האינתיפאדה: קווים לדמותה * האם היא חוזרת?

צילום: 'איחוד הצלה'
צילום: 'איחוד הצלה'
ריבוי הפיגועים בתקופה האחרונה מראה כי לא מדובר בצירוף מקרים אלא במגמה ברורה * הכתובת כבר מזמן על הקיר * וגם: על השיפוצים בבית משפחת בנט ברעננה ועל הדרמה הגדולה במפלגת 'ימינה'

תל אביב, יום חמישי, 7.4. אלפים מבלים בבתי הקפה שעל מדרכות רחוב דיזנגוף. מחבל כבן 22, ראאד חאזם, תושב מחנה הפליטים בג'נין, יוצא למסע דמים. הוא פוגע אנושות ב-15 בני אדם. בעת כתיבת מאמר זה, ידוע על שלושה הרוגים. למחרת בבוקר, 8.4, חוסל הרוצח ליד מסגד במרכז יפו.

מבצעי החיסול הם אנשי היחידה המבצעית של השב"כ – חברי צוות 'סקילה'. עוד לפני כן חיסלו אנשי השב"כ, הימ"מ וצה"ל במבצע משותף, שלושה מחבלים שלפי הדיווחים היו על סף יציאה לפעולת טרור בישראל. פיגוע זה היה הרביעי בשרשרת פיגועים. קדמו לו אלה שאירעו בבאר שבע (המחבל חוסל בזירה), בחדרה (27.3, בזמן ועידת הנגב) ובבני ברק (29.3, חמישה נרצחים).

ובישראל? כרגיל מתווכחים. השר לביטחון הפנים עמר בר לב, ועמו גם שר התפוצות נחמן שי, החליטו כי המקור לרמת הפשיעה הלאומנית הגואה הוא העוני בחברה הערבית…

אמירות בלתי צפויות ולעיתים מנותקות מהמציאות שהשמיע בר לב ("ליבי עם המשפחות השכולות", כך הגיב כבוד השר לשמע הדיווח על המבצע בו חיסלה היחידה האמורה שלושה מחבלים בפוטנציה בג'נין) והופעותיו הדלוחות בימים האחרונים, גרמו לכך שבדיון שאמור היה להתקיים בכנסת ביום רביעי ובדיונים הבאים, שאמורים היו להתקיים בעקבות גל הטרור, לא הוא יהיה זה שישיב מטעם הממשלה אלא שר התקשורת יועז הנדל.

"טרור לא נובע מייאוש. טרור נובע מתקווה"

תגובות רבות נשמעו לאחר הפיגועים האמורים. ח"כ בצלאל סמוטריץ' אמר כי הוא כופר בהנחה שהובעה בהן: "טרור לא נובע מייאוש. טרור נובע מתקווה. וכשהתקווה לחסל את מדינת ישראל מבפנים מרקיעה שחקים, הטרור מרים ראש".

במקביל להתבטאותו של סמוטריץ', מתגבשת קבוצה של ח"כים, שבשלב זה ביקשו להימנע מפרסום שמם. הם טוענים כי על גורמי הביטחון לפעול בדרכים אחרות על מנת למנוע את מעשי הטרור הבאים: שלילת אזרחות, הריסת בתים, גירוש משפחות וכמובן מעצר וכליאה לזמן ארוך. את התופעה הרת האסון של ירי באירועים משפחתיים בכפרים הערביים יש להפסיק. אפשר 'להשתמש' באירועים אלה כהזדמנות לאיסוף נשק באופן מיידי.

‏ועם כל האמור לעיל, לא ניתן להתנתק מהתחושה הקשה, כי בכל מעשי הטרור האמורים, יש בליבת פשיעתם שופטים מקלים שנאחזים בטענות משונות של המובאים לדין בפניהם.

גורמים שעוסקים בלוחמה היומיומית בפשיעה הערבית/בדואית, טוענים עוד כי ההיסטוריה הפלילית/לאומנית מוכיחה תהליכים אלה. כך הקלות הבלתי נסבלת של פסקי הדין שנפסקים לפושעים. חלקם נראים ונקראים כגרוטסקה שמלווה מציאות אלימה זו. יש לאמץ את ההבנה כי טרור פלילי הופך לטרור לאומני במהלך הזמן ואין ממנו דרך חזרה.

אבו-אלקיאן, הרוצח בבאר שבע, הוא דוגמה מוחשית לתהליך הרסני זה. בפרקליטות מזכירים כי דרשו להחמיר עם אבו אלקיאן ב-2016, בעת שהועמד לדין בהיותו 'מורה רוחני' והשתתף באספות של תומכי דאע"ש. השופט יואל עדן קבע בפסק דינו כי "הבעת החרטה שלו נראית כנה…". שש שנים אחר כך רצח מוחמד אבו אלקיעאן ארבעה בני אדם בבאר שבע. אבו אלקיעאן לימד בחטיבת הביניים בחורה החל מספטמבר 2009. את עבודתו שם סיים באוגוסט 2015 בעקבות מעורבותו בפלילים, עת נשלח כאמור לארבע שנות מאסר.

בחוגים משפטיים מספרים את הסיפור על צעיר בדואי בנגב שהורשע בגנבת מכוניות. הוא נדון לארבעה חודשי עבודת שירות למרות מאמצי התביעה לגרום לענישה כבדה יותר בשל עברו הפלילי. עם קריאת פסק הדין על ידי השופט ושחרורו לחופשי  ובהיותו חסר רכב, פנה הצעיר אל חניון בית המשפט, פרץ לאחת המכוניות ונסע לביתו… הרתעה כבר אמרנו?    

