האישה והרעלה

השינויים של השלטון הנוכחי יצרו רגרסיה במעמד האישה. נשים באיראן (צילום אילוסטרציה: Mostafa Meraji, Pixabay)
השינויים של השלטון הנוכחי יצרו רגרסיה במעמד האישה. נשים באיראן (צילום אילוסטרציה: Mostafa Meraji, Pixabay)
על מעמד האישה באיראן על ציר הזמן של התהפוכות הפוליטיות שפקדו את המדינה במאה השנים האחרונות

השבוע צוין ברחבי העולם יום האישה הבינלאומי שבו נערכו במקומות רבים כנסים, הרצאות ויוזמות שונות לחיזוק מעמד האישה. ברוח יום זה, החלטתי לכתוב על מעמדה של האישה בחברה האיראנית העכשווית, נושא עליו אני נשאל רבות במסגרת הרצאותיי.

עוד בשנת 1910, הוקמה באיראן 'תנועת זכויות האישה'. התנועה עודדה והעצימה את זכויותיהן של הנשים, דבר אשר הביא לשינויי בתפיסה בחברה דאז. חלק מהצלחותיהן שימשו אבן יסוד ולגיטימציה לשינויים, ביניהם מתן זכויות לנשים בבחירות ארציות בשנת 1963. השאה רזא מוחמד פהלווי עודד בתקופת שלטונו את החלשת הדת וגורמי ההשפעה בחברה, ומנגד העצים את המערביות ואת פתיחות יתר. הנשים האיראניות זנחו את הלבוש המסורתי והחלו לצאת בבגדים מערביים ואף רבות מהן נצפו לבושות בבגדי ים בחופים. משרות אמון ותפקידי ניהול בכירים ניתנו לנשים מתוך הבנה כי הן המפתח להצלחה וההחלטות לגבי עתידן וגורלן היה נתון בידיהן, ולא בידי אבותיהן או בעליהן כמקובל בחברה הערבית ביתר המדינות השכנות.

עם עליית משטר האייתולות, נכנסה רוח חדשה והנשיא ח'ומייני קבע כי חוקי האסלאם (השרעייה) הם חוקי המדינה. עם זאת, אנו יודעים כי בוצעו התאמות רבות בחוקי האסלאם לפי רוחו של המנהיג העליון, כאשר בין שלל ההתאמות אשר בוצעו ברוח הזמן, ניתנו היתרים שונים למשחקי שחמט וקובייה ואכילת פירות ים (דבר האסור על פי הקוראן), אך כל הקשור לחיזוק מעמד האישה והעצמתה הוזנח בכוונה תחילה.

חוק נוסף אשר שונה עם עליית המשטר הוא לבישת החיג'אב, אשר הפך לחובה ברשות הרבים. ברחובות הוצבו משמרות צניעות האוכפות זאת ביד קשה. גולים רבים מספרים על אכיפה באופן לא פרופורציונלי, אשר לעיתים אף הגיעה לאלימות קשה. עם עלייתו לשלטון של הנשיא רפסנג'ני, טען זה לא פעם כי אין לאכוף את חוקי הח'יגאב באופן אלים כל כך, דבר אשר לא התקבל על ידי מאמיניו של המנהיג העליון.

ציון יום האישה באיראן אינו קיים ולטענת רבים במשטר, יום זה מציין את המקום בו המערב נכשל. עם זאת, האיראנים כמו בשאר החברה הערבית, חוגגים את יום לידתה של פאטמה אשת הנביא (לפי הסונים לידתה הייתה בשנת 604 ולטענת השיעים בשנת 614).

אין ספק, כי השינויים אותם הוביל המשטר הנוכחי הם רגרסיה במעמד האישה. על האישה טרום חתונתה להשתתף בשיחה בת שעה עם חכם דת אודות השימוש באמצעים למניעת היריון. במקרים רבים של נשים אשר נאנסו, והדבר הובא לידיעת המשטרה, נכפה על האנס להינשא לנאנסת מבלי שהאישה תחווה את דעתה בנושא. כמו כן, באופן שקשה לאוזנינו המערבית לשמוע, יכול אב לחתן את בתו בגיל 13, אך חוק זה הוא שינוי לטובה היות ובראשית המהפכה גילן היה תשע…

לסיכום, מעמד הנשים באיראן העכשווית אינו גבוה כלל וגברים רבים מעדיפים שלא לעבוד עם נשים. יש לקוות לימים יפים ותקופות נעימות יותר של חיזוק זכויות הנשים בחברה האיראנית.