האם יש לו תכנית מדינית?

לפיד לא מדובר בקול על נושא חידוש המשא ומתן עם הפלשתינים * פרעות מאי אשתקד ריסקו גם את חלומותיהם של האופטימיים שבינינו

לא נחזור על אין ספור המעידות שכבר היו לראש הממשלה יאיר לפיד בלשונו בחודשים המעטים לכהונתו. לא תמיד אנו חשים כי הוא מקיים את כל כללי הזהירות שמתחייבים מתפקידו הרם.

לאחרונה שמענו עוד אמירה, הפעם יוצאת דופן בהשלכותיה המדיניות וגם קשה במיוחד לאוזן הישראלית. היא מבשרת על זניחת מדיניות העמימות של ישראל בכל הקשור לנשק גרעיני. לפיד אמר כי "הזירה המבצעית בכיפה השקופה מעלינו, בנויה משכבות של הגנה והתקפה ומה שנהוג לכנות בתקשורת הזרה 'היכולות האחרות'. 'היכולות האחרות' הן השומרות עלינו בחיים, וישמרו עלינו בחיים, כל עוד אנחנו פה וילדינו פה…".

הדברים הללו נאמרו בתגובה להכרזת ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית האיראני, מוחמדי איסלמי, כי "לאיראן יש את היכולת הטכנית לייצר פצצה גרעינית, אבל אין לה כוונה לעשות זאת…". גם ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט התייחס לדברים שאמר איסלמי ולדבריו: "לפני שנה קיבלנו שורת החלטות שמטרתן לחדד את ההיערכות בצד שלנו להתמודדות עם הגרעין האיראני".

לפיד איננו מבין או משים עצמו כאילו איננו מבין, כי קיים הבדל משמעותי ועמוק בין שתי המדינות. אומנם שתיהן כביכול משתמשות באותו איום. אלא, וכאן אלא גדול: לאיראן עומק אסטרטגי מופלג. כל המביט במפה עומד על כך מיד מבלי להשתמש במספרים ובמילים מיותרות. לעומתה, ישראל הננסית משוללת לחלוטין עומק אסטרטגי, כנ"ל גם לגבי עומק טקטי. אבל לישראל יש נשק שיכול להוות פיצוי מסוים, חלקי בלבד, לבעיה קיומית זו: צוללות.

לדאבון לב, המאבק המיותר בנתניהו והרצון המטורלל למנוע את שובו לשלטון בכל דרך אפשרית, גרם לפני שנה להחלטה מטופשת – מדינית וצבאית – בדבר הקמת ועדת חקירה לנושא זה. הדבר קרה בתמיכה נלהבת של שר הביטחון בני גנץ, משהו בנוסח 'חלם בריבוע'. הגרמנים ראו את היהודים במריבותיהם, את היעדרותם של נתניהו ושל אנג'לה מרקל מהזירה, ומיהרו להעלות את מחיר הצוללות במיליארד אירו, אבל על ההסכם המחודש חתם בנט מבלי להשמיע הגה ומבלי להניד עפעף.

כך גרמו מלחמות היהודים והשנאה חסרת הגבולות לנתניהו לעיכוב של שנתיים לפחות בהשלמת הייצור; מנעו מישראל נשק אסטרטגי חשוב במיוחד; וגרמו לאיבוד זמן יקר, באיחור רב, שייתכן ואין לו פיצוי, באספקת הנשק החשוב הזה לישראל.

האם יחודש המשא והמתן?

אינני יודע מה באמתחתו המדינית של לפיד. הוא מדבר על הכול – רק לא על הנושא של חידוש המשא ומתן עם הפלשתינים. אם אכן בדעתו לעסוק בחשוב מכל – עתידה של ישראל באספקלריה של היחסים עם הפלשתינים – ראוי להזכיר, כי השיחות הללו, אם יתקיימו, נדונות לכישלון מראש. הסיבה ברורה: על הפלשתינים להניח תחילה על שולחן המשא ומתן המדיני ובריש גלי ויתור מוצהר וברור על זכות השיבה. כל עוד לא יעברו הפלשתינים מטמורפוזה אמתית בנושא זה, כל שיחות שלום בינינו לבינם נדונות לכישלון מראש. הן בחזקת משחק ב'נדמה לי' ותו לא.

אם רווחו בישראל דעות, כי ניתן במסגרת שיפור היחסים בין היהודים לפלשתינים, שחל לדעת האופטימיים שבנו בשנים האחרונות, באו אירועי מאי 2021 (ויש להן שם: פרעות 2021) וריסקו לרסיסים חלום זה. השנאה שגאתה מאז (למרות הסכמי אוסלו), עוצמתה והיקפה, חזרו והזכירו לכולנו את הימים הנוראים של פרעות בתקופות קודמות. 

פוטין וליברמן: קשר אינטימי רב שנים?

בביקורו הקודם של פוטין בארץ, כאשר הורדה מכוניתו מהאיליושין שלו בנמל התעופה בן גוריון, ניצב ליברמן בין מקבלי פניו של הנשיא האורח. פוטין לא התעכב ולא התנצל, הלך לקראת ליברמן, שלף אותו משורת מקבלי פניו, הכניס אותו למכוניתו תוך לחץ ידידותי קל ומשם הפליגו זוג הידידים לאי שם. האם מישהו בממשלה דאז שם לב ושאל את עצמו לפשר ידידות מופלאה זו? רק שאלנו…