דמוקרטיה גרסת איראן

אילוסטרציה: pixabay
אילוסטרציה: pixabay
הנשיא החדש לא ישנה הרבה את העמדות אלא ההיפך הוא הנכון והעמדות רק יוקשחו * על פניו, איראן אינה מוותרת על שאיפותיה הגרעיניות ועל רצונה לייצר הגמוניה אזורית

תוצאות הבחירות באיראן התפרסמו, כאשר המועמד המוביל מראשית המערכה נבחר לכהן כנשיא של הרפובליקה האסלאמית. השמרני סייד אבראהים ראיסי-סאדאתי (60), הנחשב לפרי טיפוחיו של המנהיג העליון באיראן, דמות אלמונית יחסית עד לפני מספר שנים בעולם בכלל ובישראל בפרט. רבים בעולם עקבו אחר נאומו הראשון לאחר בחירתו, שמא ייצא שביב של בשורות טובות לעולם, אך אין חדש תחת השמש. בדומה לקודמיו בתפקיד, הטיף למוסר ולזכויות אדם, אך "אחד בפה ואחד בלב" (או "אחד בפה ועוד אחד בפה"…). הנשיא היוצא חסן רוחאני בירך את "העם הנבחר" מבלי לציין את שמו של הנשיא הנבחר, היות וברכותיו נאמרו טרם פרסום שמו של הזוכה, דבר שאולי מצביע על תוצאות ידועות מראש.

בימים האחרונים נשאלתי, איך ארצות הברית הגיבה לבחירות באיראן? האם הם יקבלו את דבר הבוחר? לדעתי, איראן קיימה הליך בחירות דמוקרטי למראית עין, אך המועמד המועדף סומן מההתחלה כמנצח, דבר המסגיר את העובדה כי הדמוקרטיה באיראן היא סיסמה בעלמא. נתון נוסף שמצביע על משחק מכור מראש, הוא היעדר הצבת מועמדים ראויים אחרים, כולל פסילתו של הנשיא הזכור לשמצה בישראל, מחמוד אחמדינג'ד. ראיסי זכה ב-61.9 אחוז מן הקולות בבחירות אלה, באחוז הצבעה נמוך של כ-48 אחוז בכלל המדינה, ו-24 אחוז בלבד בבירה טהראן. נתונים אלה מבטאים את היחס והאמון שהאזרחים חשים כלפי המדינה ומשטר האייתולות. ארצות הברית, מצידה, כבר הודיעה בעבר כי היא תכבד את רצון העם ותנהל שיח עם הנבחרים. האם אכן מדובר ברצון העם?

שאלה נוספת המעסיקה את העולם ובפרט ישראל, היא האם הסכם הגרעין עם איראן ייחתם או שמא הדבר לא יצלח? מה יעשה הנשיא הנבחר בנדון? מבחינת איראן, השאיפה היא לקבל את ההסכם הקודם ככתבו וכלשונו היות והוא היטיב עימם לאין שיעור. הרי בכל ניהול משא ומתן נהוג לתת ולקבל, אך במצב הנוכחי איראן מבקשת לקבל וזאת מבלי לוותר על שאיפותיה הגרעיניות הצבאיות. בד בבד, מאז ביטול ההסכם, העלתה איראן את הרמה של העשרת האורניום, דבר אשר קיבל לאחרונה משנה תוקף מצד יו"ר הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבב"א)  רפאל גרוסי, אשר אמר כי "רק מדינות המייצרות פצצות מגיעות לכמות כזו של העשרת אורניום".

הנשיא החדש לא ישנה הרבה את העמדות אלא ההיפך הוא הנכון והעמדות רק יוקשחו. על פניו, איראן אינה מוותרת על שאיפותיה הגרעיניות ועל רצונה לייצר הגמוניה אזורית. לעניות דעתי, ניכר כי האיראנים מבקשים למשוך את הזמן ואין בכוונתם לחזור להסכם הכובל אותם ואת שאיפותיהם, בפרט שבמהלך המשא ומתן בין המעצמות נוצר פלונטר חדש: מה עושים עם הצנטריפוגות הפעילות? מי יהיה אחראי להשמדתן? מי יפקח על הנעשה?

לסיכום, בחירתו של הנשיא השמרן תואמת היטב את רצונו של המנהיג העליון ומשמרות המהפכה. העם האיראני מאס בשלטון ובהבטחותיו הכוזבות, דבר אשר יביא אותם להמשך מחאות והפגנות כנגד המשטר. האחרון מעוניין לקבל את כל רצונותיו במשא ומתן עם המעצמות וזאת מבלי לתת כלום בתמורה. ככל הנראה, מבקשים הם למשוך זמן ובכך להתיש את המערב ללא כל רצון אמתי לקיים הסכם כלשהו.