה עם עניין הדירה?', היא שאלה. לא הבנתי. בהתחלה אמרתי לה 'את הולכת לגור עם בן הזוג שלך, בלי משכנתה, נהנית מהחיים'. 'זה לא פשוט אבא כמו שאתה אומר', היא אמרה. 'אז מה הבעיה?' שאלתי. והיא ענתה: 'טוב, ככה, אבא, אני עם בן זוג. של מי הדירה הזו? היא רק על שמי. שנרשום את הדירה גם על בעלי לעתיד?'. בום בראש. איזו שאלה, לא חשבתי על זה. התשובה הכי טובה שיצאה לי מהפה היא 'אדבר עם אימא ואחזור אלייך. עכשיו בואי נחגוג'״.

ד' הסתכל עליי ושאל "נו, מה אתה אומר?".

"דיברת עם א', בת הזוג שלך?", שאלתי. "לא", אמר ד', "אמרתי לעצמי שקודם אבקש עצה שלך".

לגמתי מהקפה ואמרתי ״תראה ד', אנחנו רוצים את מ' מאושרת, נשואה ושמחה. הבנתי שאתה מפחד שבן הזוג שלה יקום אחרי תקופה קצרה, יתגרש ייקח חצי דירה, שני מיליון שקלים, בהחלט אקזיט לא רע״. משפט הסיום שלי היה חסר טעם. ד' לא חייך אפילו. ״טוב, תירגע, הילדה מתחתנת, מאוהבת, בשורה שמחה. יש פתרון, בצניעות כמובן זו דעתי. תגידו למ' שלכם, שברגע שיגיעו לחיים שלהם בעזרת השם ילדים, הדירה תעבור גם על שם הבעל והילדים שלהם או ברגע שהם יצליחו לקנות דירה נוספת על שמם, גם הדירה הזו תעבור על שם הזוג הצעיר. מה שחשוב זה לעבור את התהליך בשקיפות גם מול החתן שלכם, בלי סודות".

התחבקנו ונפרדנו תוך שאני אומר לד' שוב ״מזל טוב סבא ד'״.