ועוד מהמציאות הקשה בנגב

על המציאות הקשה בנגב כבר נכתב, נאמר, הוסרט ומה לא. הרבה מלל, אפס עשיה בפועל…

דווקא משום כך מעניין לקרוא את הראיון שערך איתי אילנאי עם ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ', ששטח בפני המראיין את משנתו. קשה לקריאה אבל מדויק מאוד. ובפתיח? "…המשטרה? זה גדול עליה. נתניהו? רק דחה את הקץ. בנט? כרגע עוד נותן לו אשראי… עדיין בקרב האוכלוסייה הבדואית, שחיה בנגב, הרוב המכריע הם אנשים שרוצים לחיות במדינת ישראל, רוצים את תחושת השייכות ורוצים שלילדים שלהם יהיה טוב… אבל אם פעם היה קומץ שהיה אנטי ישראלי, היום זה כבר לא קומץ והם לא מפחדים מכלום. מטרידים בנות, אפילו קטינות, בכל מקום. ליד בתי הספר ובקניון… הפריצות לבתים נעשות לאור יום. נהיגה פרועה בצורה רצחנית. נסיעה בכבישים כמו באוטוסטראדה, כולל באור אדום. הם לא מפחדים מהמשטרה וגם לא מבתי המשפט. איבדנו לחלוטין את ההרתעה".

האם אתה חושש מ'שומר החומות' מס' 2?

"בוודאי. שעון החול שלנו הולך ואוזל".

ובעוד נכתבות שורות אלה, נמסר לנו כי באחד מיישובי המגזר החליטה הרשות המקומית לקרוא כיכר שנחנכה בימים אלה על שמו של מחבל שחוסל לפני כחודש על ידי מסתערבים לאחר שפתח לעברם באש…

המעון של בנט/המעון של ראשי הממשלה: מחק את המיותר

בשבועות האחרונים, בימי ששי, זכינו לטעום בערוץ 13 את טעמן של כתבות משובחות פרי עריכתה של איילה חסון. האחרונות שבהן הוקדשו לסיפור הבית של משפחת בנט ברעננה.

מדובר בסיפור שלא ייאמן (לכאורה כמובן), כאשר שני גורמים בעלי משקל מיוחד במציאות הישראלית, עקב מעמדם המרכזי בהוויה המשפטית שלנו, עושים יד אחת להסתיר, להכחיש, לעוות ולמסור נתונים לא מדויקים לתקשורת. מדובר בביתה של משפחת בנט ברעננה. חסון קוראת לו "המבצר של בנט"… על פי חסון (ציטוט) "שלומית פרגו ברנע, היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, לא עדכנה חודשים את בג"צ ואת הגורמים המשפטיים הרשמיים שטיפלו בעתירה של השכנים בכך שהבית ברעננה הפך למעון רשמי. את האצבע מפנים אליה הגורמים המשפטיים. 'נפלה שגגה' נכתב במענה. שגגה עאלק. תכף היא תגייס גם את שם הקוד השב"כ"…

וכאשר עוקבים אחרי המהלכים הללו של גורמי השלטון השונים, לא ניתן שלא להיזכר בדרך הייסורים שאותה נאלצה לעבור משפחת נתניהו על מנת לקבל אישור לתיקון שלב באחד מתריסי הבית בקיסריה… בין היתר דרשה אותה יועצת משפטית מראש הממשלה לענות על מכתב ובו שורת שאלות בדבר מצבו של התריס, משך הזמן שבו היה מקולקל וכו'…

ואומר על כך ראש הממשלה הנוכחי במילותיו: "כשנכנסתי לתפקיד, גם השב"כ וגם אחרים אמרו שדחוף מזמן לעשות שיפוץ למעון בבלפור" (אז למה משרד ראש הממשלה לא התחיל לעשות דחוף שיפוץ בבלפור, אלא התחיל לעשות דחוף שיפוץ ברעננה?).

"בבלפור זה נגרר בגלל שביתה במשרד הביטחון. אנחנו מנסים לזרז את זה".

בדקנו. בלפור עמד ריק חודשים רבים הרבה לפני שהחלו העיצומים. כך גם אמר יו"ר ועד עובדי משרד הביטחון לאנשי תקשורת ששאלו לפשר העיכוב: "לא היו עיצומים ושביתה"

ואחרון חביב: לפי חסון, גם בפרקליטות מאשרים כי היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה אכן לא עדכנה אותם על שינוי הסטטוס של המעון ברעננה ממעון פרטי למעון רשמי ומכאן ההטעיה או השגגה מול בג"ץ (איך בני תמותה רגילים אמורים לקרוא את ההודעה הזו? בשמאלנית לפחות היא תוגדר כ"הטעיה ושגגה"…).

רעידת אדמה ב'ימינה': האם גם עמיחי שיקלי ואביר קארה בחוץ?

כותרות העיתונים עסקו רבות בפרישתה של ח"כ עדית סילמן מהקואליציה ובעקבות כך גם מתפקידה כיושבת הראש שלה. בדיווחים על צעדה זה של סילמן נמסר, כי התמורה למהלך תהיה מקום עשירי ברשימת הליכוד לכנסת הבאה וכן תפקיד נחשק מאוד: שרת הבריאות.

במהלך דיווח זה נמסר, גם כי כאמצעי מניעה יוכרז עמיחי שיקלי כפורש מ'ימינה'. גם אביר קארה מתנדנד. עם סילמן נפגשו מאז איילת שקד, אביר קארה וניר אורבך לתכנון מהלכיהם הבאים.

שקט לא שורר ב'ימינה'. האם הרחש בחש שתיארנו כאן יביאו להתפרקות מפלגה זו?