הגיגים מעצבנים לקראת האביב

עונת הטיסות החלה (צילום אילוסטרציה: Lars_Nissen,Pixabay)
עונת הטיסות החלה (צילום אילוסטרציה: Lars_Nissen,Pixabay)
על שרי הממשלה המעופפים לחו"ל, על השיפוצים בבתיהם, על תפירת תיקים ועל המצב בנגב

בשבוע האחרון היה מקבץ ימים שבהם פעלה ממשלת בנט באנרגיה כפולה ומכופלת. היכן? בחו"ל. כן. הסכיתו נא: רשימה חלקית על פעילות ממשלת הריפוי והתיקון שלנו: ליברמן ושקד בלונדון, מיכאלי, טרופר ושטרן באמירויות, עידן רול בבחריין, מיקי לוי ומתן כהנא בארצות הברית. ושוב, זו רשימה חלקית. ובנט? הוא בארץ, אולי כדי להשגיח מקרוב על השיפוצים בביתו…

ומה יקרה כאשר יבוצעו חילופי התפקידים בממשלה בהתאם למוסכם ולפיד יהיה ראש הממשלה? האם מגורי ראש הממשלה יוחזרו לבלפור או שיעברו למקום מגוריו הנוכחי של לפיד? ומה יהיה אז הסטטוס של בלפור? התבלבלתם? אה, ועוד שאלה קטנה: מה יקרה עם השיפוצים שנעשים בביתו של גנץ, אלה שמתוכננים בביתו של לפיד ואלה שצפויים להתבצע בבלפור? דממת אלחוט… לולא כתבותיה האמיצות של איילה חסון, גם הדברים הידועים לנו היום לא היו נודעים בציבור, אבל מחשבות נוגות בכל זאת מטרידות אותנו.

לפני מספר חודשים הזכירו עיתונאים חרוצים את עובדת קיומו של ג'קוזי בבית נתניהו בקיסריה. משפחת נתניהו איימה כי תגיש תביעה על הוצאת דיבה נגד העיתונאים שהעלו דבר זה על הכתב. וראו זה פלא, אין ג'קוזי וגם לא היה. ובעוד הג'קוזי המדומה עורר עניין כפייק ניוז, בכל הקשור לבנייה של המבצר ברעננה שוררת דממה…

תפירת תיקים: דמיון או מציאות?

לפני שנים כבר הוכרע במחוזותינו הוויכוח, האם קיימת תפירת תיקים אם לאו. עכשיו דליתי מזיכרוני הדל מקרים בולטים במיוחד שבהם לדעתי אין כל ויכוח לגבי ההליך שאליו נקלעו שרים שנחקרו בעילות שונות ומשונות: נשיא המדינה לשעבר ראובן רבלין (זוכה), יעקב נאמן ז"ל (זוכה), דניאל פרידמן (הורחק) וחיים רמון (הורחק). לתוך הוויה מפחידה זו נקלעו גם אנשים שנשקל מינוים לתפקידים אחרים כמו מפכ"ל המשטרה למשל.

מעשה אמיץ עשו עורכי 'ידיעות אחרונות' לפני שבועיים, כאשר שילבו (הפעם במוסף) כתבה מקיפה על תת-אלוף במיל' גל הירש. האיש הוא בעיניי מלח הארץ, במובן המזוקק ביותר של המילה. ציוני נאמן בכל רמ"ח אבריו. מרגע שנודע על מועמדותו לתפקיד המפכ"ל, הסתבר כי המינוי המתוכנן לא בא טוב בעיני אנשים בכירים בצמרת הארגון.

הירש הפך להיות קרבן לאותו סוג של עלילה/פשע שכולנו דלים במילים מלהגדיר אותו. ראוי לזכור כי הוא לא הגיע לתפקידים ציבוריים כאשר צקלונו ריק מתוכן. גל היה האיש שתכנן את מבצע 'חומת מגן' ב–2002 ופיקד עליו בהצלחה כאשר שימש כקצין האג"מ של פיקוד מרכז.

החקירות תכפו ובאו מיד והתנהלו במשך חמש שנים, לא פחות. איך נגמר הסיפור העגום הזה? תיקי השוחד נסגרו. נותר לבירור תיק 'רזה' במיוחד שקשור בחוב למס הכנסה (שבגינו מתנהל משא ומתן להסדר בתשלומים) ותו לא. צר מאוד שאנשים יקרים הופכים להיות קרבנות להליכים קשים וממררי חיים, שאולי גם גורמים לנזקים פיזיים לאנשים נשואי חקירות אלה על לא עוול בכפם.

על הנגב הנשכח

בדיון על הפשיעה בנגב נשכח כמעט לחלוטין עניינם של המגויסים הצעירים שאמורים לבלות שם את מרבית שירותם הצבאי. רובם המכריע מגיע למחנות החדשים לאחר נסיעה ארוכה בכבישי הנגב. תלאותיה של נסיעה זו, לעתים ברכבם הפרטי, עולים על כל דמיון.

אולם שאלת השאלות היא, מה יקרה בשעת חרום, מה יקרה בשעה שבה יתנהל מבצע צבאי בדרום 'הרחוק'? האם גם אז תתנהל תחבורה כזו כסדרה? או שמא יתנכלו המתנכלים לה היום גם בבוא שעת המבחן האמורה? ומה עם הטייסים ואנשי צוותי האוויר שאמורים להתייצב בבסיסיהם ועניין העיתוי והחשאיות הם קריטיים?

אני מניח, שיש בממשלה נושאי תפקידים שמועסקים בשאלות הנ"ל. בימים אלה שבהם נדונה גם שאלת השוטרים הרבים שאותם מבקשת המשטרה לגייס לכוחותיה, ראוי שהנושא האמור יהיה במרכז סדר יומה.

ושאלת השאלות היא: האם המערכת המשפטית מתארגנת בהתאם? האם ממשלה זו ושר המשפטים הנוכחי מודעים לצורך לבוא בדברים עם מערכת 'עשיית הצדק' שלנו? לקראת העתיד שצפוי לנו בנגב, ראוי שיתבצעו שינויים מפליגים גם במערכת מקרטעת זו.